שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מפת ערב בדרך לחלוקה מחדש? השנה שתהיה
    2014 יכולה להיות שנת ההכרעה במלחמה בין התנועות האיסלאמיות לבין צבאות ערב. אם לא תושג הכרעה עלולות מדינות רבות כמו סוריה, עיראק ותימן להידרדר לאנרכיה או להתפצלות מדינית בין אזורים סוניים לשיעיים

    "האביב הערבי" שהחל בשנת 2011 חלף כמו עונת מעבר קצרה והמהפכות הערביות הפכו במרוצת השנתיים האחרונות ממחאה חברתית עממית נגד עריצות המשטרים הערביים, לגל של קרבות פנימיים ומלחמות אזרחים.

     

    "ערבית מדוברת " - טורים אחרונים:

    סעודיה תצטרך לבחור: איראן או ישראל

    פוטין מנצח את אובמה בשחמט המזרח תיכוני

    גיבור מצרים, אויב "האחים". המלכוד של סיסי

    נחמד לאיראן, פוגע במצרים. הטעות של אובמה

     

    יש להניח כי הרחוב הערבי ציפה לתוצאות אחרות לחלוטין ותלה תקוות רבות בגל המחאות ששטף את המזרח התיכון, אחרי שמוחמד בועזיזי הצית את עצמו בתוניסיה. ספק אם הצעירים שיצאו לרחובות שיערו לעצמם כי האיסלאם הפוליטי "יגנוב" את המהפכות ב-2012 וינצלן לצבירת כוח ואף לתפיסת השלטון במצרים ובתוניסיה.

     

    כוחם של האיסלאמיסטים עלה. מורדים סורים בחלב (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    כוחם של האיסלאמיסטים עלה. מורדים סורים בחלב(צילום: רויטרס)

    התנועות האיסלאמיות הקיצוניות, ובראשן זרועות אל-קאעידה, ניצלו את המשבר בעולם הערבי על מנת לצבור כוח ולערער את היציבות. אחרי האכזבה מתוצאות המהפכות הגיע תורה של הריאקציה - מאמץ הצבאות הערביים, כגון במצרים בסוריה בעיראק ובתימן, להשיב את הסדר הישן. רעידת האדמה בעולם הערבי יצרה סדקים שהתרחבו מאוד בשנת 2013 ועלולים להביא לפירוקן של מדינות ושינוי מפת המזרח התיכון בעתיד. להלן סיכום שנה והערכה לגבי הצפוי בשנה הקרובה במדינות שבהן מתחוללות המהפכות הערביות.

     

    סוריה

    המחאה העממית השקטה נעלמה בסוריה כבר ב-2012 והפכה למלחמה בין המורדים לבין צבא המשטר.

    ב-2013 עלה כוחם של האיסלאמיסטים על חשבון "צבא סוריה החופשי". השתלטות אל-קאעידה והארגונים הסלפיים על האופוזיציה הפכה את הנשיא בשאר אסד לאופציה הגרועה פחות מבחינת העולם ומנעה התערבות צבאית חיצונית.

     

    לקראת ועידת ז'נבה 2 שאמורה להיערך בסוף ינואר, מנסים כל הצדדים בסכסוך להשיג הישגים אחרונים. אין ספק כי הישרדותו של אסד והצלחתו להשיג ניצחונות צבאיים בסיוע חיזבאללה מהווים מכה קשה לציר הסוני ובמיוחד לטורקיה, קטאר וסעודיה. האיום האמריקני לתקוף בסוריה הביא אמנם להסכם חיסול הנשק הכימי, אך בוודאי לא להשמדתם בפועל של כל המאגרים הביולוגיים והכימיים של צבא המשטר. אסד ידע היטב כי האמריקנים לא יסייעו לאל-קאעידה לתפוס את השלטון בסוריה בשל ההשלכות לאזור ובמיוחד לישראל.

     

    השיב לחיים את הלאומיות הערבית הישנה. א-סיסי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    השיב לחיים את הלאומיות הערבית הישנה. א-סיסי(צילום: רויטרס)

    הסיכויים להשגת שלום בוועידה הקרובה בז'נבה אפסיים שכן אפילו הפסקת אש אינה נראית לעין. סעודיה מנסה בחודשים האחרונים להקים כוח אופוזיציה סוני חדש כאלטרנטיבה לג'יהאדיסטים ול"צבא סוריה החופשי" המתפורר. לפי שמועות לא מאומתות כוח זה אמור להתארגן בירדן, אולם סיכוייו לשנות את פני המערכה בסוריה מוטלים בספק. סוריה מחולקת כיום לשני אזורים: המערב שרובו בידי המשטר והצפון הנמצא בידי המורדים האיסלאמיים. למרות הישגי צבא המשטר, התקדמותו בשטח איטית וסוף המשבר לא נראה באופק.

     

    מצרים

    השנה החולפת עמדה בסימן נפילתו של האיסלאם הפוליטי. בקיץ ביצע הצבא המצרי הפיכה שהביאה קץ לשנת השלטון הכושלת של "האחים המוסלמים". אף על פי שההפיכה הייתה נגד שלטון שנבחר לכאורה בדרך דמוקרטית, הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי מנע את השתלטותה ההדרגתית של תנועת "האחים המוסלמים" על מצרים.

     

    המשך שלטונו של מוחמד מורסי היה מדרדר את מצרים כלכלית ופוליטית לעבר מדינת הלכה איסלאמית חשוכה. גם היחסים עם ישראל היו ללא ספק מתערערים אם היו מצליחים "האחים המוסלמים" להטיל את מרותם על צבא מצרים. עלייתו המטאורית של הגנראל א-סיסי השיבה לחיים את הלאומיות הערבית הישנה והזכירה לערבים את התנועות הפן-ערביות של הקצינים לפני כיובל: הנאצריזם והבעת', אולם בפעם הזו ללא הסתה נגד ישראל. תנועות אלה תמיד היו אויבותיהן המרות ביותר של התנועות האיסלאמיות.

     

    מלחמה ערבית נגד הטרור? נסראללה ואסד (צילום: AFP, EPA) (צילום: AFP, EPA)
    מלחמה ערבית נגד הטרור? נסראללה ואסד(צילום: AFP, EPA)

    אסד בסוריה ניצל את הגל הלאומי לתאר את מאבקו ומאבק השלטון המצרי כ"מלחמת הצבאות הערבים נגד הטרור". תעמולת הצבא המצרי אכן מזכירה יותר ויותר את מקבילתה הסורית. מבחינתו של הגנראל א-סיסי, אין אופוזיציה עממית אלא "כנופיות טרור חמושות" המאיימות על שלום המדינה. השבוע הושלם תהליך הוצאתה של תנועת "האחים המוסלמים" אל מחוץ לחוק והיא נחשבת לארגון טרור. שינוי זה מהווה הכרזת מלחמה נגד תנועה מושרשת היטב בחברה, שנוצרה לפני כשמונים שנה.

     

    על כן, שנת 2014 תעמוד בסימן מאבק קשה וממושך נגד "האחים המוסלמים". ההכרזה על התנועה כארגון טרור הצליחה להלחיץ את "האחים המוסלמים" בארצות הסמוכות. בירדן מיהרו השלטונות להכריז כי אין בכוונתם להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק וכי היא תישאר בגדר אופוזיציה חוקית כבעבר. בחמאס קיים חשש כי הארגון הפלסטיני השולט בעזה יצורף לרשימת הטרור המצרי משום היותו מסונף לתנועת "האחים המוסלמים". אין ספק כי להדחת הנשיא מורסי ולפעילות המצרית לחסימת המנהרות לעזה תרומה משמעותית להחלשת החמאס. תהליך זה, במקביל לעליית מעמדו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) בעקבות שחרור האסירים, יכול לסייע לקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.

     

    לבנון

    השנה החולפת הייתה שנת זעזועים בארץ הארזים: גל של פיגועים, מכוניות תופת וחיסולים שאפיינו את המאבק בין חיזבאללה לארגוני הג'יהאד הסוניים. תופעות אלה הינם תסמינים ברורים לזליגת המשבר הסורי אל לבנון. אף שצבא לבנון לא הצליח למנוע מקרים אלה, נרשמו לזכותו כמה הישגים משמעותיים כגון חיסול תשתית הסלפים הסונים בצידון וקבלת האחראיות על המחסומים באזורים השיעיים.

     

    גל של פיגועים, מכוניות תופת וחיסולים. רובע דאחייה בביירות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    גל של פיגועים, מכוניות תופת וחיסולים. רובע דאחייה בביירות(צילום: AFP)

    התעסקות חיזבאללה בזירה הסורית מאפשרת לצבא לבנון לחזק את אחיזתו במדינה על אף היותו עדיין כוח נחות ביחס לחיזבאללה. סעודיה זיהתה את החלל האסטרטגי שנוצר בעקבות שליחת הלוחמים השיעים לזירה הסורית והיא מנסה לאחרונה להטות את המאזן לטובת צבא לבנון. בימים האחרונים העניקה הממלכה הסעודית לא פחות מ-3 מיליארד דולר לממשלת לבנון לרכישת נשק מצרפת.

     

    חיסולו של מוחמד שטח, שר האוצר לשעבר, החזיר את הלבנונים לטראומת רצח ראש הממשלה רפיק אל-חרירי ב-2005. גם אז עמדו סעודיה וצרפת בראש התומכות במנהיגים הסוניים נגד חיזבאללה וסוריה. הירי של צבא לבנון באש נ"מ על מטוסים סוריים שחדרו לתחומיה מלמדים על התחזקות הביטחון העצמי של מפקדת הצבא. התמיכה הסעודית-צרפתית עתידה לחזק את כוחו של הצבא על חשבון חיזבאללה. אולם יש לזכור כי אף על פי שארגון חיזבאללה סופג אבדות לא קטנות, לוחמיו צוברים ניסיון קרבי בזירה הסורית והם יהוו סכנה ליציבות לבנון אם וכאשר יידרשו לשוב הביתה.

     

    עיראק

    לקראת 2013 הגיע גל המהפכות הערביות לעיראק והתפרץ בעוצמה רבה בעקבות תסכולם של הסונים במערב המדינה משלטון הרוב השיעי בראשות נורי אל-מאליכי. הצבא העיראקי הפעיל כוח רב בפיזור ההפגנות בטענה המוכרת של "מלחמה בכנופיות טרור", אולם נחל הצלחה מוגבלת. אל מעגל המחאה הצטרפו השבטים הסוניים שהקימו מיליציה נגד כוחות הצבא. המהומות אפשרו את התחזקות אל-קאעידה, היוזם פיגועים נגד הצבא ומטרות שיעיות כמעט בכל יום.

     

    הגבול הארוך בין עיראק לבין סוריה מאפשר לארגוני ג'יהאד סוניים להעביר ציוד ולוחמים בין שתי המדינות. מיליציות שיעיות במזרח הנתמכות על ידי איראן הציעו לצבא להתערב ולסייע בדיכוי מהומות הסונים ונתקלו בסירוב. למרות ממדיו המספריים העצומים, אין לצבא העיראקי די עוצמה על מנת להשליט סדר במדינה השסועה. השלטון חושש מאוד כי המשך המהומות יביא למצב דומה לסוריה, שבו המדינה חצויה בין שני אזורי שליטה, או דומה ללבנון, שם המיליציה השיעית צברה כוח מוגזם.

     

    לצבא עיראק אין די עוצמה על מנת להשליט סדר במדינה השסועה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    לצבא עיראק אין די עוצמה על מנת להשליט סדר במדינה השסועה(צילום: AFP)

    בעיראק וגם בסוריה מנצלים הכורדים את חוסר היציבות על מנת ליצור מובלעת אוטונומית בצפון המדינה. בדומה למצב בלבנון, עיראק נמצאת על סף מלחמת אזרחים בין סונים לבין שיעים. בנוסף, לסכסוך בעיראק יש גם מימד כלכלי. הסונים טוענים כי הממשלה גוזלת את הנפט המצוי בשטחם, בעיקר באזור כרכוכ וכי השיעים מבריחים לאיראן את רוב הנפט המצוי בדרום עיראק.

     

    תימן

    בדומה לעיראק, הצבא התימני המייצג את השלטון השיעי (הפלג הזיידי) עסוק במלחמה נגד גורמים סוניים בדרום השואפים להתנתק מהמדינה ולהקים מחדש את תימן הדרומית. אם לא יצליח הצבא לדכא את המורדים הנתמכים על ידי אל-קאעידה, תימן עלולה להתפצל למדינת צנעא זיידית בצפון ולמדינת עדן סונית בדרום.

     

    שנת 2014 יכולה להיות שנת ההכרעה במלחמה בין התנועות האיסלאמיות לבין צבאות ערב. אם לא תושג הכרעה עלולות מדינות רבות להידרדר לאנרכיה או להתפצלות מדינית בין אזורים סוניים ושיעיים. הרחוב הערבי כבר ויתר למרבה הצער על חלומות "האביב הערבי" - צדק חברתי, דמוקרטיה, זכויות למיעוטים וסובלנות דתית. המהפכות הערביות הביאו רק לפודא (אנרכיה) ולפתנה (סכסוך ופלגנות בין מוסלמים).

     

    בארצות שבהן נבלמה המהפכה, כגון ירדן, אלג'יריה, מרוקו וסעודיה, שמרו האוכלוסיות על רמת החיים שלהן. המהפכות בלוב, תוניסיה, מצרים, סוריה ועיראק לא שמו קץ לשחיתות השלטון ולעריצותו והגדילו מאוד את מעגל העוני. עיקרון איסלאמי ידוע קובע כי עדיף שלטון עושק מאנרכיה. הקוראן מזהיר כי "הפתנה גרועה מרצח" שכן היא מביאה להרג המוני. החברה הערבית התעייפה מהמלחמות ונותרה מותשת ומדממת. רוב אזרחי המדינות הערביות מייחלים כעת רק לדבר אחד - השבת השקט לרחובות וחזרה לחיים נורמליים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP, AP
    מלחמות נגד טרוריסטים? אסד וא-סיסי
    צילום: AFP, AP
    צילום: ירון פרידמן
    הרחוב הערבי ציפה לתוצאות אחרות לחלוטין. ד"ר ירון פרידמן
    צילום: ירון פרידמן
    מומלצים