שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "קפטן פיליפס": הו רב חובל, צדקן שלי
    זה לא ש"קפטן פיליפס" הוא סרט רע - למעשה, הוא די מבדר - אבל בגלל רידוד הסיטואציה הפוליטית, בסופו של דבר זה עוד סרט הוליוודי צדקני שבו הצופים מזדהים עם האמריקני הלבן בעימותו עם חוליגנים שחורים

    אחרי שב"טיסה 93" הביא את סיפור אחד המטוסים שנחטפו במתקפת הטרור של 11 בספטמבר, זה שנוסעיו הביאו להתרסקותו בשדה בפנסילבניה, פונה הבמאי פול גרינגראס לגולל את מצוקתו של כלי תחבורה חטוף אחר - הפעם אוניית מסע אמריקנית.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    "קפטן פיליפס" ("Captain Philips") מבוסס אף הוא על אירוע שהתרחש: השתלטותם של פיראטים סומלים על ספינת צי הסוחר האמריקני באוקיינוס ההודי ב-2009. טום הנקס מגלם את דמותו של הקפטן שבכותרת (הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי), שבתחילת הסרט מגן בחירוף נפש על פקודיו, ובהמשך נלקח כבן ערובה על ידי הסומלים, שנוטשים את האוניה בסירת ההצלה.

     

    צפו בטריילר לסרט "קפטן פיליפס"

    צפו בטריילר לסרט "קפטן פיליפס"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    חלקו השני של הסרט מראה מה שקורה כאשר יחידת אריות הים וספינות קרב אמריקניות נכנסות לזירה במטרה לחלץ את פיליפס ולמנוע מסירת ההצלה הקטנה מלהגיע לחופי סומליה. במקביל הוא עוקב אחר המתרחש בתוככי הסירה המחניקה, בין פיליפס לבין שוביו, ובמיוחד מנהיג החוטפים השדוף (ברקד אבדי) ונער פצוע (ברקד אבדירחמן).

     

    קשה להמעיט ביכולתו הטכנית של גרינגראס (שגם ביים את הפרק השני והשלישי בסדרת סרטי ג'ייסון בורן) לייצר דרמת פעולה קינטית ואפקטיבית. גרינגראס אינו מתמהמה, ואחרי אקספוזיציה קצרה שבמהלכה אנו רואים את פיליפס ואשתו (קתרין קיניר, המתבזבזת בגיחה לרגע קט) בביתם שבוורמונט, הסרט חותך לספינת המשא "מרסק אלבמה" הנושאת על סיפונה דלקים ומזון לרעבים באפריקה, ועושה את דרכה מנמל עומאן למומבסה שבקניה.

     

    במהלך הנסיעה לשדה התעופה, פיליפס ואשתו מדברים על הזמנים המשתנים ועל מה שצופן העתיד לילדיהם בעידן הקפיטליסטי הנוכחי. השיחה הזו מעניקה לסרט, כבר מראשיתו, טון דידקטי ומטיפני שאינו מבשר טובות באשר להמשך.

     

    לא בדיוק גזענות, אבל צדקנות יש בשפע

    ההשוואה בין "קפטן פיליפס" לבין "טיסה 93" היא, כאמור, מתבקשת. אך בעוד הסרט ההוא הביא בסגנונו הדוקו-דרמטי את הסיפור שנותר בשולי אירועי 11 בספטמבר, ובדרכו ביקש להוסיף נדבך על האופן שבו הקולנוע האמריקני התמודד עם הטראומה הלאומית, "קפטן פיליפס" מספר מעשיה שגורה יותר שבמרכזה גיבור אמריקני (אף שהעובדות ההיסטוריות משרטטות דמות בעייתית בהרבה), והצלה הרואית ברגע האחרון.

     

    "קפון פיליפס". רחוק מאוד מטיסה 93 ()
    "קפון פיליפס". רחוק מאוד מטיסה 93

    למרבה הצער, "קפטן פיליפס" מתקשה לשרטט תמונה פוליטית רחבה יותר של ההתרחשויות. סצנה בראשיתו של הסרט מתארת אמנם את מצוקתם של דייגים סומלים הנדרשים לספק ת'סחורה לסוחרי נשק מקומיים, אך אין בכך כדי לייצר קונטקסט משכנע, והתוצאה היא שהזדהותם של הצופים נתונה כל העת לאמריקני הלבן (שספינתו מובילה, כזכור, אספקת מזון לאפריקאים רעבים) המתעמת עם חוליגנים שחורים.

     

    אגב כך, החיתוך החד בין האידיליה המשפחתית הכל-אמריקאית בוורמונט והשיחה שמנהלים פיליפס ואשתו על "לאן העולם הולך", לבין האלימות היצרית בסומליה, כמו נועד להמחיש באופן מלאכותי את הניגוד הפוליטי והתרבותי שבמרכז הסרט. קשה להאשים את התוצאה בגזענות, אלא יותר בניסיון לעצב תפיסת עולם צדקנית - כזו המבקשת לצקצק נוכח סבלו של "האחר" (ומודעותו המוסרית של המערבי).

     

    ליהוקו של הנקס לתפקיד הראשי הוא, מבחינה זו, כניעה לתכתיב ההוליוודי של הזדהות אוטומטית מחד, והצבתו של "האחר" כאלים ומאיים מאידך. היעדרו של גיבור ב"טיסה 93", והשימוש שעשה הסרט בשחקנים לא מוכרים היוו, על כן, חלק מהצלחתו ומהאפקטיביות שלו. במקרה של "קפטן פיליפס" התוצאה לוקה בהתנשאות, והופכת סיטואציה פוליטית מורכבת לבידור הוליוודי שעניינו - שוב - ניצחון הקפיטליזם על אויביו.

     

    אחד הדימויים הזכורים מהסרט הוא זה שבו דולקים הדייגים הסומלים בסירת מנוע קטנה בעקבות ה"אלבמה" האימתנית, שמנסה להבריח אותם בעזרת זרנוקים המתיזים לעברם זרמי מים אדירים. קשה לחשוב על דימוי יעיל יותר המעמיד את העולם השלישי אל מול העוצמה והדורסנות של הקפיטליזם המערבי, אך הסרט כאמור נצמד לנקודת מבט מאוד מסוימת, שמונעת מהדימוי הזה מלהפוך למייצג אידיאולוגי אמיתי שלו.

     

    מתוך הסרט. מבדר, וזו לא מחמאה ()
    מתוך הסרט. מבדר, וזו לא מחמאה

    כמה שאלות נותרות בכל זאת פתוחות בתום הסרט. מדוע, למשל, ספינה שעושה את דרכה במים מסוכנים אינה נושאת על סיפונה אף לא כלי נשק אחד לרפואה? התמיהה האחרת נוגעת להתעלמותו של פיליפס מהאזהרות על חטיפות בלב ים, שעליהן הוא לומד, כמסתבר, באמצעות האינטרנט.

     

    תלמדו מהדנים

    ממש לפני כשנה הופק הסרט הדני "חטיפה בלב ים" (המשודר בערוצי הסרטים בלוויין), שאף הוא הביא סיפור דומה - חטיפתה של אוניית משא דנית על ידי פיראטים סומלים, והמו"מ האינטנסיבי שמנהל מנכ"ל חברת הספנות, משך ימים שהופכים לחודשים, עם החוטפים.

     

    סרט זה, שנמצא בצילה של ההפקה ההוליוודית, היטיב לתאר את הדינמיקה בספינה עצמה, כמו גם את הפוליטיקה שעומדת מאחורי תופעת הפיראטיות המודרנית. שלא לדבר על התמודדותם של בני משפחות החטופים עם הסיטואציה (עניין שאין לו זכר בסרט הנוכחי - קיניר כגברת פיליפס נמוגה מהמסך במהירות הבזק).

     

    "קפטן פיליפס" מספק אמנם בידור טוב. אבל זה בדיוק מה שהוא לא היה אמור להיות - רידוד של סיטואציה פוליטית וכלכלית מורכבת לטובת הגרסה הימית של מבצע אנטבה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים