שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לאבלייס": כוכבת פורנו שלא מורידה הכל
    רוב אפשטיין וג'פרי פרידמן מביאים למסך את סיפור חייה המורכב של לינדה לאבלייס, כוכבת "גרון עמוק", בשלל זוויות. אלא שבדרך "לאבלייס" משמיט יותר מדי פרטים, ומותיר שאלות לא פתורות. החשיפה לא מלאה

    חייה של לינדה לאבלייס, כוכבת סרט הפורנו "גרון עמוק" (1972), הם רשומון ביוגרפי. היא נולדה למשפחה קתולית קפדנית, אבל יכולתה לשלוט על רפלקס ההקאה הפכה אותה בגיל 23 לאייקון תרבותי. כיצד היא הגיעה לעיסוק זה? מה גרם לה להישאר בו? התשובה על שאלות אלו אינה רק בירור פרטים עובדתיים על חייו של אדם לא משמעותי, אלא שאלה מוסרית שאיתה צריכה התרבות להתמודד לגבי מהותה של תעשיית הפורנו.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

      

    הטריילר של "לאבלייס"

    הטריילר של "לאבלייס"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לאבלייס (שמה האמיתי לינדה בורמן) כתבה בחייה ארבע אוטוביוגרפיות. את שתי הראשונות - "בתוך לינדה לאבלייס" ו"היומן האינטימי של לינדה לאבלייס" - היא כתבה בשנת 1974, כשהייתה בשיא תהילתה ככוכבת פורנו. מול אלו עומדת הביוגרפיה השלישית משנת 1980, "Ordeal" ("חוויה מסויטת"), שנכתבה לאחר שהתחתנה, החזירה את אלוהים לחייה והפכה לאם לשני ילדים. בביוגרפיה זו היא תיארה בפרוטרוט את "הסיפור האמיתי" של התעללות וכפייה שהתרחשו מאחורי הקלעים.

     

    הביוגרפיה השלישית הפכה את בורמן לגיבורה בשירות המאבק הפמיניסטי להכחדת הפורנו, מרצה מבוקשת ומי שנתנה עדות בקונגרס שבה הוקיעה את התעשייה. במעמדה זה היא כתבה ב-1986 את הביוגרפיה הרביעית "Out of Bondage" שבה חזרה והעלתה שוב את רגעי השפל - המכות, האונס הקבוצתי, האיומים בנשק חם, הסקס שאולצה לבצע עם חברו הטוב של האדם.

     

    אמנדה סייפריד היא "לאבלייס" ()
    אמנדה סייפריד היא "לאבלייס"

     

    שנים אחר כך היא התנערה גם מהחיבוק הפמיניסטי, ואפילו חזרה להופיע בכנסי תעשיית הפורנו. האם מדובר על מהפך אישיותי נוסף, או אילוץ הנובע מהמצוקה הכספית שבה הייתה שרויה רוב חייה? התשובה על כך משליכה על אמינות טענותיה.

     

    הקושי ליצור מהלך ביוגרפי חייב להיות מרכיב מרכזי בניסיון של הסרט "לאבלייס" ("Lovelace") לבחון את שנות הקריירה של הגיבורה. הבמאים רוב אפסטין וג'פרי פרידמן בחנו בעבודותיהם התיעודיות הקודמות את הצומת של תרבות ופוליטיקה מינית ("The Times of Harvey Milk", "ארון הצלולואיד"). סרטם העלילתי הקודם "יללה" (2010) עסק בחייו ויצירתו של המשורר ההומוסקסואל וגיבור דור הביט אלן גינסבורג. כמו ב"יללה" כך גם ב"לאבלייס" הם מנסים לבחון את הדמות והמוצר התרבותי שאליו היא קשורה באמצעות מבנה נרטיבי לא קונוונציונלי.

     

    אמנדה סייפריד ופיטר סארסגארד ב"לאבלייס". זוגיות מעורערת ()
    אמנדה סייפריד ופיטר סארסגארד ב"לאבלייס". זוגיות מעורערת

     

    אך בשונה מ"יללה" המבנה של "לאבלייס" פשוט יותר, והופך סיפור מאתגר לבעל פשטנות מלודרמטית. "לאבלייס" אינו מעז ללכת מספיק רחוק - לא במורכבות הנדרשת, ולא בהעזה להציג את הזוועות שבורמן טוענת שהתרחשו.

    התוצאה שטוחה ולא מעניינת, סרט שאיכויותיו אינן עולות על סרט טלוויזיה ממוצע.

     

    את לינדה בורמן מגלמת אמנדה סייפריד, שחקנית שטרם התנסתה בדמות כה מאתגרת והיא עושה כמיטב יכולתה בתפקיד שאינו כתוב היטב. התסריטאי הלא מספיק מנוסה (הפיצ'ר השני של אנדי בלין) פותר את בעיית התהפוכות והגרסאות השונות של בורמן-לאבלייס באמצעות חלוקת הסרט לשני חלקים:

     

    בחלק הראשון אנו מקבלים את הגרסה החיובית לחייה של לאבלייס. נערה תמימה (למרות שבעברה יש הריון שהסתיים במתן התינוק לאימוץ) שגרה עם הוריה ג'ון (רוברט פטריק) - שוטר שפרש לגמלאות, ודורותי (שרון סטון) המקפידה על חינוכה. ב- 1970 היא פוגשת את צ'אק טריינור (פיטר סארסגארד), בעלה העתידי ומי שיכניס אותה לעסקי הפורנו.

     

    סימנים של בעיה. "לאבלייס" ()
    סימנים של בעיה. "לאבלייס"

     

    אמנם יש רמזים שלא הכל כשורה - סימן של חבלה על הפנים, או קולות הנשמעים במהלך מסיבה מצידו השני של הקיר - ספק סקס פרוע, ספק משהו אחר. אך בכללותו החצי הראשון של הסרט מציג גרסה חיובית, כמעט דרמה-קומית על תעשיית הפורנו. במסגרת זו נדמה כי אנשי התעשייה - הבמאי של "גרון עמוק", ג'רי דמיאנו (הנק עזריה), המפיק אנתוני רומאנו (כריס נורת'), כוכב הפורנו הארי רים (אדם ברודי), שלא לדבר על דמותו האבהית של יו הפנר (בליהוקו הגימיקי של ג'יימס פרנקו) - הם חבורה סימפטית ותומכת.

     

    בנקודת האמצע של הסרט חל שינוי מהותי. אמנם אנשי התעשייה נותרים סימפטיים במידה תמוהה, אך אנו מקבלים את "החלקים החסרים" בעלילה. כיצד טריינור כפה על בורמן את הכניסה לתעשייה, כיצד חשף אותה להתעללות מינית מצד אחרים, ופגיעתו הקשה כאשר היא גילתה בדל של עצמאות. השלמת פערים זו אמורה ליצור שוק אך היא רק מדגישה את חולשת התסריט.

     

    אז היה לך טוב או לא? אמנדה סייפריד כלינדה לאבלייס ()
    אז היה לך טוב או לא? אמנדה סייפריד כלינדה לאבלייס

     

    המבנה הנרטיבי לקוי מכיוון שאינו מנסה להציג שתי גרסאות לסיפור חייה, אלא את שני החלקים של אותו סיפור. אם שני החלקים היו מורכבים מחדש כרצף כרונולוגי ולא היתה השמטה של כמה מהזוועות הגדולות שעליהן כתבה בורמן, היה נדרש מה שאין בסרט: פרופיל מורכב של דמות חלשה ופגומה ושל דינמיקה שקשה יותר להסבירה ככזו הנמשכת על פני שנים. המבנה הנוכחי מסתפק בפשטנות של "כוכבת בחוץ, קורבן בפנים". בחינת הביוגרפיות של לאבלייס, ובוודאי של תעשיית הפורנו אותה היא תיארה בדרכים כה שונות, מחייבת קצת יותר העזה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים