שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זמיר באגרנט: "התהלכתי בחדר בלונדון רבע שעה והחלטתי לטלפן. ייקוב הדין את ההר"
    הוא התעורר מצלצול באמצע הלילה, שמע על ההתרעה למלחמת יום כיפור ודיבר מתוך שינה. ראש המוסד ב-73' תיאר בעדותו את "הדילמה האישית הנוראה" הרחק מהבית, אבל בעיקר התנצח עם ראש אמ"ן זעירא על אמינות הסוכן הבכיר אשרף מרואן. "יש לי אלף ייסורי מצפון - איך לא שברת למאה אנשים את הראש? כולל לעצמי"

    לפני כמה שבועות הם נפגשו לרגע חטוף. לחצו יד אחרי שהתנצחו בלי להזכיר זה את זה בדיון לציון 40 שנה למלחמת יום כיפור והשאלה המודיעינית. העימות בין ראש המוסד צבי זמיר וראש אמ"ן אלי זעירא לא תם, והבוקר (יום ה') עולים פרטים חדשים מתוכו, עם חשיפת עדויות נוספות מוועדת אגרנט שחקרה את המחדל. במוקד: הסוכן הבכיר ביותר שהיה לישראל במצרים, אשרף מרואן, שהתריע על מלחמה. אבל האם הוא היה סוכן כפול?

     

    לקריאת העדות המלאה - בקובץ PDF

     

    עוד פרוטוקולים מוועדת אגרנט שמפרסם ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון:

    "למה לא הפעלת האמצעים המיוחדים לפני כיפור?". עדות אלי זעירא

    קריסת הקונספציה האווירית: "כן, הופתענו"

    דיין באגרנט: "דדו אמר שלא תהיה מלחמה"

     

    לעדותו ב-29 בנובמבר 1973 הגיע ראש המוסד זמיר מלווה בראש לשכתו פרדי עיני ובשבתי שביט, עובד היחידה המבצעית ומרכז החומר, ולימים ראש הארגון. זמיר סיפר לחברי הוועדה כי המידע שקיבל המוסד כבר בפברואר אותה שנה קבע כי אם לא יהיה שינוי מדיני מצד ישראל, תהיה מלחמה. השופט לנדוי שאל אם נבדק החשד שהיה "סוכן כפול או לא, מה הייתה המסקנה שלכם?" זמיר הסביר כי בגלל היות המקור "מיוחד במינו", התכנסה ועדה "שהייתה מורכבת משלושה ראשים ותפקידם היה להוכיח שהוא כפול". יתר התשובה נותרה מצונזרת.

     

    לאורך כל הדרך, טען זמיר, דן המוסד בשאלה "שמא הוא כפול או מעביר דיסאינפורמציה, אך לא נתעורר ספק לגבי חומר המסמכים שהמציא ואצלי לא נתעורר הספק לגבי התשובות לשאלות שידע להשיב עליהן". ראש אמ"ן טען מאז ועד היום שמרואן הופעל בידי המצרים. הוא אף חשף את שמו, מה שהוביל את זמיר להתלונן נגדו אצל היועץ המשפטי לממשלה, שסגר את התיק.

    זעירא וזמיר, בפגישה לפני כחודש בתל אביב (צילום: רחל בן עמי, "ידיעות אחרונות") (צילום: רחל בן עמי,
    זעירא וזמיר, בפגישה לפני כחודש בתל אביב(צילום: רחל בן עמי, "ידיעות אחרונות")

     (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
    (צילום: יריב כץ)

    בעדות ראש המוסד אמר לו חבר ועדת אגרנט, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, כי זעירא "הציג בפנינו מה סוגי הידיעות השונות שהיו. אותו מקור - באיזו מידה היה מהימן עבורו או עבור אנשיו מבחינה התרעתית והוא הביא את כל הערכתו והייתה עובדה ש---- (מצונזר) היה נותן מדי פעם בפעם הערכתו שביום זה וזה ושבוע זה וזה תפרוץ מלחמה, והראיה - שלא נתאמתו התאריכים. לכן, הוא אמר, מבחינת השגת החומר הוא היה ממדרגה ראשונה, מבחינה התרעתית - מקור זה אינו מהימן".

     

    "כיוון שהוא הגורם המעריך זו זכותו, אני לא מקבל זאת", ענה זמיר.

     

    40 שנה ליום כיפור - הפרויקט המיוחד ב-ynet

     

    "אני עושה גיוס של כל עם ישראל"

    זמיר הציג בפני חברי הוועדה את תוכניות המלחמה, כפי שמסר להם המקור. החלק הזה בעדותו חסוי כמעט לחלוטין. "'הנדון: מצרים, סוריה, ישראל - מתקפה על ישראל'. נדמה לי שהיה לנו מידע מספיק בשביל לקבוע מודוס אופרנדי, גם אסטרטגי, המגדיר את היעד ויורד למטה טכנית". על פי הידיעה שהציג בפני הוועדה, התריע המקור על מלחמה ב-1 באוקטובר, שתחל במסווה של תרגיל. "אנחנו קוראים ידיעה על מלחמה, היו ספקות לגיטימיים לגורם החוקר, הוא אמר - אולי הוא טועה? אולי ישנו תרגיל? תבדקו שוב. הלכנו לקצין איסוף - אמרנו לו, תגיד שוב. הוא אומר - אני אומר לכם שזוהי מלחמה".

     

    לדברי זמיר, "לא היה ויכוח עם אמ"ן, היה דיון. באמ"ן אמרו 'הוא מדבר על התקפה, אנחנו חושבים שזה תרגיל. תבדקו אותו'. הוא אומר - מתחיל מבצע התקפי על ישראל על אחריותו של שר ההגנה המצרי, וגם הסורים שותפים להתקפה. הגורם המחקרי העריך שהוא טועה, מכל מקום על יסוד הדבר הזה הלכה שאלה למפעיל שלנו - תבדוק את העניין". המפעיל, טען זמיר, חזר ושוחח עם המקור והשיב במברק ב-2 באוקטובר - "המקור חוזר ומדגיש שקיימת כוונה לתקוף את ישראל, בצבא המצרי הוכרז מצב חירום מלא, סימנים נוספים מעידים על המבצע. יתחיל באמת כתרגיל ולאור כל הסימנים המעידים ייהפך להתקפה על ישראל".

    איך ייתכן, שאל ידין את זמיר, שהמוסד לא הפיץ ידיעה שכזו ישירות לראש הממשלה ולשר הביטחון. "אני ער לזה שידיעה שאני מפיץ יכולה לעורר היסטריה", אמר זמיר והביא כדוגמה את הידיעה שהעביר מלונדון, ערב המלחמה, לאחר פגישתו עם אשרף מרואן. "דילמה אישית נוראה", הוא הגדיר זאת, בשל ההשלכות. "אני מטלפן לארץ, מסופקני אם יש עוד מישהו שטלפן לארץ בערב יום הכיפורים. אני הולך וחושף מקור, איש מוסד, אני עושה אזעקה ביום כיפור. אני מתקשר ומכתיב ידיעה מוסווית - תקרא לזה ולזה ותגיד להם, זה העניין - אלא אני עושה גיוס של כל עם ישראל ביום כיפור. אני חושף מקור. התהלכתי בחדר רבע שעה ולבסוף החלטתי כיוון שאני חושב שהולכת (להיות) מלחמה, ייקוב הדין את ההר".

     

    המצרים אפילו לא חלמו על זה

    על המפגש הדרמטי עם מרואן סיפר זמיר: "טלפנתי לזעירא ביום חמישי בשתיים (בלילה), אמרתי לו - תשמע, קיבלתי ידיעה טלפונית מפרדי שהמקור רוצה לראות אותי בנושא ---- זה קוד למלחמה. פרדי טלפן, דיברתי מתוך שינה. הוא הזכיר לי ---- זוהי ההתראה שלו. תאריך אין כי ---- אינה תאריך אבל זה מיידי, ואני נוסע מחר. ואלי אמר: יש לנו ידיעה, שמעתי אותה אלף פעמים אבל עתה שמעתי בפעם הראשונה שיש שינוי שלוקחים את הסובייטים וזה שוב סימן למלחמה".

    מעוז בודפשט על התעלה. "המצרים לא העלו על דעתם" (צילום: מיקי אסטל, במחנה) (צילום: מיקי אסטל, במחנה)
    מעוז בודפשט על התעלה. "המצרים לא העלו על דעתם"(צילום: מיקי אסטל, במחנה)

    שוב חזרו חברי הוועדה לשאלה מדוע, אם ראה המוסד את האינפורמציה זועקת מלחמה, לא קיצר הליכים ופנה לראש הממשלה. זמיר הסביר כי איש לא דמיין שאלו יהיו תוצאות המלחמה, גם אם תיפתח בתנאים לא נוחים.

    "היו הרבה אנשים שחשבו כי בעזרת הצבא הסדיר גומרים את העניין. אני רוצה לומר לכם תקראו את החומר. המצרים לא העלו על דעתם בחלום שזה יכול להיות. על מה הם מדברים?"

     

    בעדותו הציג זמיר את המידע שהיה מצוי במוסד באשר להתעצמותו של האויב. טילי הסקאד שהעבירו הסובייטים למצרים, אמר זמיר, היו בבחינת הסלמה שהצביעה על כוונה התקפית. "על רקע הדטאנט שהיה בעיצומו בין הסובייטים לאמריקנים, הרי משום שזוהי בהחלט אסקלציה סובייטית. אין זה מתקבל על הדעת שהם ייתנו טילים כאלה. אמרתי: למה לסובייטים להסתבך בתחום חדש, בממד חדש של המלחמה?"

     

    האם השפיע עליך משבר הטילים בקובה, שאל אותו מבקר המדינה נבנצאל, "אתה רואה בזה בעיה גרעינית?" "בגלל המישור הגרעיני", השיב זמיר, "במישור שלנו טיל זהו דבר אסטרטגי. מה שנקרא אצלם טווח בינוני - במשמעות הישראלית אין יותר אסטרטגי מזה. כיוון שאנחנו חושבים שהם חושבים שיש לנו טילים במדינת ישראל".

     

    כולם מקבלים כסף

    ראש אמ"ן זעירא, אמרו חברי הוועדה לזמיר, הציג את המועדים שמסרו מקורות המוסד כבר משנת 72', כהוכחה לכך שהמקורות אינם מהימנים מבחינת מסירת תאריך המלחמה המדויק. "אני לא מקבל זאת", אמר זמיר. "התרעה לא יכולה להתקבל על יסוד ידיעה אחת... אינני חושב שזה שלא ידענו לומר שבועיים או שלושה קודם - זה דבר שעלינו להתגאות בו, אבל זה שידענו גם קצת קודם לכן, זה בונוס למוסד. כי הוא אינו בנוי לזה".

     

    זמיר נשאל שוב ושוב על הסיכוי שאחד ממקורותיו היה שותף לתרמית והזין את ישראל במידע מוטעה. "אינני מקבל שהיה כאן דבר כזה", טען זמיר. "העובדות אינן מוכיחות שהיה כאן איזה מבצע הטעיה. זה שהם נקטו אמצעי ביטחון, זה בטוח. אבל בין זה והונאה והטעיה יש הבדל".

     

    "אלה סוכנים שמקבלים כסף? או שיש להם גם אילו מניעים משלהם?" שאל היו"ר אגרנט. "מקבלים כסף בלא יוצא מן הכלל", השיב זמיר. "וכסף הוא תמיד אחת הסיבות לפעולות שלהם אבל לא הסיבה היחידה. יש להם גם שיקולים אחרים".

     

    האסימון נפל

    ליום השני של העדות, ב-11.12.73, הגיע זמיר לאחר שריכז את ההתרעות השונות למלחמה הכוללות תאריך מדויק, שהתקבלו בשנה שקדמה למלחמה. בשלב מסוים, נשאל זמיר על ידיעה אחרת שהתקבלה מאחד המקורות, שהייתה מנוגדת להתרעות המלחמה. את הידיעה הזו, מגלים חברי הוועדה, הציג זעירא בעדותו. "מדוע דווקא את הידיעה הזו לא הצגת בפני ראש הממשלה", נשאל זמיר, והשיב כי המקור לידיעה לא היה מהימן ורציני.

    ועדת אגרנט (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    ועדת אגרנט(צילום: יעקב סער, לע"מ)

    לאחר שנשאל עליה שוב ושוב, נפל לזמיר האסימון: ייתכן שראש אמ"ן מבקש להציג את מקורות המוסד כלא אמינים. "כשחזרתי הביתה קראתי את הידיעה ואמרתי - אלוהים אדירים, אם פרופ' ידין מזכיר לי את הידיעה, ואני שואל אם כן - מה השמחה? למה ראש המודיעין הביא את זה? יש לנו אלפיים ידיעות בחודש. זוהי ידיעה אחת מני רבות העוברות בצינור הזה. אני מטיל ספק אם בכלל ראיתי אותה. ואני מניח שאם הייתי רואה אותה לא הייתי מתייחס אליה ברצינות". זמיר פונה לידין: "כשאמרת את זה כעסתי על האיש העוסק אצלי במיון החומר. איך לא העברת לי ידיעה כזאת? אז אנחנו נחפש. הבאתי את האיש הזה, אמר לי - על מה אתה מסתמך? זוהי ידיעה שמישהו שמע ממקור שני ושלישי, ידיעה כזו צריך להעביר?"

     

    מי אמר שש בערב?

