שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אלכסנדרפלאץ פינת רוטשילד

    עושר תרבותי עם מזג אוויר קר. לברלין יש יתרונות וחסרונות, אבל יוקר המחיה לבדו אינו סיבה מספקת לעבור למדינה אחרת. דברים שרואים משם

    בזמן האחרון אני קורא וצופה בלא מעט כתבות המתארות כמה משתלם לעבור לברלין. משווים בין מחירי המצרכים, הנדל"ן והתחבורה הציבורית. כאילו אין מניעים אחרים להגירה בין יבשות. אז נכון שזול יותר לחיות פה, אבל רוב השנה קר. שמעתי כבר עשרות טענות על ברלין ש"הרכבות נוחות אבל המקומיים אנטיפתיים", ובכלל, "מי רוצה שהילד שלו ידבר גרמנית?". אני פה לספר לכם שהכול נכון, בהנחה שאתה פה מהסיבות הלא-נכונות.

     

    לטעמי ברלין היא אולי העיר היפה בעולם. יצא לי לטעום מאכלים מכל העולם, להכיר חברים חדשים מכל פינה בתבל, לשמוע נגני רחוב מנגנים על כלי נגינה אקזוטיים (וגם לנגן איתם), לבקר בדירות מגורים שהפכו לגלריות, או בגלריות שהפכו לדירות מגורים. אפילו לבקר בגלריה נטושה שנרכשה על ידי סטודנטים מרחבי העולם (וכלב) במטרה לגור בה ולהפוך כמה חדרים בחזרה לגלריה. יצא לי ללמוד סלנג אוסטרלי, דנית בסיסית ולראות שייקספיר בפארק. בישראל חיכיתי חודשים להופעה של ביורק לפני שהיא בוטלה, בברלין נכנסתי לאחת בטעות.

     

    עוד טורים בנושא זה בערוץ הדעות של ynet:

    פבל בקנדה, יורי באוסטרליה / איגור טלר

    אדיו מילאנו, צ'או רעננה / ענת לוי

    לבי בתל-אביב ואנוכי בניו ג'רזי / גיורא גריפל

    גם אני ישראלי / אייל פילדסט

    זו לא המדינה שבה גדלתי. דילמת המהגר / רועי סורק

    ילדים ליד בניין הרייכסטאג. הדור הברלינאי הבא  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ילדים ליד בניין הרייכסטאג. הדור הברלינאי הבא (צילום: AFP)
      

    המרוץ לחיים טובים יותר. ברלין זו התשובה?  (צילום: AP) (צילום: AP)
    המרוץ לחיים טובים יותר. ברלין זו התשובה? (צילום: AP)

    כל זה לפני שהתחלנו עם התרבות הגרמנית העשירה: גיליתי מתי אוכלים אספרגוס ומתי אוכלים דלעת, או שאורז זה בכלל קינוח עם קינמון ומוס תפוחים! גיליתי את גתה, תומאס מאן ואת להקת טוקוטרוניק. למדתי שפה חדשה וצורת חשיבה חדשה, שבה למדעי הרוח יש מקום בחיים.

     

    חברתי, לדוגמה, מסיימת בימים האלה תואר שני לספרות השוואתית. במקצועה היא תהיה דרמטורגית. הבעיה היא שבישראל זה לא מקצוע, זה משהו שמספרים לפקידה כשחותמים אבטלה. אפילו בערך ויקיפדיה בעברית של דרמטורגיה מסבירים בגלוי (מתוך החמש שורות שנכתבו על המקצוע) שלפעמים מעגלים פינות ומפילים את המקצוע הזה, שגרמנים עושים תואר שני ושלישי בשבילו, על התסריטאי. כל הכבוד.

     

    קל ללכלך על ישראלים בחו"ל

    חלק מהישראלים שגרים פה עם דרכון גרמני מקבלים דמי אבטלה מהממשלה ועוד מעזים להתלונן שהגרמנים "קרים" אליהם. אז הם מעבירים את ימיהם רק עם ישראלים אחרים, קונים חומוס "אחלה" ביוקר (כי איך אפשר לחיות בלי חומוס ישראלי? זה לא שמסעדות לבנוניות יודעות להכין חומוס), עושים כל מה שהם יכולים כדי לא ללמוד את השפה או להתערבב עם ה"גויים" ואחר כך מתפלאים שמתייחסים אליהם כמו מהגרים. כי כולנו יודעים באיזה חום ואהבה מזרח תיכונית מקבלים תושבי תל אביב את מהגרי העבודה בדרום העיר. במיוחד את אלה שלא דוברים את השפה.

    שער ברנדנבורג. פתח לתקווה במקום פתח תקווה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שער ברנדנבורג. פתח לתקווה במקום פתח תקווה(צילום: AFP)

    פארק לוסטגרטן בחום קייצי בלתי אופייני (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    פארק לוסטגרטן בחום קייצי בלתי אופייני(צילום: Gettyimages)

    כמובן שלא כולם. רק חלק קטן מהישראלים חיים פה במין אי משלהם. אלכסנדרפלאץ פינת רמת גן. מבודדים את עצמם מהעיר מתוך געגוע לישראל, שולחים את הילדים רק לחוגים בעברית, נוטרים טינה למקומיים ומתפלאים שמקבלים יחס רע בחזרה. אלה האנשים שכותבים על הגרמנים כ"רעים" או "קרים" או מזכירים מה הם עשו בשואה. אכן, יש מקרים שאיזה חבר של אבא שלכם מקמבן לכם עבודה בחו"ל ואתם לא מצליחים להתאקלם או חוזרים לארץ מסיבה אחרת. ואז קל מאוד ללכלך על ישראלים אחרים שגרים בחו"ל. הרי קל בארץ, לא? אפשר אפילו להיות שר האוצר בלי תואר.

     

    חלק מהישראלים יטענו שהגרמנים לא חמים כמו בארץ. אולי הם לא יקראו אחד לשני "אחי" אחרי 20 דקות היכרות, אבל יש להם כבוד בסיסי לאחר. לצורך השוואה, בביקור האחרון שלי בישראל יצא לי לבקר בביטוח לאומי. בכניסתי לבניין החזקתי כוס קפה, השומר אסר עליי להכניס את הקפה איתי. הובהר לי שאסור להכניס משקאות חמים למוסד לביטוח לאומי בראשון לציון מתוך החשש שהציבור ישליך את הכוסות בפני הפקידות. שמעתם נכון. ממשלת ישראל לא סומכת על ציבור עם קפוצ'ינו. אכן, כל ישראל אחים.

     

    לא הכול זה מחיר הקוטג'

    שלא תתבלבלו לרגע, אני לא חי את החיים הנוחים שמספרים לכם עליהם בחדשות. אני עובד למחייתי כסטודנט ומתקיים מ-2,000 ש"ח בחודש (שעות עבודה מוגבלות בויזה). אני מוצא את עצמי יותר מערב אחד בשבוע הולך לישון אצל החברה, רק כי לה יש אוכל במקרר. אני לא פה כי זול. יכולתי לחיות בנוחות בארץ, אבל אני לא מודד את איכות החיים שלי ביורואים ובסנטים. אני משלם מחיר יקר מבחינת יציבות כלכלית בשביל להיות באירופה. אם אין לכם דרכון אירופי אתם תחיו על ויזות מזדמנות, אם אתם לא דוברים גרמנית שוטפת, אף אחד לא יעסיק אתכם. אבל במה זה שונה מבכל מדינה אחרת? 


    עוד יהיה פה יקר. בינתיים קר. ליד החומה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    עוד יהיה פה יקר. בינתיים קר. ליד החומה
     

    סטודנטים מכל העולם בעיר אחת (צילום: טל לוי) (צילום: טל לוי)
    סטודנטים מכל העולם בעיר אחת(צילום: טל לוי)
      

    המחירים בברלין הם לא משהו שאפשר לסמוך עליו לטווח הארוך. העיר בתהליך צמיחה וכרגע, בתקופת הביניים, זול. זה יעבור. הרכבות מתייקרות מדי כמה חודשים ושכר הדירה מקפץ. נראה לכם שרק בישראל גילו שזול בצורה לא פרופורציונלית לשכור דירה בברלין? כל סוכן נדל"ן בעולם המערבי כבר מודע למצב. בקיצור: אם אתם רואים לפניכם את היתרונות התרבותיים שיש לאירופה להציע, בואו לפה. יש עולם שלם לראות בעיר הזאת. וכן, הכול עדיין מאוד זול. אבל אם אתם רוצים לעבור לברלין אך ורק כי יקר מדי בתל אביב, תתאכזבו מאוד.

     

    אתם תגלו שכל מה שאהבתם בתל אביב לא נמצא פה. אתם תגלו שנהגי האוטובוס לא חברים שלכם. והנורא מכל, אתם תגלו שהקיץ זה שבועיים בסוף יולי וחוף ים זה משהו שרואים רק בסרטים.

     

    גם בלונדון יקר מבברלין, ואתם חושבים שיש צוותי צילום בריטיים בסופרמרקטים ברלינאים שמשווים מחירים? אנשים צריכים סיבה יותר חשובה ממחיר הקוטג' בשביל להגר. אם אתם מעדיפים את מה שיש לברלין להציע ומעוניינים להשתקע, אל תתפלאו כשהילדים שלכם ידברו גרמנית. אם אתם מצפים לחיות כמו בתל אביב רק יותר בזול, יהיה לכם קר, בודד ועצוב פה. ובעוד כמה שנים, גם יקר.

     

    טל לוי, בן 24. לומד מדעי המחשב בברלין. יכול היה לחיות טוב יותר בישראל.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים