זוּם על ישראל: 10 תמונות מזווית אחרת

זוהי השנה השלישית שבה מתקיימת התחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" (Wiki Loves Monuments) - תחרות בינלאומית לצילום ותיעוד של אתרי מורשת, המתקיימת בישראל עד ל-15 באוקטובר.

במסגרת התחרות מוזמן הציבור לעלות לוויקישיתוף תמונות של אתרי המורשת בישראל, להשתתף במגוון סיורים וסדנאות ללא תשלום, ולזכות בפרסים במסגרת התחרות בישראל ובתחרות העולמית. בשנה שעברה צולמו 353,768 תמונות של אתרי מורשת ברחבי אירופה, מתוכם 6,067 תמונות שהועלו מישראל. האתר המצולם ביותר בישראל היה הגנים הבהאיים לאחריו מגדל דוד ונמל יפו. 

במהלך חודש התחרות מקיימת ויקימדיה ישראל, ביחד עם המועצה לשימור אתרים, עשרות סיורים באתרי המורשת ללא עלות ובהם מקבלים המשתתפים סקירה על האתרים ההיסטוריים באזור ומוזמנים לצלם אותם ולעלות לאתר התחרות. כל הסיורים ללא עלות ובהרשמה דרך אתר האינטרנט של התחרות.

הנה כמה תמונות של אתרים מוכרים בארץ שצולמו בזווית מעט שונה על-ידי ישראלים בתחרות.

צריף בן גוריון

הצריף הממוקם בשדה בוקר שימש את ראש הממשלה הראשון ואת רעייתו, פולה, כבית המגורים

שלהם בין השנים 1973-1953.

לאחר מותו של בן-גוריון, הפך הצריף למוזיאון המציג את מורשתו. המוזיאון הוקם לאור צוואתו של בן גוריון, שבה ביקש כי צריף מגוריו יישאר על כנו, על כל ריהוטו ויהיה פתוח לציבור הרחב שיוכל להגיע אליו.

המוזיאון כיום מציג את התקופה שבה חי בן גוריון, את האדם שהיה ואת דרך חייו מורשתו. בצריף נמצא גם חדר עבודתו של בן גוריון ובו קיימים 5,000 ספרים ממגוון תחומים. בחדר זה הוא גם כתב את מאמריו וסיפור חייו.

צריף בן-גוריון(צילום: Noon1000)

בית פסאג' פנסק 

המבנה נמצא בלב תל אביב, ברחוב הרצל 16 בעיר, בין בתיה הישנים ובתיה המתחדשים. הבניין קרוי על שם מקימו, מרדכי פנסק, והוא תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ, מי שתכנן לימים גם את בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בעיר.

בעבר שימש הבניין לחנויות, למסחר ולבתי מלאכה ובתקופות מסוימות אף שכנו בו מערכות עיתונים שונות. הבניין העתיק בן שלוש הקומות והחצר הפנימית הקסומה, מספרים את סיפורה של העיר ואת שנות הקמתה. בנוסף, נמצאים בבניין שרידי מעלית המשא שהייתה במקום, והייתה הראשונה בתל אביב, כמו גם התיעוד באמצעות שלט שעליו מתנוסס הכיתוב: "המעליה".

בית פסג' פנסק ברחוב הרצל(צילום: עמוס גל)

טחנת הרוח משכנות שאננים

המבנה שנוסד בשנת 1858 שימש כטחנת קמח במשך כ-20 שנה. כיום יש בו מוזיאון המביא את סיפורו של משה מונטיפיורי, יוזם התחנה.

טחנת הרוח נמצאת בסמיכות לשכונת משכנות שאננים בבירה והוקמה על מנת לספק לתושבים פרנסה ולנצרכים - קמח במחיר מוזל.

במלחמת העצמאות שימשה הטחנה כמקום אסטרטגי לאור מיקומה החולש על שטח נרחב בעיר, ובעקבות כך הורה הנציב הבריטי לפוצץ אותו ונזק כבד נגרם לאתר. לפני כשנה הוחלפו כיפת התחנה והכנפיים ופנים התחנה שופץ אף הוא.

טחנת הרוח במשכנות שאננים(צילום: איתי ג'משי)

נמל תל אביב

נמל תל אביב הממוקם בחלקה הצפוני של העיר נפתח בשנת 1938. עם פתיחת נמל אשדוד בשנת 1965, הופסקו עבודות הפריקה והטעינה בנמל תל אביב. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש הנמל כבסיס צבאי עבור הצבא הבריטי ולאחר סגירתו שימש כשטח של מחסנים ובתי מלאכה.

בשנת 2001 החל פרוייקט שיקום הנמל שהפך למתחם בילוי ופנאי והוא פתוח לציבור. כיום פועלים בו למעלה מ-60 בתי עסק בתחום האופנה, האוכל וחיי הלילה.

נמל תל אביב(צילום: Yderovan)

בית הסראייה הישן ביפו

המבנה הממוקם ברחוב מפרץ שלמה ביפו והוא שימש כבית השלטון הטורקי בו ישבו מוסדות השלטון הטורקי בישראל. הבניין הוקם בתחילת המאה ה- 18 והוא שימש בין היתר גם כבית הדואר וכבית מעצר. בשנת 1897 כאשר נחנך בית הסארייה החדש הממוקם בכיכר השעון ביפו.

בשנות ה -70 נפתח במקום המוזיאון לעתיקות יפו והוא נסגר לאחר שנים מעטות אך הממצאים מהחפירות הארכיאולוגיות שהיו בו נשארו במקום. ממצאים אריכאולוגיים רבים נמצאים במקום, בהם מזוזות ומצבות מבית הקברות היהודי ביפו ועוד. בשנת 1998 החל לפעול במקום תיאטרון ערבי עברי ביפו בחלק מסויים של המבנה.

בית הסראייה הישן ביפו(צילום: Reuvenbr)

מוזיאון העלייה הראשונה בזיכרון יעקב 

המוזיאון הקרוי על שם משה ושרה אריזון, ממוקם במרכז זכרון יעקב בבניין היסטורי שנבנה בשנת 1892 על ידי פקידי הברון, שנהג להתאכסן בקומתו העליונה של המבנה יחד עם אשתו.

המוזיאון מציג את סיפורם של אנשי העלייה הראשונה שעלו לארץ בשנת 1882. בכל קומה משלושת הקומות במוזיאון מוצגת תקופה שונה בחיי האיכרים במושבה.

בשנת 1903 התכנסה כאן הוועידה הראשונה של המורים העבריים בארץ ישראל והוכרז על הקמתה של הסתדרות המורים. במקום זה נדחתה הצעתו של הרצל בדבר "תכנית אוגנדה" על ידי אוסישקין ונציגי המושבות. בשיפוץ הבניין שנערך בשנות ה- 90 על ידי האדריכל שמעון שפירא, נשמרה מעטפת הבניין המקורית ושוחזרה דלתות הכניסה למוזיאון.

מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב (צילום: Yahav)

הגשר הטורקי בבאר שבע

גשר הרכבת, המכונה גם גשר הקשתות, נבנה בשנת 1916 מעל נחל באר שבע על ידי הצבא הטורקי

שביקש לשלוט במעבר סואץ. את הגשר בנו יזמים קבלנים יהודים ועל כן הוא הוגדר והוכר כ"עבודה עברית". הגשר שימש גם להעברת חיילים וציוד צבאי במלחמת העולם הראשונה.

אורכו של הגשר 190 מטר ולאחר מלחמת העצמאות הוכשר למעבר רכבים והולכי רגל בין שכונות העיר. לאור היותה של העיר באר שבע, בתקופת השלטון העותמני, כמקום מרכזי לשליטה על שטחי סיני ולאור היותו של נחל באר שבע כאחד הנחלים הגדולים והגועשים, נבחר מיקומו בקפידה על ידי מתכנניו באזור הרדוד שבו. כיום הוא סגור לתנועת רכבים ואנשים בשל מצבו הרעוע.

הגשר הטורקי בבאר שבע(צילום: ג'ורג' ארנון)

כנסיית הדורמיציון בירושלים

הכנסייה הממוקמת על הר ציון בירושלים בקרבת שער ציון נקראה כך על פי המסורת, כי היא ממוקמת

במקום בו נרדמה מרים, אם ישו לשנת הנצח שלה.

פירוש המילה "דורמיציו" בלטינית הוא שינה-תרדמת ועל כן שמה. השטח עליו בנויה הכנסיה היה בתחילתו בבעלות הקיסר הגרמני וילהם השני ובשנת 1898 הועבר המגרש למוסדות הגרמניים הקתוליים במטרה שיבנו עליה את הכנסייה. תכנון המבנה נעשה על ידי אדריכל גרמני ידוע, היינריך רנרד, שתכנן בניינים בחבל הריין.

במהלך מלחמת השחרור נגרם נזק למבנה הכנסייה ומגדל הפעמונים של הכנסייה נתפס בידי צה"ל ושימש בימי המלחמה כנקודה אסטרטגית חשובה. משנת 1972 משמשת הכנסייה גם לעריכת קונצרטים מדי פעם של מוזיקה עתיקה ושל מוזיקת בארוק.

כנסיית הדורמיציון בירושלים(צילום: קורן לוי)

קולג' טרה סנטה, ירושלים 

קולג' טרה סנטה בירושלים שימש בעבר כבניינה של האוניברסיטה העברית והוא ממוקם בצומת הרחובות בן מיימון וקרן היסוד. המבנה הוקם בשנת 1924 על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי.

בתחילה תוכנן לשמש כמרכז לפעילות חברתית ספורטיבית, אך ברבות השנים הוסב לקולג' וכך נוספו בו עוד אגפים וחדרים למטרת לימודים. לאחר מאבק משפטי הושב המבנה לבעליו בשנת 1999 וכיום הוא משמש כאכסנייה לצליינים.

קולג' טרה סנטה בירושלים(צילום: Erangissis)

בית קירור - כפר חסידים

בית הקירור הנמצא בכפר חסידים הוקם בשנת 1942 במטרה לאחסן תוצרת חקלאית של המשקים באזור. בימי מלחמת השחרור הוא שימש גם כמקום אחסון ומסתור לכלי הנשק לצורך הלחימה.

את בית הקירור תכנן האדריכל אריה שרון וכיום הוא מוכרז כאתר שימור בתמיכת המועצה לשימור אתרים. כפר חסידים עלה על הקרקע בשנת 1924 בעקבות התארגנות של קבוצות חסידים שונות, שביקשו לעלות לארץ ולהקים יישוב חקלאי והוא ממוקם ליד קרית אתא.

בית הקירור בכפר חסידים(צילום: Chenspec)

לאתר התחרות ולמידע נוסף היכנסו לאתר האינטרנט