על הנסים ועל המנסים: מלחמת התודעה היהודית ברשת
אינספור סיפורי נסים מילאו את הרשת במהלך הלחימה. זה הרגיז והצחיק אותי בו-זמנית (בעיקר לאחר שבדיחת ווטסאפ שלי על "נס" הפכה לאמת ויראלית). מדהים כיצד אלה שמפיצים סיפורי "נסים", הם אותם אנשים שהקרב היחיד שבו הם מוכנים להילחם, הוא נגד הטלפונים הסלולריים
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לעומת הבן שלי, במהלך המלחמה (שבה הייתי גם אני מגויס בצו 8), היו אינספור בני משפחה וחברים חרדים שהעבירו מפה לאוזן, ובעיקר בעזרת הווטסאפ, סיפורי ניסים: על "כיפת ברזל" שכשלה, ורגע לפני שהטיל נחת על מגדלי עזריאלי - רוח אלוהית הסיטה את הטילים לים. על מחבלי חמאס שירו על כוחותינו והחטיאו, על לוחמים שיצאו מבניין ורגע לאחר מכן המבנה קרס בפיצוץ אדיר ועוד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הצלמת שהסעירה את העולם עם תמונת החרדים: "זיהו את הסערה הפנימית"
- צפו: אנחנו עם אחד? תלוי את מי שואלים
- "לא בגלל שנאת חינם": החודשים האחרונים של ירושלים
אגב, גם בני נחשף לשמועה על המסמך הסודי של החמאס שבו סופר על "מתקפת ראש השנה" שבמהלכה היו מאות לוחמי חמאס אמורים לצאת ממנהרות ולטבוח בתושבי הדרום. אלא מעשה שטן - בכל פעם שמישהו סיפר על "היכרות ממקור ראשון עם המסמך", התברר שהוא רק שמע מחבר, ששמע מחבר, וכך הלאה.
כך הפכה הבדיחה שלי ל"נס ווטסאפ"
בהתחלה הגבתי על סיפורי הניסים של "צוק איתן" במשיכת כתפיים, אחר כך התחלתי להתעצבן - ובהמשך כבר צחקתי בפה מלא. הסיבה לשינויים במצב הרוח, לא נבעה רק מחוסר איזון הורמונלי שממנו סובלות אני ועוד מיליוני נשים בגיל העמידה. אלא מכך שאחד מסיפורי הנסים שרצו ברשתות החברתיות, הוא בדיחה שאני כתבתי עבור פורום של אנשי תקשורת.
בשלב מסוים האגדה נדדה בין מספר קבוצות עד שקיבלה חיים משל עצמה. הנה "הנס שלי": "קבוצה של לוחמים בעזה רצו לאכול לפני תחילת צום תשעה באב ביצים באפר, בהתאם למנהג היהודי הקדום. אחד הלוחמים הכריז שבלי אפר, הוא לא יאכל את הביצה - ומיד לאחר מכן מטוס של חיל האוויר הפציץ את הבניין לידם. הבניין שהופצץ הפך לעפר ואפר, וכך זכו הלוחמים לקיים את תשעה באב כהלכתו".
כאשר העזתי להפגין יחס שלילי כלפי מספרי הנסים, נשאלתי שוב ושוב איך הדבר מתיישב עם הכיפה שלראשי, ועם העובדה שאפילו מפקד חטיבת "גבעתי" סיפר על "ענני כבוד" שהגנו עליו ועל חייליו. התשובה שלי היא פשוטה – ללוחמים מותר לספר על ניסים שהם ראו. לעומת זאת, אלה שהם וילדיהם אינם מתגייסים לשירות קרבי, ויש להם יותר חופשות מאשר ללוחמים - נעדרים את הזכות המוסרית לנאום לאומה על הניסים ועל הגבורות.
לפני חישובי גימטריות, חפשו בתנ"ך
אשר לשאלה העקרונית האם אני לא מאמין בניסים - ובכן, אני בהחלט מאמין בניסים המופיעים בתורה, כמו למשל קריעת ים סוף והבור שאליו נפלו קורח ועדתו. אני כמובן מודע לכך שגם במקרה של צונאמי, הים נסוג ואז מסתער ומחסל את מי שנמצא לידו, ואם תסעו ליד ים המלח תראו מאות בולענים מסוכנים שנוצרו כתוצאה ממחדל אנושי.
אני גם יודע שבתורת החסידות מוסבר כי שמה של גיבורת פורים, הלא היא אסתר המלכה, מקורו במילה "הסתרה", ככתוב "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". תורת החסידות חידשה כי נס פורים הוסתר בטבע, באופן שמקשה להבחין כי מדובר בנס אלוקי, ושדווקא הנסים "המלובשים בטבע" נעלים יותר מאלה שבהם הטבע משנה את מסלולו.
על השאלה האם היו ב"צוק איתן" ניסים, התשובה חיובית. הנס הגדול ביותר הוא שצה"ל נכנע והסכים לממן את "כיפת ברזל", במקום לקנות עוד ועוד מטוסים וצוללות. עוד נס הוא שמערך הסברה של פיקוד העורף עבד שעות נוספות, ולכן היו הפעם מעט מאוד חרדים באזור הדרום שלא נכנסו למרחב מוגן בזמן נפילת טילים. זאת בניגוד למבצע "עמוד ענן" שבו נהרגה שליחה של חב"ד, שלא שהתה במרחב מוגן בזמן אזעקה.
נס נוסף וגדול עוד יותר הוא שבארץ יש עדיין רבבות חילונים ודתיים, צאצאי יהודים שעלו מחבר העמים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים, שמוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על הארץ הזו. בכך הם הופכים לחלק משרשרת ארוכה של לוחמים שהגנו על העם היהודי - מימי אברהם אבינו שנלחם כדי להציל את אחיינו, דרך משה ויהושע שנלחמו בעמים שלא רצו לחיות בשלום עם ישראל.
השושלת הזו נמשכה גם בימי יהודה המכבי ובר כוכבא, כאשר בכל המקרים הנ"ל, הצבא היהודי כלל בעיקר יהודים שומרי מצוות שסירבו להסתפק בלימוד תורה, אלא זכרו את הפסוק שאותו קראנו בשבת שבה החלה הלחימה בעזה: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה".
מדהים כיצד אלה שמחפשים בתנ"ך ובמדרש רמזים וגימטראות, ושברי אותיות שמצטרפות למילים האמורות לרמז על העתיד והעבר, מתעלמים מהתוכחה הנוקבת של משה רבינו. אלה הם אותם אנשים שהקרב היחיד שבו הם מוכנים להילחם מסביב לשעון, הוא נגד הסוללות הארורות של הטלפונים הסלולריים, שבדרך נס אף פעם לא מספיקות לנו עד לסוף יום העבודה.
