הצילו את הבית היהודי: תנו גט למונופול הרבני

הראשונה - למרות האלימות הקשה שממנה היא סובלת כבר חמש שנים(!) - מוחזרת פעם אחר פעם על ידי הדיינים, כדי לנסות "שלום בית". השנייה היא מסורבת גט זה שמונה שנים, ללא ילדים, עם שעון ביולוגי שמתקתק בחוזקה.

קראו עוד בערוץ היהדות : מגילת א'/ טלי פרקש

השלישית – בעלה מצוי מזה שבע שנים בתרדמת, ועד כה לא נמצא עבורה פתרון. הרביעית - בית הדין הרבני שחרר את בעלה ממאסר קצר, לאחר סרבנות של 12 שנה, כיוון שסירבה לשלם לו 300 אלף שקלים בתמורה לגט. ואילו האחרונה - היא כבר הפסידה, ולא תוכל להביא ילדים לעולם. כל אלה, אגב - סיפורים אמיתיים של נשים אמיתיות, הנמצאות תחת טיפול וסיוע של עמותת "מבוי סתום" – למען מסורבות גט ועגונות.

הכעס, הזעם וחוסר האונים שאנו מרגישים למקרא הדברים הללו משותף לכולנו, חילונים דתיים – וכן, גם חרדים. אך רק למעטים, כמו חברי סיעת "הבית היהודי", בנקודת זמן זו בפוליטיקה הישראלית - קיימת גם האפשרות והאחריות לקום ולעשות מעשה. להם ישנה הזדמנות נדירה לשנות סדרי עולם, לוותר על המונופול בנישואין, לאפשר חופש בחירה בנישואין - ולהביא לבסוף לקיומו של מסלול אזרחי לנישואים בישראל.

המונופול משחית. נקודה

במדינה דמוקרטית ורב-תרבותית כשלנו, מונופול יכול להיות דבר חיובי לעיתים נדירות בלבד, ולשרת

ערך נעלה מספיק ששווה להקריב עבורו קורבנות כה רבים. נדמה כי בשנים האחרונות הקורבנות הם למולך, ולא למען היותה של המדינה יהודית ומלוכדת.

התוצאה היא הרת אסון, ויש בה רק מפסידים: חל כרסום בלגיטימיות - לא רק של הרבנות, אלא גם של "היהדות". הרבנים נתפסים כאנכרוניסטיים וכמי ש"חיים על חשבון מדינה" שהפכה להיות מפרת זכויות אדם שיטתית, וההלכה נתפסת כמקפחת את האדם ורווחתו.

מתן חופש בחירה בנישואין, ויצירת מסלול אזרחי לנישואין וגירושין - יפתרו בעיה יסודית של מדינה שבה ציבורים שלמים אינם יכולים להינשא, ולממש את זכותם להקמת משפחה וליציאה ממנה. יותר מכך, הדבר ייצור "שוק חופשי" בין שני המוסדות: ההלכתי-רבני מזה, והאזרחי מזה; תחרות שבניגוד להיום, לא רק שלא תכפיף את הדין הדתי לזה האזרחי, אלא אף תסייע לשמר את הרלוונטיות שלו.

מתפוררים מבחוץ ומבפנים

החשש לחדש, להקל ולהתיר עגונות, נובע בין השאר, מעמדת כוח כמעט בלתי מסויגת של הממסד הדתי מחד גיסא, ופעילות תחת איום ומגננה מאידך גיסא. והתוצאה - ריקבון בתחום ההלכתי, כמו גם בזה המוסרי. גדולתה של ההלכה ומה שאפשר את קיומה כל השנים, היה ללא ספק יכולתה להתעדכן אל מול אתגרי הזמן, ולהיות רלוונטית לחייהם של אלה שקיבלו את סמכותה.

המשך החלת הדין הדתי באופן בלעדי, משחית ומפורר את החברה הישראלית מבפנים, וזה חמור יותר מהחשש העתידי להתהוות שני עמים (שלא יינשאו אלה עם אלה), שכן הוא מחייב אותנו, כחברה, להתעלם ממצוקות אנושיות ועיוותים (עגונות, פסולי חיתון ועוד).

קהילות שלמות בחברה הישראלית מביעות כבר עתה ניכור מהממסד הדתי ומהמדינה, בבחינת "לא יהיה לנו חלק ונחלה בישראל" אם "אלה אלוקיך ישראל", וזה כולל גם אוכלוסיות מסורתיות – דתיות, שהן בסיס קיומה של היהדות כאן.

ביטול המונופול - שאלה של זמן

בתפקידה הקלאסי של הציונות הדתית נרשמו פרקים מפוארים בהובלת "פשרות" חוקתיות שבין קינונה של

מדינה דמוקרטית, לבין השפעה על צביונה היהודי של המדינה. זה הזמן להוביל שינוי למתן חופש בחירה בנישואין, שינוי שימנע את הפרדת הדת מהמדינה, שכן הממסד הדתי חדל זה מכבר מלהיות כלי שעשוי לשמר עבורנו את יהדותה של המדינה - על אף הכוח שהחוק מעניק לו.

מנהיגי" הבית היהודי", רבניו וראשיו, גם אתם מבינים שביטולו של המונופול הוא רק עניין של זמן. אנו נמצאים כעת בסיטואציה פוליטית שבה קיים רוב בכנסת לחקיקת חוק "ברית הזוגיות". הכוח הפוליטי שקיבלתם בבחירות האחרונות, עשוי להכריע את הכף. נצלו אותו! ותרו על מונופול בענייני נישואים וגירושין - וחזקו את המדינה היהודית. שחררו אותה מהממסד הדתי.

עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" - למען נשים מסורבות גט ועגונות. חברת מטה "ישראלים למען חופש בחירה בנישואין".