שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: חיים צח
    המבקר: בדיקות בטיפת חלב לא מבוצעות כמו שצריך
    דו"ח מבקר המדינה חושף שורה של ליקויים משמעותיים בתחנות טיפת חלב, ובראשם עומס המוטל על האחיות ומוביל לבדיקות שאינן מבוצעות כראוי. בנוסף, הוא מגלה כי לא ננקטות די פעולות לחיסון עובדים במערכת הבריאות ולמניעת סרטן העור באוכלוסייה הרחבה. תגובש תוכנית לאומית למאבק?

    לא דואגים לבריאות שלכם: דו"ח מבקר המדינה המפורסם היום (ד') חושף שורה של ליקויים משמעותיים במערכת הבריאות, החל בבדיקות המבוצעות לתינוקות בתחנות טיפת חלב, דרך הגנה לא מספקת מהשמש לילדי בתי הספר וכלה בשיעור נמוך של חיסונים בקרב עובדי מערכת הבריאות - דבר המסכן את כולנו.

     

     

    עוד בדו"ח המבקר 2014:

    עומס והזנחה בטיפת חלב

    השופט בדימוס יוסף חיים שפירא מתייחס בדו"ח לתחנות טיפת חלב, שבהן מתבצע מעקב התפתחות אחר תינוקות, ניתנים חיסונים והדרכות שונות. ברחבי הארץ מופעלות כ-1,000 תחנות כאלה על ידי משרד הבריאות, קופות החולים, עיריית תל אביב ועיריית ירושלים, אך הדו"ח חושף כי קיים מחסור משמעותי באחיות, ומשימות נוספות המוטלות על כתפיהן מביאות לעיכוב בטיפול בילדים.

     

    בירושלים, על פי נתוני המבקר, חסרות 18 אחיות, בלשכת הבריאות המחוזית בדרום חסרות 11.25 משרות של אחיות, ובתל אביב 6.5 משרות. החוזר שקבע את התקנים שאינם מאוישים כנדרש פורסם ב-2007, ובינתיים עומס המטלות על האחיות הולך ועולה.

     

    כעת הן נדרשות לאתר נשים נפגעות אלימות, לאתר נשים הלוקות בדיכאון בהריון או אחרי הלידה, לאתר ילדים בסיכון, להעניק שני חיסונים נוספים, לעודד הנקה, להדריך נשים הרות בנושא תזונה, להדריך בנושא בטיחות ילדים לטפל בנשים הרות בסיכון נמוך.

     

    עומס זה גורם לאחיות לבדוק את התינוקות רק חודש אחרי הלידה ולא לאחר שבועיים כנדרש, לקצר את זמן הטיפול ולעתים אף לא לבצע בדיקות ראייה, תקשורת, התפתחות, מדידת גובה ומשקל ועוד. כמו כן, ביקורי בית מתבטלים.

     

    על פי הדו"ח, בדיקות הסינון בגילאי שלוש עד שש לא מבוצעות כהלכה ומשרד הבריאות אינו מפקח כמו שצריך. בשנת 2012 ביצעו בקופת החולים מכבי רק 50%  מבדיקות הראייה לבני השלוש ורק 30% לבני השש, בלאומית ביצעו בדיקות התפתחות רק ל-30% מבני השלוש ב-2012, ורק 5% מבני חמש-שש בירושלים עברו בדיקת רופא באותה שנה.

     

    עומס נוסף נגרם עקב עבודות פקידותיות שהאחיות נאלצות לבצע, כיוון שבתחנות הממשלתיות אין בדרך כלל מזכירה. הן עונות לטלפון וקובעות תורים, והערכת משרד הבריאות היא שפריון עבודתן של האחיות יעלה ב-20% אם יועסקו מזכירות.

     

    המבקר קובע כי שעות הקבלה של התחנות הן חסם לקבלת טיפולים. השירות לציבור ניתן בשעות שמונה בבוקר עד ארבע אחרי הצהריים בימים ראשון עד חמישי, והורה שמגיע עם הילד לבדיקה נאלץ להפסיד שעות עבודה. המבקר ממליץ להרחיב את שעות הפעילות ואף לפתוח מוקד טלפוני שיוכל לספק מענה להורים.

     

    נוסף על כך, כשליש מטיפות החלב הממשלתיות נמצאות במצב גרוע או טעון שיפור, ובחלקן יש רטיבות בקירות, עובש וצבע מתקלף.

     

     

    עובדי בריאות אינם מתחסנים - ומסכנים אחרים

    על פי דו"ח המבקר ולמרות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בעניין זה מלפני כשנה, המוסדות הרפואיים אינם פועלים כנדרש כדי לחסן את עובדיהם, וגם אלו האחרונים אינם ממהרים לקבל את הזריקות. אף שהמוסדות הרפואיים היו אמורים לחסן את כל עובדיהם עד סוף שנת 2013 נגד מחלות כמו טטנוס ושעלת, הדבר לא קרה. קופות החולים לאומית ומאוחדת לא התחילו לחסן עדיין בינואר 2014, ומכבי, הכללית ובתי החולים טרם סיימו.

     

    תופעה דומה מתרחשת בחיסונים השנתיים נגד שפעת. בישראל חוסנו השנה רק 24% מעובדי מערכת הבריאות נגד הנגיף, ולשם השוואה בארצות הברית חוסנו יותר מ-80%. משרד הבריאות החליט לחלק חמישה מיליון שקלים לבתי החולים שיחסנו יותר ממחצית מעובדיהם, כדי לעודד אותם לחסן, אך יותר מ-90% מהמוסדות הרפואיים לא הצליחו לעמוד ביעד. "עובדי מערכת הבריאות שאינם מתחסנים עלולים לסכן את עצמם, את משפחותיהם, את חבריהם לעבודה ואת המטופלים", קובע המבקר.

     

    חלק מהביקורת בנושא החיסונים בדו"ח מוקדש לקבלת החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי. החיסון נכנס השנה לסל הבריאות, אך המבקר טוען כי הליך אישורו היה בעייתי. שני חיסונים ניתנים נגד הנגיף, גרדסיל וסרווריקס, וההבדל העיקרי ביניהם הוא שסרווריקס אינו מגן מפני יבלות באיברי המין.

     

    לפני שהחיסון עלה לדיון בוועדת הסל, פרסם משרד הבריאות מכרז שבו זכה סרווריקס, אך בעקבות כך ירד מחירו של גרדסיל, והוועדה החליטה להכניס דווקא אותו לסל הבריאות. משרד הבריאות החליט להכניס בסופו של דבר את שניהם לסל, וכך יצא שהשנה בנות כיתה ח' מחוסנות באמצעות סרווריקס, החיסון שדווקא לא הומלץ על ידי ועדת הסל, ולכן הן אינן מקבלות הגנה מפני יבלות.

     

    על פי הדו"ח, סוגיה נוספת בתחום החיסונים עולה עקב בעיה בהעברת מידע בין בתי חולים לשירותי בריאות התלמיד. כמאה אלף ילדים מפונים בכל שנה לבתי החולים בשל פציעה, חלקם מקבלים חיסון נגד טטנוס ודיפתריה (Tdap). אלה מביניהם הלומדים בכיתות ב' ו-ח' אמורים לקבל את החיסון גם בבית הספר, וכך יוצא שהילדים עלולים לקבל שוב את החיסון ולהגדיל את הסיכון לתופעות לוואי כמו כאבים ונפיחות. אם לא יחוסנו בבית הספר, הם יפספסו את החיסון לשעלת הניתן באותו חיסון בבתי הספר אך לא בבתי החולים.

     

    המבקר מתייחס למבצע החיסונים הנרחב נגד נגיף הפוליו שהתקיים בשנה שעברה, ומציין כי משרד הבריאות החזיק במחסניו רק את החיסון החי-המוחלש הישן, שחיסן נגד שלושה זנים והיה מסוכן יחסית, אף שידע על קיומו של חיסון דו-זני בטוח יותר. משרד הבריאות הסביר בתשובתו כי מתן החיסון החדש נשלט בידי ארגון הבריאות העולמי, ולא ניתן לרכוש אותו ללא אישור. עוד מציין המבקר כי הוועדה המייעצת לחיסונים כלל לא דנה בנושא, והוא מותח ביקורת על כך שהיא מורכבת ברובה מעובדי מערכת הבריאות הממשלתית כך שהיכולת להביע דעות מנוגדות נפגעת - ואמון הציבור נפגע בהתאם.

     

     

    לא נאבקים מספיק בסרטן העור

    השמש בישראל חזקה מאוד, אבל הרשויות לא עושות מספיק כדי להגן עלינו מסכנותיה, כך קובע המבקר. הילדים חשופים לשמש במוסדות הלימוד ובבריכות השחייה, אין פיקוח מספק על תכשירי ההגנה ואין תוכנית לאומית למאבק בסרטן העור, שישראל נמצאת במקום ה-18 בתחלואה בו.

     

    דו"ח המבקר מגלה כי בחצרות בית הספר, בגני ילדים, במעונות ובמשפחתונים ההצללה אינה מספקת, כך שהילדים נחשפים לשמש בשיעור גבוה מהרצוי. אף שלפי הוראות משרד החינוך הילדים אמורים לחבוש כובע ולמרוח תכשירי הגנה, הדבר לא נאכף וגם שיעורי ההתעמלות אינם נערכים במקומות מוצלים. המבקר ממליץ למשרד החינוך לקבוע הנחיות להגנה על ילדים בזמן טקסים שנערכים בחצר בשעות החמות. בעיות הצללה דומות התגלו בחופי הים, בבריכות שחייה, בפארקי מים ובגני משחקים.

     

    על פי הדו"ח, משרד הבריאות אינו מבצע בקרה על תכשירי הגנה מהשמש, אינו מבצע בדיקות מדגמיות ואינו מחייב את היצרנים לבצע בדיקות כאלה. משרד הבריאות הודיע כי התחיל לבצע בדיקות מדגמיות רק לאחר שהביקורת התחילה.

     

    לדעת המבקר, בשל היעדרה של תוכנית לאומית למניעת סרטן העור אין מעקב אחרי הדרכות לתלמידים בנושא חשיפה לשמש, אין קמפיינים של משרד הבריאות וכן הלאה. המבקר אף ממליץ על ביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם, ומציין כי באזורים מסוימים בגרמניה נרשמה ירידה של 50% בתמותה מהמחלה בעקבות תוכנית כזו.

     

      

    משרד הבריאות מגיב לדו"ח

    • ליקויים במערך טיפת חלב

    1. מחסור באחיות בתחנות - "המשרד יוזם תוכנית רב שנתית לשיפור מעמדן ותדמיתן של תחנות טיפת החלב ושל אחיות בריאות הציבור. התוכנית כוללת הוספת תקני אחיות, תקציבים לתחזוקה, בנייה, הצטיידות ומחשוב, ובין היתר עוסקת גם בהרחבת שעות קבלת הקהל בתחנות".

     

    2. מצב התחזוקה של מבני התחנות והקמת תחנות חדשות - "המשרד יזם תוכנית רב שנתית במטרה לשפר ולשדרג את מעמדן של טיפות החלב באמצעות הוספת תקני כוח אדם, שדרוג תשתיות והוספת תקציבים לבניית תחנות חדשות ותחזוקתן והצטיידות. התוכנית תוגש למשרד האוצר לאחר אישור שרת הבריאות".

     

    3. כללים בנוגע לזמינות ונגישות התחנות - "המענה הניתן כיום עונה ברוב המקרים על הנדרש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בנוגע לאיכות, נגישות וזמינות השירות במרחק סביר. ככל שנוצרות בעיות, הן מטופלות בצורה פרטנית".

     

    • ליקויים במערך החיסונים

    1. חיסון עובדי מערכת הבריאות - "בהתאם לחוזר מנכל בנושא חיסון עובדי בריאות, משרד הבריאות מיישם במוסדותיו מדיניות המגבילה עובדי בריאות שלא חוסנו בחיסונים מסוימים וממליץ על יישום המדיניות האמורה על ידי כלל המעסיקים בתחום הבריאות. בין היתר, עובדים שלא חוסנו בחיסונים ספציפיים לא מורשים לעבוד במחלקות מסוימות, בשל הסיכון להדבקת החולים. בפועל, כל מי שנכנס היום למערכת מחויב לקבל את החיסונים כתנאי להעסקה. לאור זאת, תוך מספר שנים כאשר העובדים הוותיקים יפרשו - כל העובדים יהיו מחוסנים. במסגרת בקרות שהמשרד מבצע במוסדות בריאות, שיעור ההתחסנות בקרב עובדי הבריאות נבדק ומשוכלל בציון שניתן למוסד הרפואי הנבדק".

     

    2. טטנוס - "המשרד פועל להרחבת התווית למתן חיסון Tdap במסגרת סל הבריאות וביניהן גם מתן חיסון זה לאחר פציעה. ככל שפתרון זה לא יתקיים, לעמדת אנשי המקצוע אין לוותר על מתן החיסון הניתן כיום במיון כיוון שהסיכון באי קבלת חיסון נגד טטנוס עולה עשרות מונים על הסיכון הכרוך בתופעות לוואי הנקשרות לקבלת חיסון כפול".

     

    3. חיסון סרווריקס - "בשנת הלימודים הבאה יינתן חיסון גרדסיל במסגרת שירותי בריאות התלמיד. חיסון זה ייתן מענה גם ליבלות".

     

    4. ריכוזיות בתחום החיסונים - "בכל המחלות הניתנות למניעה ישנה בקרה של ארגון הבריאות העולמי ובנוסף ישנן ועדות חיצוניות למשרד הבריאות בנושאים שונים כדוגמת ועדת הפוליו, ועדה לאלימנציה של חזרת וחצבת שבראשן עומדים מומחים שאינם עובדי המשרד".

     

    • מניעת סרטן העור

    1. הצללה במעונות יום ובמשפחתונים – "יודגש כי משרד הבריאות אינו הגוף המפקח בכל מקום ובכל נקודת זמן על מידת ההצללה ואופי הפעילות במעונות יום ובמשפחתונים, בצהרונים, בגני ילדים עירוניים ובמוסדות חינוך ממלכתיים. בחלק ממקומות אלו המשרד נותן אישור ראשוני בתהליכי התכנון, אך הפיקוח השוטף בפועל על קיום התנאים הוא של הרשויות המקומיות. תפקידו של המשרד להתוות את מדיניות המניעה וכך במסגרת תוכנית עתיד בריא 2020 כלולות המלצות להצללה ותוכנית מניעת מלנומה בעקבות היחשפות לקרינה על-סגולה. בנוסף פנה משרד הבריאות למשרדי השיכון, הפנים והכלכלה במטרה לקדם את אימוץ ההנחיות בנושא הצללות כדרישות מחייבות בתכנון והקמה של שטחים ציבוריים".

     

    2. הצללה בגני ילדים ובתי ספר - "המשרד הפנה בשנת 2009 לאגף התכנון במשרד החינוך את הערותיו והמלצותיו בנושא הגדלת שטחי ההצללה. המלצות אלו הועברו למשרד החינוך בשנית בשנת 2013. בנוסף, יש לציין כי דרישות להצללה הן חלק אינטגרלי מדרישות התכנון והבנייה. עקב כך קביעת הסטנדרטים ושיטות מדידת הצללה נקבעות על ידי משרד הפנים שאחראי על חוק התכנון והבנייה. המלצת משרד הבריאות למשרדי השיכון, הפנים והכלכלה לגבי האמצעים בעזרתם לקדם את יישום ההמלצות להצללה כגון פטור מחובת היתר בנייה למתקני הצללה מסוימים, הרחבת חובת ההצללה, וקביעת כללים אחידים ומחייבים לחישוב שטחי הצללה".

     

    3. הצללה בבריכות שחייה ופארקי מים - "המשרד, בשיתוף משרד הפנים, יבחן את האפשרויות המשפטיות לחיוב הצללה באזורי המתנה בבריכות שחייה ובפארקי מים וכן לגבי דרישה רטרואקטיבית להצללה חלקית מעל המים גם בבריכות שנבנו לפני מועד זה. לאור עובדה שהאחריות לעדכון תקנות התכנון והבנייה היא של משרד השיכון ומשרד הפנים, פנה משרד הבריאות למנהל תכנון במשרד השיכון והפנים ולאחראי על תקנים במשרד הכלכלה בנוגע לצורך להרחיב את חובת ההצללה באתרים נוספים וביניהם אזורי המתנה בפארקים ובריכות שחייה, מתן פטור מהיתר בנייה למתקני הצללה מסוימים וכן המלצה להחלת חובת ההצללה על בריכות שנבנו לפני 2008".

     

    4. פיקוח על תכשירי הגנה מהשמש המשווקים בישראל - "משרד הבריאות פרסם נוהל חדש ובו רפורמה בבדיקה ובסימון של מוצרי הגנה משמש. הנוהל גובש בשנה האחרונה בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן וכולל את התקנים המתקדמים ביותר בעולם, כולל התקן האוסטרלי".

     

    5. בדיקות סקר לאיתור מלנומה לאוכלוסיות בסיכון - "המשרד דן באפשרות של תכנית סקירה לכלל האוכלוסייה ומצא כי אין מספיק ראיות ליישומה. החלטה זו היא בהתאם להמלצות הבינ"ל ומקומיות ונשענת על סקירות שיטתיות של הספרות המחקרית. יתבצע מעקב אחר התפתחויות בספרות המחקרית לגבי ההמלצות לסקירה אוכלוסייתית. איתור אוכלוסייה בסיכון גבוה חשוב וראוי. על מנת ליישמו המשרד יפעל לכתיבת נוהל איתור מטופלים בסיכון גבוה וקידומו".

     

    6. תוכנית לאומית למניעת סרטן העור - "תתקיים סדנת יישום של דו"ח לעתיד בריא 2020 בנושא מניעת מלנומה בעקבות היחשפות לקרינה על-סגולה, שבה יוחלט על צעדים יישומיים מתבקשים, כולל בחינת צורך בתוכנית לאומית. באם ימצא צורך, יישום התכנית יעשה בהתאם לשיקולי תעדוף במשרד. עם זאת, יש לציין כי הוחלט במשרד לתעדף נושאים הנוגעים לתחלואה כרונית שנמצאת בעלייה למול תחלואה הנמצאת בירידה כדוגמת מלנומה. קיימת תוכנית לאיסוף מידע ולשנוי התנהגות האזרחים מפורטת בדוח לעתיד בריא 2020 בנושא מניעת מלנומה בעקבות היחשפות לקרינה על-סגולה. חוזר המנכ"ל שמספרו 10/12 המפרט המלצות לגבי מניעה וגילוי מוקדם של מחלות הסרטן מתייחס גם לעניין סרטן העור וגילוי מוקדם של המחלה. חוזר זה מתעדכן מעת לעת תוך התחשבות בדעת מומחים ובחידושים בתחום".




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    שעות הקבלה של התחנות הן חסם לקבלת טיפולים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים