שר התב"עות: הסיפורים מאחורי החקירה שהובילה את אולמרט לכלא

הם עמדו במסדרון, מחוץ לאחד החדרים במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד. השעה הייתה בערך 12:30 כשמפקד היחידה באותם ימים, תת-ניצב שלומי איילון, היועץ המשפטי שלה חגי בן אריה והחוקרים סנ"צ איציק אברהם ורפ"ק איריס ברק, יצאו מהפגישה הראשונה עם שמואל דכנר. לימים הוא יהפוך לעד המדינה בפרשת הולילנד. "אתם מאמינים למה ששמענו פה?" פנה איילון לפקודיו. "יכול להיות שזה נכון?"

מאה על 100 - לכל הכתבות

למרות עשרות שנות הניסיון שהיו בחדר, גם הקצינים הוותיקים התקשו לקלוט את היקף חשדות השחיתות שאליו נחשפו באותו בוקר ב-26 בנובמבר 2009. הם בקושי יכלו לדמיין כיצד יגבו את הסיפור המדהים הזה בראיות, ועוד כאלה שיובילו להרשעה. אחרי לבטים רבים, שנבעו גם מדמותו הבעייתית של דכנר, במשטרה צללו אל תוך הפרשה שהגיעה השבוע לסיומה בגזר הדין שיהדהד עוד שנים, זה ששלח לראשונה ראש ממשלה ישראלי לכלא. אבל היה שם הרבה יותר מאולמרט וזקן. אז איך הכול התחיל?

אולמרט וזקן בימים יפים יותר (צילום: גיל יוחנן)

לחצו על התמונה להגדלה

דכנר הרכיב את החלקים בפאזל ענקי שרוב חלקיו היו בידי המשטרה גם לפני כן, אבל כשהם התחברו התבהרה תמונת השוחד המלאה והמהממת של פרויקט הבנייה ה"מפלצתי" בדרום ירושלים. כשרק החלו לאסוף מידע, ב-2007 החוקרים אפילו התקשרו לדכנר. "אנחנו יודעים שאתה דחפת את הפרויקט. בוא דבר איתנו". איש הנדל”ן הממולח, שהיה מסוכסך אז עם היזם ובעל הקרקע הלל צ'רני, סירב. "אני לא יודע על מה אתם מדברים. הכול היה בסדר".

אבל כמעט שום דבר לא היה בסדר. דכנר, שנשכר על ידי צ'רני לקדם את הולילנד תמורת שכר של 50 אלף דולר בחודש, הסתבך כלכלית במקביל עם השוק האפור. סכסוך עם צ'רני על אופי התשלום, כשברקע מצוקותיו הכספיות של ה"מגה מאכער", גרם לו לחוש מרומה, לריב, לפתוח הסכמים ולכלול בהם סעיפים תמוהים שמעבירים מצד לצד אחריות ל"כל הפעולות שנעשו" מבלי לפרט על מכונת השוחד.

פרשות הולילנד - מכותרות השבוע:

אהוד אולמרט נידון ל-6 שנות מאסר

"רקב. זיהום. טומאה": גזר הדין של אולמרט  

הסדר הטיעון אושר: "זקן פעלה בבוגדנות"

האיש שהוציא את השד

במאי 2008 צלצל הטלפון של עו"ד אמנון יצחקניא מרמת גן. "יש סכסוך עמוק בין יזמים בירושלים, אני בא עם מישהו", אמר לו בן שיחו. זה היה אביגדור קלנר, בהמשך נאשם מספר 2 שנשלח השבוע לשלוש שנות מאסר על עבירות השוחד. קלנר הכיר את יצחקניא מעסקים בעבר וסבר כנראה שהוא המתאים ביותר להכניס את השד בדמותו של דכנר בחזרה לבקבוק. אבל יצחקניא היה מהראשונים להבין את גודל הסיפור – ודווקא המשיך להניע אותו החוצה.

אביגדור קלנר. רצה לשמור על השד בבקבוק, והוציא אותו(צילום: מוטי קמחי)

הלל צ'רני. הסכסוך שהתחיל את הכול(צילום: עידו ארז)

"שילמתי הרבה כספי שוחד מהכיס ולא קיבלתי עליהם תמורה מצ'רני", סיפר דכנר במשרדו של יצחקניא. השיחות התארכו, והעו"ד הבין שיש בידיו פצצת אטום. יחד הם ניסחו טיוטת "כתב תביעה" שמעולם לא הוגשה, והייתה למעשה חרב מעל ראשם של צ'רני ואחרים.

הזרעים להפיכתו לאיש שישלח ראש ממשלה לשעבר לכלא נזרעו בהסכם בין דכנר ליצחקניא ושותפו אילן סובל: סעיף מיוחד ייפה את כוחם לפנות לפרקליטות המדינה על מנת להשיג עבורו הסדר עד מדינה (המסמך שכאן למטה - לחצו עליו לקריאת ההסכם המלא ). לפני פנייה שכזו הם פנו לעו"ד של צ'רני כדי לנהל משא ומתן. בצד השני לא האמינו שהאיום בדמות התביעה יתממש. "דכנר יהרוג ככה גם את עצמו", שמע עו"ד יצחקניא פעם אחר פעם.

עורכי הדין יצחקניא וסובל, ואיש הקשר למשטרה אריה עמית(צילום: עוז מועלם)

הפגישה הראשונה

באוגוסט 2009 הרים דכנר טלפון לניצב בדימוס אריה עמית. "רק אתה יכול לעזור לי", אמר לו. עמית, שהכיר את דכנר מפעילות עסקית אחרת, תהה "למה אני?" ודכנר השיב: "אני סומך עליך, מדובר בפרשה עם אנשים חזקים, ולך יקשיבו".

כשבידם המכתב הזה הגיעו לראשונה באותו 26 בנובמבר דכנר ועורכי דינו יצחקניא וסובל, לפגישה במשרדי יאח"ה. "עשיתי בחיי כמה מעשים לא כשרים", פתח דכנר - ואז התחיל לפרט על גלגולו של פרויקט הולילנד. במשך שעתיים וחצי סיפר על האנשים שקידמו, בעיות שנפתרו, כספים שהעביר בהיקף עצום, ועל דמויות מרכזיות ובהן אהוד אולמרט, שולה זקן ואורי לופוליאנסקי. הכול בעל פה. "זה היה מדהים, הזיכרון שלו", נזכר אחד הנוכחים בישיבה. תנ"צ איילון הקשה: "ויש לך דרך להוכיח את זה?". דכנר לא היסס: "יש לי צ'קים, יומנים, מסמכים. הרבה מסמכים".

הפגישה הסתיימה והחוקרים ביקשו לשמוע עוד, אבל עו"ד יצחקניא התעקש לחתום על הסכם עד מדינה. עד שזה קרה חלפו ארבעה חודשים של מו"מ שעמד פעמיים על סף פיצוץ. בסיומו קיבל דכנר הבטחה להטבות שהסתכמו במיליונים, תמורת העדות והחומר שטלטל את המדינה. באמצע עדותו הלך לעולמו. 

מה, אתם לא רואים?

את החקירה שהחלה אז כינו במשטרה "שר התב"עות" או הטבעות. השנינה נולדה מכמה סיבות - התב"ע (תוכנית בניין עיר, המסמך שמסדיר את השימוש בקרקע) של הולילנד שונתה לטובת היזמים; כביש הטבעת סביב הפרויקט הוזז לבקשתם; והיו גם הטבעות שדכנר העניק במתנה לשולה זקן. היא נפרדה מהן, אגב, מיד עם חזרתה לישראל מארצות הברית וכניסתה לחדר החקירות בסוף אפריל 2010.

מימין: ראשי יאח"ה בזמן החקירה - תנ"צ שלומי איילון ותנ"צ זיוה אגמי כהן, וראש אגף החקירות והמודיעין הקודם יואב סגלוביץ'(צילום: צביקה טישלר, טל שחר, אלכס קולומויסקי )

ביאח"ה זוכרים שבאחת הפגישות הראשונות עם דכנר הוא הגיע עם מסמכי תב"ע, מפה וצילום של מתחם הולילנד. דכנר פרש את הכול על שולחן הישיבות וביקש מהחוקרים: "תסתכלו, מה לא בסדר פה?". השוטרים, שלא התמצאו יותר מדי בתכנון ובנייה, לא ידעו להשיב. "תסתכלו שוב, מה, אתם לא רואים?" גער בהם. "אתם לא רואים שכביש הטבעת של הפרויקט זז, והוא לא כמו בתוכניות המקוריות?" רק אז הבינו. "הכול הוסדר בכסף", הסביר דכנר.

המסמכים המלאים:

גזר הדין של אולמרט ו-6 מהנאשמים

גזר הדין של שולה זקן

הכרעת הדין המלאה

כמה ימים לאחר מכן ביקש תנ"צ איילון משני חוקריו הבכירים, אברהם וברק, להיכנס איתו למכונית: "בואו, נוסעים". השלושה הגיעו כאזרחים תמימים לשכונת הולילנד הבנויה ברובה. במשך שעות התהלכו, נכנסו לבניינים ויצאו לשטחי הציבור, עברו בשבילי הגישה ובכבישים הסובבים - כדי לנסות ולהבין בשטח על מה דכנר מדבר.

בישיבות הסטטוס לאחר ימי עדויות, ניכר שהנושא בער במיוחד בעצמותיהם של החוקרים הירושלמים ביאח"ה. "חייבים לפצח את הדבר הזה. מוצג התביעה מספר 1 יהיה תמונת הפרויקט. התמונה הזאת פלילית", הם הסבירו.

"זו תמונה פלילית"(צילום: AFP)

הבלש ליאור אסידו ליווה את דכנר לכל מקום(צילום: אבי מועלם)

בעוד דכנר מדבר עם החוקרים, בצד המאוים מפתיחת תיבת הפנדורה המשיכו לנסות להגיע להסדר כספי ברגע האחרון. באחת הפעמים, ועל כך העיד אפילו בבית משפט, התקשר ליצחקניא עו"ד נבות תל צור, לא ברור בשליחות מי. "אפשר עוד להגיע להסדר בנוגע לתביעה?" הוא שאל, ויצחקניא השיב - "מאוחר מדי, פנינו כבר למשטרה". "האיש שלך דיבר?" ביקש תל צור לברר, ונענה: "לא, אבל אני דיברתי וזה מספיק".

באותו הזמן היה דכנר כבר עמוק בשיחות עם החוקרים. בסך הכול 80 עדויות הוא מסר בארבעה חודשים. בכל אותה תקופה היה לו "צל" - בלש מיאח"ה בשם ליאור אסידו, שליווה אותו לחקירות, החזיר אותו הביתה והיה למעשה האיש הכי קרוב אליו.

פרצוף מוכר

במהלך חקירותיו עורר דכנר פליאה בקרב החוקרים בשל הזיכרון לפרטי הפרטים. לכן הם הופתעו כשאדם אחד בולט במיוחד חמק מזיכרונו. היה זה דני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים שנשלח השבוע לשלוש שנות מאסר, והשתרבב לפרשה רק בגלל יציאה אחת לשירותים.

דני דנקנר. ראה אותו שוב בטלוויזיה - והבין(צילום: מוטי קמחי )

דכנר בבית המשפט, מעט לפני מותו(צילום: מוטי קמחי)

דנקנר נחקר אז ביאח"ה על פרשה אחרת הקשורה לתפקידו בבנק הפועלים (ההלוואה מהבנק הטורקי). לרוע מזלו, באחת ההפסקות ראה אותו במסדרון דכנר, שהיה בדרך לעוד עדות. ועדיין, דכנר לא זכר מהיכן הפרצוף מוכר לו. בערב, בבית, הוא ראה את אותו הפרצוף בטלוויזיה – ונזכר. למחרת הפתיע דכנר את החוקרים: "הבחור הזה דנקנר שראיתי אתמול - גם לו נתתי כסף".

החוקרים היו המומים. הם שאלו עוד, וכך נחשפה פרשת "תעשיות מלח" שהייתה חלק מכתב האישום העצום בהיקפו ומההרשעה בשוחד.

במקביל לעדויות של דכנר, עשרות החוקרים חולקו לצוותים. כל אחד התמקד בחשוד אחר. צוות שולה זקן, למשל, ידע כי בעדותו מסר דכנר פרטים על המתנות שהרעיף עליה וגם על חמישה צ'קים בסך 20 אלף שקלים כל אחד שנתן לה. במשטרה קיבלו צו ופנו לבנקים על מנת לאתר את אותן המחאות.

אבל לבנקים קצב עבודה משלהם. מה עושים? עוזרים להם. בשל הדחיפות, מצאו עצמם חוקרים רבים מגיעים בתורנות למרתפי בנקים, ובמשך ימים שלמים מחפשים בערימות השחת אחר הצ'קים של דכנר. העבודה הניבה פרי: כך נמצאו הצ'קים שהעבירה זקן להפקדה בחשבונות הבנק של בניה ושל מקורבים אחרים.

בדרך זו גם אותרו המחאות של חבר מועצת העיר ירושלים אליעזר שמחיוף, שאותם פרט ב"צ'יינג'ים". אז נחשפה הטעות שסיבכה אותו: שמחיוף נהג לרשום מאחורי כל צ'ק את שמו. עכשיו גם הוא אמור להיכנס לכלא ב-1 בספטמבר.

אליעזר שמחיוף. הטעות בגב הצ'קים(צילום: מוטי קמחי)

SMS מניו יורק

ב-6 באפריל 2010 כולם כבר דיברו על הולילנד, אחרי המעצרים שהפכו את החקירה לגלויה. גם לאחר מכן נדרשו החוקרים לאסוף ראיות ותימוכין לעדותו של דכנר. יד ימינו מאיר רבין הוגדר כאיש מפתח. במשך שעות ניסו לשכנע אותו החוקרים לפתוח את הפה. באחת הפעמים הציגו לו את תמונת ילדיו. "אתה לא תראה אותם שנים רבות, כדאי לך לדבר". גם זה לא עזר.

בשלב האחרון ניסו ביאח"ה לדרבן את רבין באמצעות פגישה עם דכנר, שהיה עבורו כאב. עד המדינה אף סיפר לחוקרים כי רבין קרא לאחד מבניו שמואל על שמו. "מאיר, תדבר. אתה כמו בן שלי, תדבר. תציל את עצמך", הפציר בו דכנר בדמעות. אבל רבין המשיך לשתוק. עטף את ראשו בסוודר שלו והתכופף כדי לא להתעמת עם דכנר. הוא סירב להפוך לעד מדינה, והשבוע נשלח לחמש שנים בכלא.

מאיר רבין. גם הבכי של "אבא דכנר" לא גרם לו לדבר(צילום: מוטי קמחי)

בסופו של יום, חזו החוקרים, הם ייבחנו לפי טיב הראיות שישיגו נגד אולמרט. תנ"צ זיווה אגמי כהן, שהחליפה את איילון בראשות יאח"ה, שמעה מדכנר על קשריו עם אולמרט, על מה שהעניק לו ועל מעמדו בלשכה. חלק מהעבירות שעליהן סיפר כבר התיישנו, אבל הזרקור כוון לאירוע השוחד הגדול של חצי מיליון השקלים שניתנו לאח יוסי אולמרט.

דכנר סיפר על 10 צ'קים. למרות השעות הרבות שבילו החוקרים במרתפי הבנקים, לא נמצא להם זכר. חודש לאחר פתיחת החקירה זומן גם אהוד אולמרט, שהכחיש כל קשר לאותם צ'קים או על כך שידע משהו. "בלי אישור לכך שיוסי אולמרט קיבל את הצ'קים לא נצליח להוכיח את עבירת השוחד הזאת", הדגישו בכירי המשטרה בפני החוקרים שוב ושוב. אז ביאח"ה פנו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

היו זמנים: מימין: ירמי, יוסי ואהוד אולמרט. מאחור: שולה זקן(צילום: זום 77)

החוקרים אברהם וברק השתמשו בתרגיל שמזכיר משחק פוקר. המטרה הייתה לתת ליוסי אולמרט הרגשה שהצ'קים בידם, והם יודעים על התמיכה הכספית שדכנר העניק לו, אף שלא הייתה לכך הוכחה "חפצית".

 יוסי אמנם לא קשר את אחיו אהוד לכך שעזר לו לקבל את ההלוואה, אבל בסביבות 16:00 אחר הצהריים שעון מקומי מסר לחוקרים את המשפט שכל כך רצו לשמוע: "Definitely, there were checks from Mr. Dechner. I want to establish that" (בהחלט היו צ'קים ממר דכנר, אני רוצה לבסס זאת).

החוקרים מישראל חשו שניצחו במאבק המוחות, הבינו שאת שלהם השיגו וסיימו תוך זמן קצר את החקירה. השעה בארץ הייתה כבר חצות, והשניים התחבטו מה לעשות עם המידע המרעיש, שמסקנתם ממנו הייתה שאפשר להאשים את אהוד אולמרט בעבירת השוחד הגדולה. רגע לפני שנכנסו לאכול ארוחת ערב הם שלחו SMS למפקדת היחידה אגמי כהן: "למרות השעה... מאשר שקיבל צ'קים". וכל השאר היסטוריה.