שתף קטע נבחר

 

דתיים במלכוד: הרבנות מנתקת אותנו מישראל

הרבנות החלה לנהל רשימות שחורות של רבנים אורתודוכסים, והיא מבזה אותם ואת קהילותיהם הציוניות. מלב הממסד הדתי בארה"ב יוצאת קריאה המכוונת לרבנים בארץ ובעולם - ולפוליטיקה הישראלית: הצילו את הדת היהודית, רגע לפני שהרבנות בישראל תחריב אותה כליל

"כוח משחית, כוח מוחלט משחית באופן מוחלט", כך דרש הרב אבי ווייס מעל בימת בית הכנסת, לפני יותר מארבע-מאות חברי הקהילה. הוא לא דיבר על הכיבוש, הוא דיבר על הרשימות השחורות של הרבנות הראשית לישראל.

 

 << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

 

 

הרב אבי ווייס הוא רב אורתודוכסי למהדרין וציוני למהדרין מן המהדרין. הוא תלמיד חכם, בעל נשמה גדולה, גומל חסדים, פעיל זכויות אדם וציוני נלהב. הוא עומד בראש קהילה המתפללת כהלכה, המסיימת כל תפילת חול בהלכה יומית - וכל תפילת שבת ומועד בשירת התקווה. רבים לומדים בה דף יומי כל בוקר.הוא הקים את ישיבת "חובבי תורה" להכשרת רבנים, ואת ישיבת מהר"ת לנשים. בקיצור, כל מה שניתן לצפות מרב אורתודוכסי-מודרני.

 

אות הקלון מערער את מעמדם כרבנים, ומערער על תעודות ההסמכה לרבנות שקיבלו מרבנים חשובים פי-כמה מהפקידים המנהלים את "הרשימות השחורות" (צילום: AP) (צילום: AP)
אות הקלון מערער את מעמדם כרבנים, ומערער על תעודות ההסמכה לרבנות שקיבלו מרבנים חשובים פי-כמה מהפקידים המנהלים את "הרשימות השחורות"(צילום: AP)

 

הוא משרת עשרות שנים קהילה ציונית, מעורבת, מקושרת בחלונות הגבוהים והנמוכים, המחזיקה מפעלי חינוך אורתודוכסיים, והתומכת באופן מופגן בישראל הן בכסף והן במעורבות בהנהגת השדולה למען ישראל. בקיצור, כל מה שאפשר לצפות מקהילה.

 

אתם צריכים לבלות מספר שבתות ב"בבית" – כך, בעברית, נקראת הקהילה של הרב ווייס בריברדייל שבניו-יורק. תפילות שכולן שירה ודבקות ודברי תורה. פשוט מרשים. אני מתפלל כאן כבר חודשיים וחצי. עד השבת האחרונה, כל דברי התורה ששמעתי היו דברים של אהבה גלויה. אם הייתה בהם תוכחה, היא הייתה כל כך מוסתרת - עד שקשה היה להבחין בה. הרב ווייס מומחה בלמשוך את הקהל בעבותות של אהבה לשיפור עצמי.

 

הרבנות השתגעה

אבל בשבת שעברה, לראשונה, נשא הרב דרשה שבה התוכחה הייתה גלויה, עד כי קשה היה להבחין באהבה

הרבה שמאפיינת אותו ואת הקהילה שלו. הכאב והעלבון ניצחו. הרבנות הראשית לישראל הצליחה לבזות גם את אחד הרבנים האורתודוכסיים החשובים והמובילים באמריקה.

 

בבחירות האחרונות לכנסת ולרבנות הראשית, הבטיחו לנו רבנות של כולם למען כולם. אבל, מסתבר, אפילו הרב אבי ווייס איננו מספיק דתי ואינו מספיק אמין כדי להעיד על מצבם האישי של בני קהילתו. לא מדובר אפילו בעדות על גיור; מדובר על עדות לצורך נישואין. אלא שהרבנות הראשית דוחה לאחרונה את מכתבי העדות של הרב ווייס, ושל עוד שורה של רבנים אורתודוכסים בארה"ב.

 

כל חטאם של רבנים אלה הוא שהם תומכים במודלים פתוחים יותר של אורתודוכסיה הלכתית. בהשוואה לחוגי הרבנים הליברליים הישראלים שאני מכיר – רבנים אלה אינם קיצוניים כלל. הם לא קיבלו הכרעות הלכתיות שנויות במחלוקת כמו הרב דרוקמן, הרב ליכטנשטיין, הרב אבינר, הרב ביגמן ואחרים. בין רבנים אלה, כך טוען הרב ווייס, נכללים גם רבנים מן הישיבה-יוניברסיטי – ספינת הדגל של האורתודוכסיה המודרנית.

