שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דיור מוגן: 6 טיפים לפני שתקבלו החלטה
    מאות אלפי קשישים חיים בישראל, חלק גדול מהם נתקלים בצומת חשוב בו הם צריכים לבחור איך יוכלו לדאוג לעצמם. האם לבחור בבית אבות, להישאר בבית או האם דווקא ללכת על האופציה של דיור מוגן? הנה כמה כללים שיסייעו להם ולבני משפחותיהם לבחור

    בישראל חיים כיום למעלה מ-804 אלף קשישים, מתוכם יותר מ-17 אלף בחרו את הדיור המוגן כאורח החיים המועדף עליהם, החלטה שאינה דבר של מה בכך.

     

     

    מה ההבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן? במקרה הראשון, מדובר במערכת שנועדה לטפל בקשישים אשר אינם מסוגלים התנהל באופן עצמאי וחייבים בדרך כלל טיפול רפואי צמוד, אך לא בהכרח סיעודי. "הסיבות לכך מגוונות, ובהן מצב בריאותי, קשיי תפקוד, סיבות חברתיות ובטיחות", מפרט סקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שירותי הבריאות בבתי דיור מוגן פרטיים.

     

     

    "שלא כמו הדיור המוגן", נכתב, "בית האבות מספק לדייר את השירותים הרפואיים הדרושים לו (*כחלק אינטגרלי מהשירות ולא כתוספת תשלום). על פי רוב, ההחלטה לעבור לבית אבות אינה של הזקן לבדו אלא נעשית בשיתוף משפחתו ובתיאום עם רשויות הבריאות והרווחה. רוב בתי האבות מציעים מחלקות מגורים נפרדות לזקנים על פי רמת התפקוד שלהם – לזקנים הזקוקים  לעזרה מינימלית ביום-יום ולזקנים סיעודיים הזקוקים לעזרה צמודה ולתשושי נפש".

     

    במקרה השני, של הדיור המוגן, מדובר ביחידות דיור עצמאיות בהן ניתן לנהל משק בית כמעט עצמאי (ראו טיפים בהמשך), חיי קהילה חברתיים ושירותים נוספים בתשלום. הוא אינו נתמך בדרך כלל על ידי המדינה ולכן פונה בעיקר למגזר הקשישים העצמאים החל מגילאי 65+ אשר מבוססים כלכלית או ש"דור ההמשך" יכול לסייע להם בצורה ניכרת במימון.

     

    "מנסיוננו, כשני שלישים מהדיירים מעדיפים לבחור דיור מוגן בסביבתם הקודמת והמוכרת. כשליש מוכנים לעבור לדיור מוגן מרוחק ובתנאי שיהיה קרוב לילדיהם. מעבר למיקום חשוב שהבית ייתן תחושת בית חם ותשומת לב אישית", אומרת ורדה קצאור, מנהלת השיווק הארצית של רשת "בית בלב" מקבוצת מכבי שרותי בריאות אשר להם כחמישה בתי דיור מוגן - בתל-אביב, ירושלים, רמת השרון, קרית מוצקין ואשדוד.

     

    אז במטרה להבין את מערכת השיקולים בתהליך הלא פשוט הזה, והיות שהמעבר אל דיור מוגן אינו זר למרבית האנשים, כולל הקרובים לי, שוחחתי גם עם רות הדר-גולדשמידט (גילוי נאות - היא אמא שלי) על מנת להבינו טוב יותר.

     

    למה החלטתם על מעבר לדיור מוגן?

    הדר-גולדשמידט: הצורך שלנו התעורר בעקבות מחלה שהתעוררה אצל אבי, שהמחישה את בעיית המרחק הגיאוגרפי. בהחלטה משותפת של ההורים והאחים הבנו כי מעבר לקירבה גאוגרפית לילדים תאפשר לנו לתת מענה מיידי לכל קריאה, ניצול מיטבי של הזמן וכך למעשה גם להקל על כל המערכת בתקופה לא פשוטה.

     

    למה דיור מוגן ולא דירה?

    התחלנו את התהליך לראשונה כשלהוריי מלאו בערך 75. בתחילה שקלנו רכישת דירה בקירבת מקום, אך מבחינת הוריי, על מנת לרכוש דירה היה צורך במשכנתא, האמצעים להחזרה לא היו זמינים ומכאן שנטילתה עברה אלינו. לעומת זאת המנגנון שהוצע בדיור המוגן הקל משמעותית על התהליך ולכן הקל גם עלינו. 