    ואז הגיעו לידיעה שהתקבלה מאשרף מרואן, שאותה העביר זמיר בעצמו לאחר פגישתו עמו בלונדון ובה התרעה מיידית למלחמה. "האם במברק הוא מודיע שההתקפה תהיה בערב?" שואל ידין. "אקרא עוד פעם", אומר זמיר. "ההתקפה המצרית תיפתח בהרעשה ארטילרית ושל חיל האוויר על מטרות צה"ל, בעקבות זה תבוא צליחת התעלה וכו' וכו'".

     

    השופט אגרנט: "האם אמור שם שהמלחמה תתחיל בשעה 6 בערב או באיזו שעה אחרת?"

     

    זמיר: "אינני חושב שהוא אמר 6 בערב".

    "אמרתי לפנות ערב, לא 6 בערב" (צילום: טום היימן) (צילום: טום היימן)
    "אמרתי לפנות ערב, לא 6 בערב"(צילום: טום היימן)

    "זו הבעיה", מתערב ידין. לדבריו, לפני כל המקורות, נאמר באותו המברק שהמתקפה תחל בשש בערב ועל כך נשען צה"ל בהיערכותו הקצרה לקרב. "אני רוצה לדעת מה נאמר בטלפון או במברקים שהמקור הזה בא ואומר שההתקפה תתחיל בשש בערב ושעל סמך זה עשו מה שעשו. מה אתם אמרתם?"

     

    זמיר מקריא מהמסמכים שברשותו: "היום לפנות ערב. לפנות ערב ולא ב-6 בערב". לדבריו, לא נקבעה מילת קוד, אבל פרדי עיני, יד ימינו של זמיר, הבין מיד. "היה מובן שזו מלחמה. הם יודעים שמחר חג, חושבים שיכולים לנחות מחר לפני החושך". מדוע, נשאל זמיר, הודעת לראש אמ"ן על הפגישה שאליה הוזעקת בלונדון, ולא הודעת לישראל ליאור, מזכירה הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר? "אמרתי לפרדי שיאמר בבוקר לישראל ליאור. זה לא התחיל אז, אנחנו כולנו היינו חכמים, כולל אני, לאחר מעשה. אתם תופסים אותי כעת, גם אני תפסתי את עצמי. הלוא יש לי אלף ייסורי מצפון - איך לא שברת למאה אנשים את הראש? כולל לעצמי. אבל כאשר אנחנו היינו בתוך זה, אני ידעתי את זה. אמרתי: זו לא הפעם הראשונה".

     

    זמיר הציג בפני הוועדה את המברק שנשלח לאחר הפגישה עם מרואן. "זה מברק שעל יסודו דיברתי עם אלי זעירא, עברו תוך כדי שיחה לעניין המטוסים, על עניין הוצאת המשפחות. אני לא זוכר, אבל נדמה לי שעניין הוצאת המשפחות לראש אמ"ן היה סיגנל רציני, עניין רציני מאוד. הוא אמר לי: זה אור אדום".

    מסוקים בסיני במלחמה (צילום: דובר צהל) (צילום: דובר צהל)
    מסוקים בסיני במלחמה(צילום: דובר צהל)
     

    איך הגיע אלי כהן לסוריה?

    הדיון השלישי התקיים למחרת, ב-12.12.73. זמיר נשאל על אופן הפעלת הסוכנים ועל סוכן ששימש את המוסד. אמ"ן, הוא הסביר, לא קובע למוסד היכן לשתול סוכן ואיך להשיג את ההתרעה. " איך הגיע אלי כהן למקום שישב בו?", שאל חבר הוועדה חיים לסקוב.

     "הוא היה שם לפני שהייתי ראש המוסד ופשוט איני יודע. כל שנה אנחנו בעצמנו מגדירים, על פי המשימות שהוטלו עלינו, מהם המקומות שבהם רצוי שישב סוכן כדי לכסות משימות", השיב זמיר. "הדעה הייתה האם מוצדק שאותה האינפורמציה מתקבלת על ידי כך שמסכנים בזה בחור שאם ייתפס - ייתלה".

     

    לדברי זמיר, "כל כמה חודשים הייתי מעלה את הנושא ובודקו, היינו מקבלים ידיעות ממנו וחלק מהידיעות היה גם כזה, שאין שום דבר, אין התרעה וכוננות, והוא ישב שם הרבה זמן. לכן, ממש לפני המלחמה, בתיאום עם גורם העוסק בתיאום מקצועי, דנו האם זה דרוש והתשובה שקיבלתי הייתה שלילית".

     

    בסקירת הפרוטוקולים השתתפו איתי בלומנטל, איתמר פליישמן, נעם גיל ושחר חי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
    זמיר וזעירא. 40 שנים של התנצחות
    צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
    אשרף מרואן
    מומלצים