 

בקיצור, הרבנות השתגעה. היא התחילה לנהל רשימות שחורות של רבנים אורתודוכסים. יש רבנים אמינים, ויש רבנים לא אמינים. מי יוצא להם תעודת כשרות, ומי יפסול אותם בחשאי ובסתר? פקידי הרבנות הראשית לישראל.

 

מי שפסל את הרפורמים פוסל רבנים אורתודוכסים

רבים מרבני צפון-אמריקה האורתודוכסים הכלולים ב"רשימות השחורות" מתביישים להופיע בציבור, שהרי לכאורה

מדובר באות קלון המוטבע עליהם על ידי המוסד הרבני הרשמי של המדינה שבה הם תומכים. אות הקלון הזה מערער את מעמדם כרבנים, ומערער על תעודות ההסמכה לרבנות שקיבלו מרבנים חשובים פי-כמה מהפקידים המנהלים את "הרשימות השחורות" - ומן הרבנים הראשיים (למצער, האשכנזים) שהצליחה מדינת ישראל להעמיד בשנים האחרונות.

 

לא כן הרב אבי ווייס. הוא יצא למאבק ציבורי. הוא הבין שמדובר כאן במדרון החלקלק של המונופול האורתודוכסי, שהפך למונופול חרדי על הרבנות הראשית. בהתחלה הם פסלו את הרפורמים והקונסרבטיבים, אחר כך הם פוסלים גיורים של רבנים אורתודוכסים, עכשיו הם פוסלים רבנים אפילו לעדות קלה שבקלות.

 

הרב ווייס הגיע, כמו רבים מן הישראלים, למסקנה הכואבת והמצערת שהרבנות היא מכשול לדתיות היהודית בארץ ובעולם: "הבעיה היא בכפייה. כפייה של אמונות ודעות ואורחות חיים מדכאים צמחייה ופריחה דתית, ולא מעודדים אותה". והוא צודק, אף פרח דתי לא יוכל לפרוח על מצע של כפייה ודיכוי.

 

הרב ווייס קורא לפתיחת גדרות הרבנות הראשית, ולאפשר שיח דתי פתוח וחופשי לכל מגזרי החברה היהודית בישראל ובארה"ב. הוא מבין מה משמעותה של קריאה זו – זוהי הכרה בזכותם של יהודים להשתייך לזרמים שונים ולהכיר בהם; זו הכרה בזכותם של יהודים להתחתן ולהיות מוכרים על ידי המדינה בנישואים אזרחיים או בנישואים דתיים מכל סוג שהוא. יש לזה מחיר, אבל זה יציל את החיים הדתיים, זה יציל את הדת היהודית – וזה ישחרר אותה מן הדיכוי שבו היא נתונה.

 

הגיע הזמן לגלות אומץ

הקריאה הזו באה מלב הממסד האורתודוכסי בארה"ב. היא לא מכוונת באמת לאנשי הרבנות הראשית. היא מכוונת בראש ובראשונה לעמיתיו הרבנים האורתודוכסים בארה"ב ובארץ, שמבינים כי המונופול על הרבנות מוביל לקיפאון ולדיכוי. הוא צריך להיות מופנה גם למנהיגים הפוליטיים שמבינים היטב את מצב היהדות העולמית.

 

במשך שנים ניסינו לערב, עם מעט מאוד הצלחה, את ראשי המפלגות החילוניות בשאלות דת ומדינה. זה היה האתנן למפלגות החרדיות. כעת, לפני שאנחנו מאבדים את אחרוני התומכים המובהקים שלנו בצפון-אמריקה, נדרשת התערבותו של ראש ממשלת ישראל, ושל שר הדתות בעל ההשקפה הליברלית בנושאים אלו, של שר האוצר וחברות מפלגתו רות קלדון ועליזה לביא.

 

הגיע הזמן למעורבות של נבחרינו ליצירת הברית היהודית החדשה שתאחד בין כל חלקי העם היהודי. הגיע הזמן לגלות אומץ ולשנות מן היסוד את יחסי הדת והמדינה בישראל, כך שיתאפשר קול שווה ומעמד שווה לכל יהודי. המשבר הוא הזדמנות.

 

אם הנושא יגיע לבג"ץ, יש להניח כי תידרש שקיפות מהרבנות הראשית. אבל אפשר גם אפשר להקדים תרופה למכה. לנצל את המשבר כדי לתקן ולשקם את האמון בין כל חלקי העם היהודי בארץ ובחו"ל, ולתת לדת לפרוח על מצע החופש שמעודד צמיחה ופריחה.

 

ד"ר שרגא בר און הוא עמית מחקר במכון הרטמן ובמרכז "תקווה" בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק. לשעבר יו"ר "נאמני תורה ועבודה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יצחק וולף
ד"ר שרגא בר און
צילום: יצחק וולף
מומלצים