     

    בדיעבד, הבנו כי גם אם כלכלית היה משתלם לרכוש דירה שערכה עולה עם השנים, עדיין העקירה מיישוב אחד לחדש - מ"חברים של הרבה שנים" לסביבה חדשה המצריכה בניית מעגלים חדשים בגיל כה מאוחר - יכלו לייצר מערבולת שלילית (חברתית, בריאותית) ומכאן שתלות גבוהה יותר בנו. לכן, דיור מוגן היווה פתרון טוב יותר הן מבחינה גיאוגרפית אך לא פחות חשוב, מבחינה חברתית.

     

    אז המעבר הוכיח את עצמו?

    כל עוד ההורים משתמשים בשירותים, בסלי התרבות ובמפגשים, ההוצאה הגבוהה משתלמת כלכלית.  

     

    טיפים לפני ההחלטה הגדולה 

    1. אם להתחיל אז מוקדם: ישנם לא מעט מוסדות דיור מוגן המציעים "שיכון צעירים" לבני 65+, מה שיאפשר ניצול מקסימלי של הכלים והנאה מלאה תוך בניית מעגלי חברות רחבים יותר ועמוקים, אומרת הדר-גולדשמידט.

     

    2. חלוקת האחריות מעודדת קירבה: מחקרים הראו כי המעבר שיפר את הקשר הבין-דורי הודות להעברת תפקידים וחלק מהאחריות לשלום הזקן לצוות הפורמלי של הדיור המוגן. "אני ממליצה בחום על ביצוע המעבר תוך שמירת הקירבה הגאוגרפית כאינטרס ראשוני, אך אם ניתן לשלב מעבר עם חברים 'מהשכונה הישנה', אז כמובן שעדיף. הדבר משמש כמשענת ורציפות בביטחון האישי אותו חשים הורינו", מוסיפה הדר.

     

    3. בידקו את האותיות הקטנות בהיבט התפעולי: האם ניתן לעבור בין דירות ואם כן, כמה פעמים? על מי חלות הוצאות ההעברה? האם מותר להכניס מכונת כביסה אל יחידת הדיור? האם אני רשאי לבחור ספקי שירות (טלוויזיה, טלפון וכד')? האם ניתן לצרף מטפלת למגורים עצמם (לא במחלקה סיעודית)?

     

    "שימו לב לנקיון, לרמת האחזקה, למגוון הדיירים ובעיקר לאנשים, לצוות, לאור בעיניים, למנהל. כל אלו משקפים בצורה הטובה ביותר את רוח הבית", מוסיפה קצאור.

     

    4. האותיות הקטנות מהבחינה הרפואית: מי רופא הבית, מה זמינותו המובטחת בחוזה ומה הביקורות עליו? מי ספק שירות הקריאות והאם ניתן לבחור ספק אחר? מי נושא בעלויות הרפואיות הנוספות (קריאות חירום, אמבולנס וכד') ומה הסכומים, בייחוד במקרים בהם אין ברירת בחירה?

     

    5. כלכלית: שיקולים כלכליים אינם מילה גסה! בסופו של יום מישהו צריך לממן את זה ולא כדאי להגיע אל הנקודה בה לא ניתן לעמוד בתשלומים. בידקו מה נשאר בסוף התהליך. מה המשמעות של "נגמר הכסף", הן מבחינת שחיקת הנכס והן מבחינת מקורות המימון.

     

    כמו בליסינג, גם כאן יש מספר ערוצי "השקעה" ולכן ההחלטה בין אם להשתמש במנגנון הפיקדון ולשלם תשלום חודשי נמוך יחסית או לא לשלם פיקדון ולשלם תשלום חודשי גבוה יותר בתמורה (וכל הוואריאציות שביניהם ויש כאלה) היא בטווח הקצר כפונקציה של היכולת הכלכלית של ההורים ובטווח הארוך בדרך כלל של הילדים.

     

    6. ואם ביום שלישי לא בא לי? תמיד בידקו את מנגנון היציאה. מעבר לשחיקה המהירה של שווי הכסף והתשלום החודשי, יכול להיות גם קנס משמעותי על "יציאה מוקדמת" (בניגוד ל"יציאה מאוחרת" ע"ע סעיף 5 – נשחק הכסף לחלוטין) ולכן יש להבין ולהכניס זאת אל מערכת השיקולים הכללית מבעוד מועד.

     

    "מקרים כאלו נדירים, אך אנו מגדירים את שלושת החודשים הראשונים כתקופת ניסיון, במהלכה לא תחול שחיקה של הפיקדון והדייר רשאי לעזוב בהתראה קצרה. אנו מאפשרים להאריך את תקופת הנסיון בעת הצורך", אומרת קצאור.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים