המדינה תוותר על נכסים בשווי מיליארדים
במסגרת הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל, צפויה בקרוב להתקבל החלטה להעביר קרקעות שהיו ב"חכירה לדורות", כלומר שייכות לאנשים פרטיים אך בבעלות הרשות, לבעלותם המלאה - ללא תמורה. המשמעות: בעלי קרקעות עם היתרי בנייה יוכלו לבנות בניינים שלמים, מבלי לשלם דמי היתר לרשות. אולם המתנגדים טוענים שמדובר במחטף שייטיב רק עם אוכלוסיות חזקות
הקלה על מצוקת הדיור או חיזוק אוכלוסיות חזקות? מועצת רשות מקרקעי ישראל צפויה לאשר בחודש הבא החלטה, המרחיבה את הרפורמה ברשות המקרקעין - ומעבירה נכסים לציבור ללא תמורה. במסגרת ההחלטה, קרקעות בשטח של עד 540 מ"ר יועברו ממעמד של "חכירה לדורות" לבעלות מלאה של הציבור, מבלי שבעליהם יידרשו לשלם תשלום נוסף לרשות.
- "המדינה מפקירה את הפריפריה לקבלנים"
- חקלאים יוכלו לחכור קרקעות ל-200 שנה
- מהפכה: חקלאים יהיו הבעלים של הקרקעות
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
כיום משלם חוכר 31% דמי היתר על תוספת בנייה. מדובר במס נוסף על היטל השבחה המשולם לרשות המקומית. מטרת הקניית הבעלות היא לחסוך לחוכר תשלום זה, שבנוסף לתשלומים אחרים הופך את הבנייה לעתים ללא כדאית.
ההצעה החדשה שמובאת למועצה מבקשת לפטור מתשלום עבור הקניית הבעלות בעלי מגרשים ששטחם עד 540 מ"ר, ובכך לעודד בנייה וניצול מיטבי יותר של קרקע, הבנויה ממילא, מבלי להזדקק לניצול רזרבות על שטחים פתוחים. רק בעלי מגרשים בשטח של עד 280 מ"ר פטורים מתשלום זה (המכונה דמי היתר). שווי ההטבה יכול להגיע לכדי מיליוני שקלים, למשל במקרים בהם מדובר במגרשים שבהם קיימים היתרי בנייה לבניינים רבי קומות.
כך למשל, בעל בית פרטי בחדרה, היושב על מגרש בשטח של 520 מ"ר וחלות עליו תוכניות המתירות בניית בית בגובה 4 קומות, יכול להפוך מ"חוכר לדורות" לבעלים. לאחר מכן הוא יוכל, למעשה, לבנות בניין מגורים שלם, כאשר רשות המקרקעין מוותרת בפועל על תשלום בגובה 31% משווי הנכס.
במקרה של מגרש שבו אין זכויות בנייה, המעבר מ"חכירה לדורות" לבעלות לא יהיה בעל משמעות של ממש. זאת פרט לעובדה שבעל המגרש לא יצטרך לשלם דמי חכירה אחת ל-50 או 100 שנה. במקרה זה, הפטור מתשלום יקל בעיקר במניעת הליכים בירוקרטיים.
המתנגדים: מתנות לאוכלוסייה אמידה
באגודה לצדק חלוקתי יצאו היום נגד ההחלטה, וטענו שמדובר במחטף אשר יטיב עם האוכלוסיות החזקות, ועלותו לכלל הציבור תגיע לכ-5.5 מיליארד שקל. "נשאלת השאלה מה ההצדקה למתן הטבה עצומה זו לאוכלוסייה חזקה?", תהו היום באגודה. על פי הערכות, בין 20-15 אלף איש ייהנו מהפטור, בהם בעלי בתים פרטיים בערים מרכזיות ברחבי הארץ, וכן מרבית בעלי המגרשים בהרחבות שבקיבוצים.
על טענות אלה מסרה רשות מקרקעי ישראל בתגובה כי האגודה מטעה את הציבור ועושה מניפולציה על הנתונים, תוך שהיא מגזימה ולוקחת מקרי קיצון. "החישוב של 5.5 מיליארד שקל מחושב לאורך עשרות שנים, ובהנחה שכולם אכן יממשו את מלא הזכויות לבנייה. בפועל זה לא קורה, ומי שהפטור יחול עליו הוא ממעמד הביניים", מבהירים ברשות.
על פי נתוני רשות המקרקעין לשנת 2013, ההכנסות השוטפות של הרשות (בעיקר מדמי היתר) עמדו על 705 מיליון שקל. הכנסות ההון משיווק קרקעות לבניית יחידות מגורים עמדו על כ-4 מיליארד שקל בשנה החולפת.
ברשות טענו עוד כי "בעוד חודש תדון המועצה בהרחבת החלטותיה הקודמות שהן חלק מהרפורמה, שתכליתה לצופף בנייה, להקטין את מצוקת הדיור ולחסוך בכוח אדם ברשות. מדובר בוויתור של הכנסות מצד אחד, אך יש פה גם ירידה משמעותית בהוצאות".
הערב: דיון על דיור בר-השגה לבני מקום
יש לציין כי נושא העברת הבעלות היה אמור לעלות הערב (ב') לדיון במועצה, אלא שסדר הדברים השתנה. היום תדון המועצה, לפי המלצת בית המשפט העליון, באישור הצבת פאנלים סולאריים בחוות השקמים.
חוות השקמים, הנמצא בבעלות משפחתו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל, הציבה מתקנים סולאריים לייצור חשמל בעלות של 10 מיליון שקל. בית המשפט העליון קבע, עם זאת, כי הם אינם עומדים בקריטריונים המתירים הצבת מתקנים אלו.
עוד תדון המועצה היום בהצעה לפיה מחצית מהדירות שייבנו ביישוב וייחשבו "דיור בר-השגה" ישווקו לבני היישוב בלבד. נזכיר כי לפני כחצי שנה אישר קבינט הדיור של הממשלה שורה של קריטריונים לדיור בר-השגה, ומטרת ההחלטה הנוכחית היא לשמור על צביון היישובים.