שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קריסת הקונספציה האווירית: "כן, הופתענו"
    חיל האוויר נותר לפני כיפור בהערכה שמצרים לא תתקוף, איש לא ידע שטילי קלט מתבייתים נמצאים בידי קהיר, פקודת המגננה בסיני לא הוקדמה בגלל "שמישהו אמר" וסיוע לא ניתן למרות תחנונים והסבר כי זהו "פיקוח נפש". המחדלים, הכאוס, הקונספציה: עדויות תתי-אלופים בפני ועדת אגרנט

    "קודם כל הופתענו. התשובה חיובית". הציטוט הזה, מעדותו של תת-אלוף רפאל (רפי) הר-לב בוועדת אגרנט, מסכם למעשה את מלחמת יום הכיפורים. עדויות רבות מתוך דו"ח הוועדה הותרו כעת לפרסום, 40 שנה אחרי טראומת המלחמה ההיא, ומאפשרות מבט נוסף על קריסת הקונספציה, המחדלים הרבים והכאוס בפתיחת הקרבות.

     

    עוד פרוטוקולים מוועדת אגרנט שמפרסם ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון:

    "למה לא הפעלת האמצעים המיוחדים לפני כיפור?". עדות אלי זעירא

    זמיר באגרנט: "התהלכתי בחדר בלונדון רבע שעה והחלטתי לטלפן. ייקוב הדין את ההר"

    דיין באגרנט: "דדו אמר שלא תהיה מלחמה"

     

    אחת העדויות המרתקות היא זו של הר-לב, אז ראש להק מודיעין בחיל האוויר ולימים מנכ"ל חברת אל על. בעדות שניתנה בדצמבר 1973, חודשיים לאחר פרוץ המלחמה, הודה הר-לב כי חיל האוויר היה שותף לקונספציה של אגף המודיעין: "אני הייתי שותף לדעה שמצרים לא עומדת לפתוח במלחמה מכיוון שהיא מרגישה שאיננה חזקה מספיק בתחום האווירי, במיוחד בנושא של תקיפת חיל האוויר הישראלי בבסיסיו ובנוגע לתקיפות בעומק ישראל. וכן לכך שסוריה לא תתקוף לבדה. לכן הערכנו שהסבירות למלחמה נמוכה".

     

    זו הקונספציה ()
    זו הקונספציה
     

    חברי הוועדה שאלו אותו אם חל שינוי בקונספציה בחודשים שלפני המלחמה, על רקע הדיווחים על חיזוק מערך הטילים המצרי, והר-לב ענה: "הידיעות שבידינו וההערכה שלנו אמרו שטילי הקלט, שנורים ממפציצי טופולב, אינם תשובה הולמת לתקיפת חיל האוויר הישראלי בבסיסיו. לגבי הסקאד, האמינות של הידיעות הראשונות שהגיעו לגבי הגעת הטילים למצרים לא הייתה ברורה. גם כך זה לא שינה את הקונספציה מסיבה פשוטה - טילי סקאד מאוד לא מדויקים, ובשביל לפגוע במסלול דרושים כמה מאות טילים".

     

    הערכנו שהמצרים לא יעשו שטות

    בעדותו הסביר תא"ל הר-לב מדוע גופי המודיעין השונים שללו אפשרות של צליחה מצרית של התעלה: "הערכנו שגם המצרים חושבים כמונו, ולכן הם יעשו שטות, גם מבחינתם, גם הם יחשבו שזו לא פעולה צבאית כדאית. אני יכול להגיד בדיעבד, אולי זה לא לפרוטוקול, בדיעבד מבחינה צבאית זה נכון. הם באמת נעצרו. התפישה היא נכונה, רק הזמן לא התאים".

     

    ראש להק המודיעין בחיל האוויר בזמן המלחמה הוזהר במהלך הדיון על ידי ראש הוועדה, נשיא בית המשפט העליון דאז שמעון אגרנט "לא לעשות שום רשימות", ואמר בעדותו כי הערכת המצב בחיל האוויר לגבי אפשרות למלחמה לא השתנתה בשבועיים שלפני יום כיפור תשל"ג.

     

    בדיעבד, צדקנו ()
    בדיעבד, צדקנו
     

    ביום כיפור עצמו, עם זאת, המטוסים כבר עמדו בכוננות תקיפה: "הם היו מחומשים בפצצות למשימות תקיפה. בסביבות הצהריים לא נתקבל אישור לתקיפה, והיה ברור למפקד חיל האוויר שהוא יצטרך לספוג את המכה הראשונה".

     

    תשובה חיובית, תוצאה שלילית

    במהלך עדותו בוועדה, שהורכבה מלבד השופט אגרנט גם משופט העליון משה לנדוי, ממבקר המדינה באותה תקופה יצחק ארנסט נבצנל ומהרמטכ"לים לשעבר יגאל ידין וחיים לסקוב, נשאל תא"ל הר-לב ישירות אם חיל האוויר הופתע מנוכחותם של טילי קלט מתביית בידי המצרים.

     

    הר-לב: "קודם כל הופתענו. התשובה היא חיובית. הופתענו".

     

    ידין: "תשובה חיובית, תוצאה שלילית".

     

    האויב מאזין

    בפני הוועדה העיד גם תת-אלוף גבריאל עמיר, ששימש במהלך המלחמה כמפקד חטיבת השריון 460, חטיבה שלחמה בגזרת סיני תחת אוגדתו של אלוף אברהם אדן (ברן). תא"ל עמיר התייחס בעיקר למתקפת הנגד הכושלת ב-8 באוקטובר, שלאחריה הזהיר שר הביטחון משה דיין מ"חורבן הבית השלישי".

     

    הוא סיפר כי ברשת הקשר האוגדתית שמע שיחה בין אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש) למפקד האוגדה ברן: " אני שומע שמדברים כי האויב אינו מאורגן ויש צורך לתפוס את גשריו על התעלה. אני שומע את אלוף הפיקוד אומר 'לשם שינוי זה לא יהיה רע אם הכוחות שלנו יהיו בצד השני'". ידין העלה סברה כי בעקבות אותה שיחה המצרים היו מוכנים למתקפת הנגד.

     

    ידין: "זה נותן לאויב מושג מה מחשבות הפיקוד".

     

    עמיר: "אם הוא מאזין".

     

    ידין: "אבל הוא האזין. אנחנו יודעים שהוא האזין".

     

    לדברי תא"ל עמיר, שלאחר שירותו הצבאי שימש בין היתר כסגן מפכ"ל המשטרה ומפקד שירות בתי הסוהר, הוא יצא לקרב כמעט בלי מודיעין מעודכן. ידין פנה אליו: "כשאתה מקבל משימה בא מישהו ממודיעין עם תצלום אוויר, מפות עבירות, ידיעות מעודכנות על האויב. וצריך להגיד לך: הגזרה שבא אתה הולך לפעול, לפי הנתונים שיש לנו, ולא רק לפי מה שאתה הצלחת לאסוף, היא כזאת וכזאת. זה דרג מעליך, שיש לו נתונים. זה היה?". עמיר ענה: "לא היה".

     

    חטיבת חי"ר צועדת אלינו

    מח"ט 460, שנפטר ב-2005, מסר תיאור דרמטי על הקרב בסיני בבוקר ה-8 באוקטובר. הוא סיפר כי המצרים ארבו לחטיבה וטיווחו אותה בעזרת קטיושות, אש ארטילרית וחי"ר "שצץ מהתעלות". הוא דרש סיוע מיידי ואמר כי מדובר בפיקוח נפש, אך הסיוע לא הגיע: "מפקד האוגדה אומר לי שיש לו קשיים עם העניין הזה, ונותן לי שם של רשת קשר אחרת, שאני אנסה. אני מתקשר למג"ד בחטיבה 14. המג"ד אומר: אין לו פקודה. הוא מבקש מהמח"ט. אני עובר לרשת של המח"ט, מדבר עם המח"ט. הוא אומר שאין לו פקודה. אני חוזר לחיים ארז, שהיה פקוד שלי ועכשיו הוא מח"ט באוגדה. חיים ארז אומר לי שיש לו פקודה לא לשלוח. אחרי המלחמה גם המג"ד וגם המח"ט באו אליי עם הרגשה כבדה מאוד, עם התנצלויות והסברים".

     

    מחזה שאף אחד לא ראה קודם ()
    מחזה שאף אחד לא ראה קודם

    החטיבה נסוגה לאחור, ותא"ל עמיר, שלפני המלחמה שימש בכלל כמפקד בית הספר לשריון, אמר כי רק חודש לאחר מכן התברר לו כי שניים מהטנקים הגיעו עד לתעלה ממש. וזה לא היה הקרב הקשה האחרון באותו יום. עמיר מספר: "מפקדי החטיבות נקראו אחר הצהריים להתייעצות אצל מפקד האוגדה, ובאמצע שאנחנו משוחחים מדווחים ברשתות שהאויב מתקדם ומתחיל לתקוף אותנו. מפקד האוגדה הורה לנו מיד לחזור ליחידות וכשהגעתי ראיתי שבמרחק 3-4 ק"מ ממני ערוכים טנקים ונגמ"שים, מתקדמים, עוצרים, יורים - וביניהם כמות אדירה של חיל רגלים".

     

    "היום אני מעריך את זה כחטיבת חי"ר", אמר עמיר לוועדת אגרנט. "כל זה צועד בכיוון אלינו, קדימה. ברגע הראשון זה היה די מפתיע לראות מחזה כזה. הדיווחים למפקד האוגדה היו די עצבניים ומרגשים, זה היה מחזה שאף אחד לא ראה קודם. ביקשנו סיוע אווירי, תגבורות – ושום דבר לא הגיע. ואז קיבלנו אישור, אני משתמש בניסוח עדין - קיבלנו אישור להתקפל אחורה. קיבלנו אישור, אבל לא נסוגונו". הוא סיפר כי הסמח"ט העלה טנקים על רכס צופה, פגע בטנקים מצריים וההתקפה נבלמה.

     

    זו לא נסיעה בדיזנגוף

    תת-אלוף נוסף שהעיד בפני חמשת חברי ועדת אגרנט הוא ששון יצחקי, ששימש בתחילת המלחמה כראש מטה פיקוד דרום. "ביום שישי בערב הייתה ישיבת מטה בפיקוד עם אלוף הפיקוד, שם דובר על מספר פעולות של כוננויות. למרות זאת, ביום שישי בלילה עדיין לא האמנו שמלחמה הולכת לפרוץ ביום שבת", סיפר על התחושות בערב כיפור.

     

    יצחקי ניסה להסביר מדוע, בעת שאלוף הפיקוד גורודיש היה במטכ"ל והוא שימש הלכה למעשה כמחליפו, לא פקד לבצע מיד את פקודת "שובך יונים" – תוכנית המגננה של צה"ל לבלימת מתקפת מצרית בסיני. זאת, למרות ששעת השי"ן כבר הייתה ידועה - 18:00 באותו יום, ארבע שעות לאחר המועד שבו בסופו של דבר פרצה המלחמה.

     

    "יש מקור של ידיעה שאינני יודע מאיפה היא, שאיננה יודע את מקורה, למנוע תנועות מסוימת בשטח כדי לא להביא לאסקלציה", הסביר תא"ל יצחקי את אי מתן ההחלטה. "הפקודה הזו ניתנה על ידי אלוף הפיקוד ל-252 (מפקד עוצבת סיני, אלברט מנדלר, שנהרג במלחמה. ס.ה.), נדמה לי. אליי זה הגיע איך שהוא, אני לא זוכר".

     

    חבר הוועדה נבנצל זעם על דבריו והגיב: "אתה לא זוכר? אתה לא זוכר לא מאיפה ידעת את זה ולא שום פרט, רק שמישהו אמר את זה? אז הוא צריך להיות אידיוט, או שאנחנו צריכים להיות אידיוטים או שאתה צריך להיות אידיוט".

     

    מי האידיוט? ()
    מי האידיוט?

    בדיון מדוע פקודת "שובך יונים" לא הוקדמה לשעות הבוקר של יום כיפור, ועל הזמן שדרוש לחטיבת השריון 401 לנוע לעמדות קרב, טען יצחקי כי להערכתו מדובר בשעתיים, אך הוסיף כי אינו יכול לתת הערכת זמן במקרה של תקריות. ידין ענה: "אבל זה לא נסיעה ברחוב דיזנגוף. הלא אפשר לקחת בחשבון שאיזה כוחות קומנדו או אחרים יתפשו את המעברים".

     

    מודיעין צבאי, לא פוליטי

    גם עדותו של האלוף אהרון יריב, שהיה ראש אמ"ן בין 1964 ל-1972, הותרה לפרסום. יריב היה בזמן המלחמה עוזר הרמטכ"ל. עדותו בוועדת אגרנט שופכת אור על תפקיד המודיעין הישראלי בתקופה שקדמה למלחמה.

     

    כשנשאל על ידי חבר הוועדה, השופט משה לנדוי, האם נכון שאמ"ן רכש לעצמו עמדת מונופול על הערכת מודיעין בשטח הצבאי ובשטח האסטרטגי, והאם נכון שמגמה זו התגברה בתקופתו כראש אמ"ן, השיב יריב: "לצערי כן... לא היה שום גורם אחר שעסק בעניינים האלה. דרך החיים של צה"ל הכתיבה בזמנו שיחד עם ההערכה הצבאית תבוא הערכה מדינית, כי היה קשה להבין תהליכים צבאיים בלי להבין את הרקע המדיני. הקפדתי רק על דבר אחד כמיטב יכולתי - שהצבא לא יעסוק בפוליטי. אנחנו יכולים וחייבים לתת הערכה מה עשוי לקרות, מהי העמדה האמריקנית לגבי עניין כזה ומהי העמדה הרוסית לגבי עניין אחר. אבל אסור שהמודיעין יציע פוליטי או פוליטי צבאי".

     

    חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב, ציין את הבדידות הדיפלומטית

     הקיצונית שאפיינה את ישראל ערב המלחמה, כל זאת מבלי שקיים מודיעין פוליטי, גם בתקופתו של יריב כראש אמ"ן. יריב השיב כי הוא צודק לגמרי בהבחנתו. "אמנם הרגשנו בזה הרבה פעמים ודיברנו בינינו", אמר יריב, "אבל אני מודה שלא הלכתי לשר הביטחון או ראש הממשלה ואמרתי. אני חושב שצריכה להיות במודיעין גם שיטה להערכה פוליטית. לא עשיתי (בהקשר זה) מעשה יזום, מחושב... אני מודה שעם ראש הממשלה לא דיברתי על זה... אולי כאזרח טוב, אולי כאיש בתפקיד שלי, כן הייתי צריך ללכת לדפוק על השולחן ולצעוק. לא עשיתי זאת, אני מודה".

     

    יריב הסביר כי אמ"ן ביצע הערכות לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי או לגבי יחסי ארה"ב והמזרח התיכון, "אבל אף פעם לא התיימרנו לתת הערכה על יחסי ארה"ב-ישראל".

     

    בהכנת הידיעה השתתפה מיכל מרגלית. בסקירת הפרוטוקולים השתתפו איתי בלומנטל, איתמר פליישמן, נעם גיל ושחר חי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: במחנה, מיקי אסטל
    חפ"ק חיל האוויר במלחמה
    צילום: במחנה, מיקי אסטל
    מומלצים