שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "מד מן": צעד קטן לאדם, ריקוד גדול לסדרה

    חציה הראשון של העונה השביעית הגיע לסיומו, ומתברר שכולם אסטרונאוטים בדרכם שלהם: פגי כובשת פסגות חדשות, דון כובש פסגות ישנות, ורוג'ר מוציא את כפית הזהב מהפה. לפני שנתחיל להבין את פשר המיוזיקל שסיים את הפרק, כדאי להזהיר: ספוילרים לפניכם

    "היא נולדה באסם ומתה בקומה ה-37 של גורד שחקים. היא היתה אסטרונאוט!", ספד לפני שתי עונות ברט קופר קשישא למזכירה הוותיקה מיס בלנקנשיפ, ולא דמיין לעצמו שגם מותו שלו יקושר עם אסטרונאוטים. הנחיתה על הירח היא כמובן הרפרנס ההיסטורי הברור ביותר בסיום החצי הראשון של עונתה השביעית של "מד מן" (ששודר הערב, ב', ב-HOT), אבל הוא לא היחיד ובטח לא החשוב שבה. בפרק שנקרא "ווטרלו" נראה שדווקא הקרב המפורסם וחורץ הגורלות הזה, הוא שהגדיר במדויק את מה שמניע כמה מהדמויות החשובות ביותר בסדרה.

     

    עונה 7 - טור שבועי:

    פרק 6: משפחה מודרנית

    פרק 5: מעשן באת ולעשן תשוב

    פרק 4: מחשב מסלול מחדש

    פרק 3: חוזר, לא בגדול

    פרק 2: אהבה, פתאום היא מתפרצת

    פרק 1: אל עבר הכלום הגדול

     

    עבור דון, פגי, רוג'ר וג'ים קאטלר, אירוע הנחיתה על הירח ייזכר כיום מאבקם החשוב ביותר. עבור פגי היה זה היום בו קיבלה סופסוף את אישורו הסופי של מורה המקצועי והרוחני, היום שבו כבשה בעצמה את פסגת שאיפותיה המקצועיות, ועשתה זאת בזכות מצגת מבריקה משלה, מצגת שמחליפה הפעם את הפיץ' המפואר של דון שמלווה כל פרק סיום עונה של "מד מן".

     

    המצגת של פגי. מספרת את הסיפור שלה (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    המצגת של פגי. מספרת את הסיפור שלה(צילום: AMC)
     

    בטוחה ורהוטה יותר מאי פעם, עשתה מיס (!) פגי אולסון צעד קטן עבורה, אבל צעד ענק עבור נשים עובדות באשר הן, כשהרשימה את אנשי "בורגר שף" והובילה אותם משפט אחר משפט אל עבר עתיד אחר, מלא בשינויים ובהגדרות חדשות של משפחה, אושר וחיים, כפי שהם אמורים להיות כפסע לפני תחילת שנות ה-70. ובהקשר זה, פרס השורה המצחיקה ביותר בפרק הולך הפעם באופן מפתיע לפיט קמפבל (מתי לעזאזל הוא הפך לדמות כל כך כיפית?), שצורח על טד הדכאוני ומרסק המטוסים הפוטנציאלי: "גם הלקוחות שלנו רוצים לחיות!".

     

    "זהו הבית שהלקוחות שלכם באמת חיים בו מדי לילה", מכריזה פגי. "האבא אוהב את סינטרה, הבן אוהב את הרולינג סטונס. הטלוויזיה תמיד דלוקה, וייטנאם מתנגנת ברקע. החדשות מנצחות בכל לילה. ואתה רעבים. ולא רק לארוחת ערב". במחי פרזנטציה מנצחת אחת מצליחה פגי להגדיר תרבות שלמה מחדש ולספר לעולם את הסיפור שהיא רוצה לספר.

     

    בעשותה כך היא למעשה מסמנת את נצחונו של דון (לפחות את זה הרוחני, בשלב זה של הפרק - החומרי יגיע בהמשך). כמו פגי שהתחילה כמזכירה לא מכובדת ממש, גם דון למוד התחלות צנועות. גם הוא בנה את עצמו בהדרגה, וגם הוא, ממש כמו מיס בלנקנשיפ, סוג של אסטרונאוט.

     

    דון. זנח את הפוליטיקה (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    דון. זנח את הפוליטיקה(צילום: AMC)
     

    בעונה הזו ראינו את תהליך הבנייה מחדש של דון - לאדם שמסתמך על חושיו הבריאים, יכולותיו המקצועיות והבנתו בטבע האדם, ופחות על קסמו האישי וחינו הרב. התמה של העונה הזו, ממש כמו שפרדי ראמסן מפציר בדון, היא "תעשה את העבודה".

     

    דון תמיד היה פוליטיקאי מחורבן, אבל כשהוא עובד ועושה מה שהוא טוב בו - הדברים נוטים להסתדר מעצמם. בלי פוליטיקות, בלי התנצחויות עם קולגות. פשוט לעבוד. בשיאו של חציה הראשון של העונה האחרונה של "מד מן", דון בוחר סופסוף לרקוד עם מי שהביאה אותו לנשף - יכולתו היצירתית. זו לא הפוליטיקה שהפכה אותו לכוכב עולה בשמי הפרסום.

     

    דון עבד מחדש כדי לבנות את עצמו שוב מאפס, כפי שהוא עצמו אומר במיני-נאום המוטיבציה הקטן שהוא מעניק לטד בסוף הפרק. הוא חזר לקופונים, התחיל מלמטה, והבין שלפעמים הבאמפים בכביש הם חלק מהדרך. "אני מתחיל מההתחלה ורואה אם סיימתי באותו המקום", גילה דון לפגי בפרק שעבר, ולא תיאר לעצמו שתהליך הבנייה מחדש שלו יסתיים במקום כה טוב.

     

    נפרדים ממייגן? (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    נפרדים ממייגן?(צילום: AMC)
     

    ואז נשארנו עם רוג'ר סטרלינג. הילד המפונק שלא עבד עבור דבר בחייו, האיש שדחף את כפית הזהב עמה נולד עמוק יותר לגרונו עם כל שנה שעברה, עד שזו איימה לחנוק אותו לחלוטין. "אתה לא מנהיג", אומר לו ברט קופר המזדקן, ובמותו, ציווה לו קופר את חובת ההוכחה.

     

    אחרי עונה סטרלינגית טיפוסית (פלוס כמה אורגיות), רוג'ר סופסוף לוקח את המושכות לידיים ונוקט בפעולות כדי להציל את עצמו ואת דון. הפעם הוא זה ששולף את השפן מהכובע ומציל את גורל "סטרלינג קופר". זה הוא שמניע את העסקה, ולא רק מאשר אותה כהרגלו בהנפת יד ומבט מבושם. מי היה מאמין שכל מה שהיה צריך לשם כך זה שהבייביסיטר שלו ימות.

     

    בין לבין ישנה סאלי. הילדה המרדנית שהפכה לצעירה מהסוג הזה. בקו עלילה מעט מיותר בפרק זה, חייבים לציין, יתכן שניתן לנו רמז עבה על עתידה הקרוב של סאלי. הדרייפרית הצעירה יכולה להיות כמו אמא שלה, ללכת על האח החתיך ועל "התאהבות של אנתרופולוגית צעירה".

     

    ואולי הבחירה שלה באח העדין והביישן יותר, זה שעוד אוחז בתמימות שבהבטה בכוכבים (על פני אחיו הציני והמפוכח) אומרת משהו על סאלי דרייפר, אישה צעירה שכבר מעשנת ומתאפרת, אבל בפועל עדיין לא איבדה תקווה לגמרי. אולי היא תעשה בחירות חכמות יותר מאלו שעשתה אמה בצעירותה.

     

    סאלי דרייפר. בעקבות האם או בעקבות הכוכבים (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    סאלי דרייפר. בעקבות האם או בעקבות הכוכבים(צילום: AMC)

    ובחזרה לדון. את העונה הקודמת הוא סיים כשהקרקע נשמטת תחת רגליו, שותפיו מפתיעים אותו בישיבת פיטורים, לצד רמז לפרידה אפשרית בינו לבין מייגן. חלקו האחרון של המשפט אכן מתרחש כאן, עונה אחת מאוחר יותר, אך בכל הנוגע לחייו המקצועיים ניכר שדון מנצח במלחמה הגדולה מול ג'ים קאטלר (כמה מכם קיוו לראות את דון מאבד פאסון וחובט בו סופסוף?), וגם הופך את כולם לעשירים יותר בתהליך. אפילו את ג'ואן, שהכעס שלה כלפיו לאורך העונה היה לא פרופורציונלי בעליל. אין ספק שעבורו זה התיקון לקטסטרופת שוקולד "הרשיס". הפעם הוא ורוג'ר מגיעים למשרד מוכנים, הם אלו שמנחיתים את החדשות על השותפים, וגורלם שוב נתון בידיהם.

     

    נפרד בריקוד

    אבל אם הנחיתה על הירח, שמאחדת בתים שלמים על ספות מול טלוויזיה, היא מה שדמויות "מד מן" יזכרו לנצח מהיום ההוא, אין ספק שהסצנה שתיחקק לנצח בזיכרונם של מעריצי הסדרה היא הזיית המיוזיקל שחותמת את הפרק.

     

    ריקוד אחד, אלפי פרשנויות (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    ריקוד אחד, אלפי פרשנויות(צילום: AMC)
     

    בעבר כבר קיבלנו הצצה להזיותיו של דון, כשראה את אנה נפרדת ממנו לשלום, או את מייגן במסיבת קוקטייל בלוס אנג'לס. הפעם זהו ברט קופר, דמות רמה אך כמעט חסרת משמעות בעונותיה האחרונות של "מד מן", שנפרדת ממנו ומאיתנו לשלום בריקוד - ככל הנראה מחווה של יוצר הסדרה מת'יו ווינר לשחקן רוברט מורס, שחקן מוערך בברודוויי בצעירותו. קשה לדמיין צופה אחד שנותר אדיש מול ריקוד הפרידה הזה.

     

    רוברט מורס הצעיר - כוכב בברודוויי

     

    הרשת גועשת סביב הניסיון לפצח את מופע הכשרונות הזה שלאחר המוות, ואת המסר שדון היה אמור להבין ממנו. האם קופר סופסוף מאושר וחופשי באמת, אחרי שעזב את עולם הפרסום ובכלל? האם הוא מבין משהו שדון ממאן להבין?

     

    האם, כשהוא שר על כמה הדברים הטובים ביותר בחיים הם אלו החינמיים, ברט מדבר על אותה הרגשת אחווה שהפרק עסק בה, או שמא רמז שהכסף הוא לא היעד של דון, פגי, פיט או רוג'ר, אלא הדרך שעשו (ומהצד השני, ג'ואן וג'ים קאטלר, החמדניים)? עבור הדמויות הללו, לא נראה שכסף אי פעם היה העניין החשוב באמת, אלא האמונה במי שהם ובמה שהם מסוגלים להגיע אליו.

     

    ומצד שני - האם זה מסר שאומר כי דון פיספס את ההזדמנות שלו לברוח ולהשאיר הכל מאחור, ולמעשה תקע את עצמו בגיהנום לעוד חמש שנים נוספות? הוסיפו לכך גם ביקורת על תרבות הצריכה המשחיתה, ויתכן כי המבט המבועת על פניו של דון יכול להתפרש כהבנה של גיבורנו כי בחר בכסף ולא בדברים החשובים באמת. אולי מאחורי הריקוד העליז של קופר (למי עוד הוא הזכיר את סלבטורה הארט דיירקטור העליז, שרקד בפני אשתו המזועזעת?) טמונה אזהרה. כן, הוא הולך להתעשר עכשיו באופן משמעותי, אבל השאלה האמיתית היא - באיזה מחיר?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AMC
    רוג'ר סטרלינג. משנה כיוון
    צילום: AMC
    לאתר ההטבות
    מומלצים