שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    13 סיבות למה "פתוח בשבת" זה לא כשר
    כי בלתי אפשרי להשגיח על עסק רק חלק מהזמן, כי מסעדה שפועלת בשבת לא יכולה להיחשב אמינה לעניין כשרות במהלך יתר ימות השבוע, כי אי אפשר להכריח רב להעניק תעודת כשרות - וגם לא ניתן חוקית לתבוע אותו על זה, כעובד ציבור. הרב אליעזר שמחה וייס לא מתיישר עם ח"כ אלעזר שטרן

    בשבוע שעבר פורסם כי חבר הכנסת אלעזר שטרן יוזם תיקון לחוק הונאה בכשרות, שיחייב רב מקומי להעניק תעודת כשרות לעסקים מחללי שבת. כרב מקומי העוסק, בין היתר, במתן כשרות – אני רואה בעיה בחקיקה הזו מכמה בחינות שיש לתת עליהן את הדעת.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    1. לא מעשי משום בחינה

    מזון שהוכן בשבת איננו כשר, והוא מטריף את הציוד והכלים שהמזון בא עימם במגע. האפשרות התיאורטית להעניק כשרות לבית עסק שפועל בשבת, היא רק אם בית העסק הזה מחזיק מערכות כפולות של ציוד מטבח, כלי הגשה בישול ואפייה, חדרי אחסון ומקררים.

     

    הדבר הזה איננו מעשי ברוב בתי העסק שהרבנות מעניקה להם כשרות. מבחינה לוגיסטית, קשה עד בלתי אפשרי לוודא שמזון שהוכן בשבת לא יעורב עם מזון אחר. לא ניתן לפקח על בית עסק, שהמשגיח מנוע מלבקר בו באופן קבוע במשך יום בשבוע. סחורה יכולה להיכנס ולצאת, והמשגיח לא יכול לפקח על כך.

     

    2. קיימת גם בעיה של אמינות

    הרבנות מסירה כשרות מבתי עסק ולא מחזירה אותה במקרים של הפרת כשרות, שכן בית העסק איבד את אמינותו בעיניי נותן הכשרות. בית עסק שהעובדים בו אינם רגישים לנושא הכשרות במשך יום בשבוע, אינם יכולים להיחשב אמינים בשאר ימות השבוע.

     

    3. אי אפשר לאלץ משגיח להאמין לעסק

    ככלל, לא ניתן לקבוע חובה בחוק להעניק כשרות, משום שמתן הכשר תלוי בשיקול דעתו ובאמונו של הרב נותן הכשרות. אם תיקבע חובה כלשהי בחוק להעניק תעודת כשרות, אזי מבחינה הלכתית לא ניתן לסמוך על תעודות הכשרות המונפקות על ידי גורם שנאלץ להעניק כשרות.

     

    4. כשרות מאונס - זה בניגוד להלכה

    לפי הצעת החוק, בית עסק שהרבנות סירבה להעניק לו תעודת כשרות (בעקבות הפרת כשרות, למשל), יחליט לפתוח בשבת, ואז תהא הרבנות נאלצת להעניק לו תעודת כשרות בניגוד לכללי ההלכה.

     

    5. הרב כפוף רק לקב"ה

    במישור הדתי, הרב הוא איש דת המחויב בנאמנות לקב"ה ולתורה, והוא איננו כפוף בשיקוליו ההלכתיים לשום גורם אחר.

     

    6. רמיסת זכויות צרכני הכשרות

    במישור החוקתי, הצעת החוק באה לרמוס את זכויות האדם של צרכני הכשרות. איש איננו מחייב בית עסק להיות כשר. הצורך בכשרות - מקורו בדרישה של השוק החופשי של הציבור שומר הכשרות. הצעת החוק תפגע ובכבוד האדם ובחירותו של המאמין שומר הכשרות, ותגביל את זכותו לדעת מה כשר ומה לא כשר, תוך פגיעה בחופש הדת שלו וברגשותיו.

     

    7. שיקול הדעת מסור בלעדית לרב

    נושא חילול שבת וכשרות, מצוי בתחום הליבה של השיקול ההלכתי להעניק כשרות. תחום זה מסור לשיקול הדעת ולפסיקתו ההלכתית של הרב המקומי, ולא ניתן להתערב בו.

     

    8. יש חסינות לעובד ציבור מתביעות נזיקין ופלילים

    הסעיף בהצעת החוק הקובע ענישה פלילית על סירוב להעניק תעודת כשרות, הינו מופרך מיסודו. קביעת עונש פלילי על החלטה רבנית, איננה הולמת או משתלבת עם חוקי מדינת ישראל, ואינה תואמת את ערכיה כמדינה יהודית (או דמוקרטית). לפי דיני מדינת ישראל קיימת חסינות לעובדי ציבור מתביעות נזיקין ו/או פלילים במילוי תפקידם. בתחומים רבים במדינת ישראל קיימת ביורוקרטיה שטעונה שיפור. מדוע שלא נקבע ענישה פלילית לפקיד שלא עונה לפניות האזרח בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק לתיקון סדרי המינהל?

     

    10. בעלי ההון ירוויחו, הציבור ישלם

    הצעת החוק אף מקדמת אינטרסים כלכליים של בעלי הון מחללי שבת, תוך שהיא מגדילה את הנטל הכלכלי על הציבור הרחב, שיצטרך לממן את הפיקוח על הכשרות בתנאים קשים, להשקיע מאמץ מוגבר וממון כדי לודאי שהמזון שהוא רוכש אכן כשר, או לחילופין לצרוך כשרות יקרה של גורמי כשרות פרטיים.

     

    11. מוניטין הכשרות ייפגע, המשק יינזק

    בעידן של גלובליזציה גם בתחום המזון, תחום הכשרות מעניק יתרון תחרותי למוצרים המיוצרים בשוק המקומי על פני תוצרת מיובאת. בעולם קיים גידול מתמיד בדרישה למזון כשר, ומוצרי מזון כשרים מתוצרת ישראל משווקים ברחבי העולם. פגיעה במוניטין הכשרות של הרבנות הראשית, תגרום נזק כלכלי כבד לתעשיית המזון ולמשק הישראלי.

     

    12. כך מתפרקת השותפות

    הקמת הרבנות הראשית הממלכתית בארץ ישראל הייתה פרי החלטה של רבנים גדולי תורה ומנהיגים דגולים, שסברו כי בחברה יהודית, רצוי וניתן לקיים הנהגה דתית מתוך שיתוף פעולה עם השלטון האזרחי. זו גם הייתה המסורת היהודית של עם ישראל בארץ ישראל ובגולה.

     

    עם הקמת המדינה, תמכו מנהיגיה החילוניים של המדינה בהקמת מימסד דתי בחסותה, בין אם מתוך הכרה בהיותה של ישראל מדינה יהודית - ובין מתוך שיקולים ריאל-פוליטיים, שנועדו להכפיף את הדת ומנהיגיה לשלטון האזרחי. גל הצעות החוק בבית המחוקקים הישראלי, מעורר מחשבה שנייה על ההסדר הקיים.

     

    13. חוזרים למסורת מפא"י

    מדינת ישראל חסרה מסורת פרלמנטרית ודמוקרטית, תרבותית והומניסטית. מייסדי המדינה היו

    מושפעים מתפיסות סוציאליסטיות טוטאליטריות ואנטי-דתיות, ובימי קום המדינה נודעו משברים פרלמנטריים שבאו בעקבות כפייה אנטי-דתית מטעם הממסד של מפא"י. נדמה כי "מורשת מפא"י" חסרת החן שקיימת אצל מספר ח"כים בגלגולה הנוכחי של הכנסת, עם ניסוח הצעת חוק הקובעת מאסר פלילי לרב הפועל לפי ההלכה – ממשיכה את התפיסות המיושנות האלו שאבד עליהן הכלח.

     

    • הכותב הוא רב המועצה האיזורית עמק חפר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים