שתף קטע נבחר

בעזרת השמש: הולנד נערכת לסוף עידן הגז

הגז הטבעי של הולנד בדרך להיגמר ובאי טקסל הגיעו להחלטה - עד 2020 נסתמך רק על אנרגיות מתחדשות. איך בדיוק הם עושים את זה והאם יעמדו ביעד השאפתני? ביקרנו שם

ב-1959 גילתה הולנד מאגר ענק של גז טבעי בחרונינגן (Groningen) שבצפון-מזרח המדינה, תגלית ענק ששינתה את פני הכלכלה של המדינה. אבל ההתלהבות ממקור ההכנסה החדש והאמונה שתוך כמה עשורים יעבור העולם לאנרגיה גרעינית, הובילה לכך שהממשלה החלה לייצא כמויות גדולות מ-2,700 מיליארד מ"ק גז טבעי שהיו אז במאגר.

 

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות

אפשר למחזר הכל, צריך רק היגיון כלכלי / טור 

שימור גנים היסטוריים: מחזירים נוף שנעלם

הראש מתפוצץ? אתה צריך קבלן, לא רופא

בתי 5 מיליון ישראלים יוצפו עד סוף המאה

 

לא רק שיקולים כלכליים הנחו אז את הממשלה. בשנות ה-60 הסכימה הולנד למכור לאיטליה גז במחיר נמוך, רק כדי למנוע ממנה לחתום עם הרוסים וכך להתקרב לגוש הקומוניסטי. לפני שנים אחדות דווח כי הולנד ביקשה לפתוח מחדש את החוזה הלא כדאי הזה, אבל בחברת "גז טרה" האחראית על ייצוא הגז בהולנד אמרו השבוע כי מדובר ב"סיפור ישן".

 

פאנלים סולאריים במקום חיבור לחשמל (צילום: יובל מן) (צילום: יובל מן)
פאנלים סולאריים במקום חיבור לחשמל(צילום: יובל מן)
 

כך או כך, כולם בהולנד מסכימים שעידן הגז הטבעי בדרך להיגמר. הפסימיים מדברים על תשע שנים, ואילו האופטימיים מדברים על 20 שנה, כשבינתיים איכות הגז תלך ותרד. למרות זאת, בגלל חוזים לטווח ארוך, הולנד ממשיכה לייצא גז בכמויות לא קטנות ובשנה שעברה היא הרוויחה מכך יותר מ-23 מיליון אירו. חוץ מהשוק המקומי (34.8 מיליארד מ"ק ב-2012) הלקוחות העיקריות שלה הן גרמניה (19.3 מיליארד מ"ק), בריטניה (9.6), איטליה (8.2), צרפת (6.1), בלגיה (4.7) ושווייץ (0.7).

 

היום שאחרי חרונינגן 

כך שהולנד צריכה כבר לחשוב על היום שאחרי חרונינגן. לכן מעניין כל כך הסיפור של האי טקסל (Texel), או טסל כפי שהמקומיים מכנים אותו, שבצפון המדינה. כבר לפני שש שנים החליטו איי הוואדן, שטקסל משתייך אליהם, להפוך לניטרליים מבחינה אנרגטית עד לשנת 2020, משמע לספק לעצמם את כל הצרכים באמצעות אנרגיות מתחדשות. יעד "שאפתני מאוד", מודים באי שבו מתגוררים כ-13 אלף תושבים שמתפרנסים בעיקר מתיירות.

 

ממיינים תפוחי אדמה וחוסכים חשמל (צילום: יובל מן) (צילום: יובל מן)
ממיינים תפוחי אדמה וחוסכים חשמל(צילום: יובל מן)

הנמל של טקסל. אופי עצמאי (צילום: יובל מן) (צילום: יובל מן)
הנמל של טקסל. אופי עצמאי(צילום: יובל מן)
 

למה הפרויקט הזה קורה דווקא בטקסל? התושבים מספרים שמאז ומתמיד הם היו עצמאיים ונהגו לפתור בעיות בעצמם. כך למשל, הקימו בעצמם את החברה שבבעלותה המעבורת שמחברת בין היבשה לאי. בארוחת צהריים במסעדה מקומית, ניתן היה להבחין שרוב המוצרים הם מקומיים – מהחלב והריבה ועד הבירה.

 

למה לא טורבינות רוח? 

למרות מזג האוויר הסגרירי בהולנד, בטקסל החליטו להשתמש בעיקר בפאנלים סולריים ולא בטורבינות רוח. הסיבה היא ניסיון מר של התושבים עם חברות האנרגיה, שלטענתם הציבו בעבר טורבינות באי וניצלו אותם, וכן חשש מהפגיעה בנוף.

 

טקסל. התושבים חוששים מפגיעה בנוף (צילום: יובל מן) (צילום: יובל מן)
טקסל. התושבים חוששים מפגיעה בנוף(צילום: יובל מן)

 

כך למשל, באחד מכפרי הנופש המקומיים הותקנו פאנלים סולריים על הבתים, במטרה להפוך לכפר הנופש הראשון בהולנד שמייצר את האנרגיה בעצמו, ואולי להרוויח מכך גם ברמה השיווקית. במתקן לאחסון תפוחי אדמה של חברת "אגריפירם", לא רחוק משם, הותקנו גם כן פאנלים סולאריים על הגג. החשמל העודף שהם מייצרים מועבר לרשת החשמל, ובערבים וימים מעוננים, רשת החשמל מספקת את האנרגיה הנדרשת לתפעול המקום.

 

פיטר חראאף, בעלים של סוכנות מכוניות מקומיות, מספר שהוא חוסך כ-7,000 אירו בשנה על אנרגיה מאז שהתקין פאנלים סולאריים בעלות של 70 אלף אירו על הגג, כך שתוך עשר שנים הוא אמור לכסות את ההשקעה היקרה.

 

בכפר דן הורן (Den Hoorn) מציגים בפנינו שני בתים שמייצרים בעצמם את כל האנרגיה הנדרשת, באמצעות פאנלים סולאריים ומשאבות חימום. בקרוב יצטרפו אליהם עוד 12 בתים דומים. בנוסף, ב-300 בתים ברחבי האי הותקנו מוני חשמל "חכמים" שמאפשרים חיסכון של עד 30 אחוז מהאנרגיה.

 

למרבה הצער, מול הפרויקט המרשים הזה, המספרים מספרים סיפור אחר. רק אחוז מהצריכה בטקסל מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשת. באי מודים שיש סיכוי גדול שלא יעמדו באתגר שהציבו לעצמכם, אבל מבטיחים – בסוף נגיע לשם.

 

הכותב היה אורח ממשלת הולנד


פורסם לראשונה 18/11/2013 11:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יובל מן
"יעד שאפתני מאוד". טקסל
צילום: יובל מן
מומלצים