שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חשמל זורם על גג ביתם: מייצרים חשמל לבד
    בנוף של עמק האלה, על גג בניין גבוה בראשון לציון ובאזור התעשייה באר טוביה. ביקרנו שלושה יצרני חשמל פרטיים שהסבירו מה גרם להם להשקיע מאות אלפי שקלים בפאנלים סולאריים - וכמה כסף אפשר לעשות מזה

    יש מי שהמהפכות הירוקות עוברות מעל לראשיהם, ויש מי שהמהפכות הירוקות נמצאות מעל לראשיהם - פשוטו כמשמעו: נכון לינואר 2014, בישראל חיים 5,636 יצרני חשמל פרטיים, כלומר אנשים ומשפחות שהתקינו על הגג פאנלים סולאריים שמייצרים אנרגיה שנמכרת לחברת החשמל.

     

    עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :

    תחבורה, מים, צפיפות: כך תזהו שכונה מקיימת
    ביוב וחיידקים צואתיים בצינורות ניקוז לחופים

    בריאות או פרנסה? מבחן הפוספטים בנגב

    10 צעדים שיעזרו לכם לחסוך בחשמל

     

    כ-60 מ"ר של פאנלים סולאריים אמורים לייצר בשנה כ-9,000 קוט"ש - הצריכה הממוצעת למשפחה. "ייצור חשמל על-ידי צרכנים פרטיים חושף את גודל המהפכה שעובר כיום משק החשמל הגלובלי", מסביר איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל, "מעבר לייצור הכנסה פנויה למשפחה, מדובר בייצור שמפחית את השימוש בתחנות כוח מזהמות ובשיאי הצריכה בקיץ אף תורם ליציבות מערכת החשמל הארצית". 

     

    אז מי האנשים שעושים את זה? תכירו את ברוך ניידיץ, תושב ראשון לציון, שהקים את תחנת הכוח הפרטית שלו על גג הדירה שאליה עבר לפני כשנתיים בשכונת נווה ים. מכיוון שהגג נמצא בבעלותו, לא הייתה לו בעיה להתקין עליו 60 פאנלים שמתפרשים על פני 60 מ"ר.

     

    ניידיץ והפאנלים. חוזה של 20 שנה עם חברת החשמל (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    ניידיץ והפאנלים. חוזה של 20 שנה עם חברת החשמל(צילום: אבי מועלם)

     

    מבחינת ניידיץ, שהינו פעיל בכמה תנועות ירוקות, לא מדובר בעסק כלכלי. "התשואה מאוד נמוכה וזה לא שם המשחק אצלי", הוא מסביר, "המערכת אמורה להחזיר את ההשקעה תוך שמונה שנים, אבל צריל לקחת בחשבון שיהיה בלאי. החוזה שלי מול חברת החשמל הוא ל-20 שנה שבהן הם מחוייבים לרכוש ממני חשמל".

     

    "ישראל אמורה עד 2020 לייצר 10% מהחשמל שלה באנרגיה ירוקה", הוא אומר באכזבה, "במקרה הטוב זה יהיה 7.5% והכל בגלל חסמים ביורוקרטיים". גם הוא עצמו נתקל בקשיים ביורקרטיים בדרך, כאשר התקנת הפאנלים הסולאריים שלו התעכבה בשנה בגלל שלפי החוק מותר להתקין את המערכת רק על בניינים בני שנה ומעלה.

     

    תחנת כוח עם נוף מדהים (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    תחנת כוח עם נוף מדהים(צילום: אבי מועלם)
     

     

    ואיך מקבלים בני הבית והשכנים את תחנת הכוח הקטנה שנמצאת על הגג שלהם? "באופן כללי זה לא דבר מורגש", הוא מספר, "אבל מבחינת המשפחה זאת הרגשה טובה לקחת חלק בהמאמץ להקטנת הזיהום הסביבתי. אנחנו גם נכנסים לאתר החברה שבו יש לנו אפשרות לראות בדיוק כמה חשמל מיוצר בכל רגע בכל פאנל ופאנל".

     

    למען הדורות הבאים 

    לעומת ניידיץ, איציק יעקובוביץ' בחר להציב פאנלים סולאריים על גג ביתו בעיקר בשל הזווית הכלכלית. "אני מתעסק בשיווק ונכנס הרבה לקיבוצים ולמושבים", מספר יעקובוביץ', תושב גבעת ישעיהו שליד בית שמש. "ראיתי שם רפתות עם פאנלים ואמרתי לעצמי שאם אצלם זה אפשרי - למה לא אצלי הגג?".

     

    "שיקולים כלכליים פר אקסלנס". יעקובוביץ' (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    "שיקולים כלכליים פר אקסלנס". יעקובוביץ'(צילום: גיל יוחנן)
     

    "אם יש על רפתות - למה לא אצלי על הגג?" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    "אם יש על רפתות - למה לא אצלי על הגג?"(צילום: גיל יוחנן)

     

    יעקובוביץ' קנה את הפאנלים מחברת "טיב סולאר" ב-300 אלף שקלים, אבל היום מערכת דומה אמורה לעלות פחות מחצי מחיר, בעקבות כניסתן של חברות סיניות לשוק. הוא מייצר כ-27 אלף קוט"ש בשנה, מוכר לחברת החשמל במחיר של שני שקלים לקוט"ש ומרוויח 54 אלף שקלים בשנה. "מבחינתי מדובר בסיפור הצלחה שעולה על הציפיות", הוא מתגאה, "המערכת פועלת כבר כשלוש שנים ובעוד שנה אני אמור להתחיל להרוויח, אלא אם יהיו הפתעות". 

     

    "השיקולים שלי הם כלכליים פר אקסלנס", הוא מודה, "אבל זה לא אומר שאני לא בעד איכות הסביבה. ההיפך, אני בעד איכות הסביבה, רק שאם זה היה משיקולים סביבתיים בלבד לא הייתי עושה את זה. מצד שני, אם זה היה מזיק לסביבה, לא הייתי עושה את זה אפילו שזה מכניס כסף. בסופו של דבר, אם כל אחד ידאג לחלקה הפרטית שלו יהיה כאן יותר טוב לדורות הבאים".

     

    הפטנט שמנקה את הפאנלים 

    גם בשביל אלי גבע, בעל מסעדה מקריית מלאכי, מדובר בעסק כלכלי. המערכת שהתקין על מבנה באזור התעשייה באר טוביה עלתה לו 600 אלף שקלים ומכניסה לדבריו 12 אלף שקליו בחודש. "מדובר בתשואה הכי טובה שיכולה להיות", הוא אומר.

     

    אלי ומיקי גבע. אב ובנו, שותפים (צילום: עידו גבע) (צילום: עידו גבע)
    אלי ומיקי גבע. אב ובנו, שותפים(צילום: עידו גבע)

     

    כשהבחין שהאבק שמצטבר על הפאנלים מפחית לו את תזרים המזומנים החודשי, הוא גייס את

    בנו הבדרן מיקי גבע והשקיע בתכנון רובוט שמנקה את הלכלוך המצטבר. לאחרונה הוא רשם על ההמצאה פטנט בארצות הברית.

     

    "אני שותף מלא לכל החלומות של אבא שלי", מספר מיקי גבע, "כמו שהוא עזר לי להגשים את החלומות שלי. גם כאיש עסקים אני מאוד מאמין במוצר שחוסך הרבה כסף כדי לנקות את הפאנלים ולהפיק מהם יותר תועלת". 

     

    נשמע לכם מעניין? אם גם אתם מעוניינים להפוך ליצרני חשמל, כדאי שתדעו שהתעריף שתקבלו מחברת החשמל עומד על 67 אגורות לקוט"ש, סכום שנמוך בכ-70 אחוז מהתעריף ששילמה החברה לפני שלוש שנים. מנגד, עלות המערכת ירדה באופן משמעותי בשנים האחרונות.

      

    התשואה השנתית שאליה מכוונת רשות החשמל עומדת על 14 אחוז ולפיכך יורד תעריף הקוט"ש הנמכר לחברת החשמל מעת לעת. למרות זאת, מדובר בתשואה שגבוהה באופן משמעותי מזאת שניתנת במרבית אפיקי ההשקעה בבנק. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי מועלם
    ניידיץ. "התשואה מאוד נמוכה"
    צילום: אבי מועלם
    צילום: גיל יוחנן
    "סיפור הצלחה". יעקובוביץ'
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים