צו 8 למדינה: תנו לנו להתחתן
השבוע, כשחזרתי מחודש מילואים בצו 8 בגדוד השריון שבו אני משרת - התברר לי שלא אוכל להינשא לארוסתי יאנה, שאף היא שירתה בצבא. היא גיורת (ועוד בהליך רפורמי), ואני כהן. "פסולי חיתון" על פי הרבנות. אני ממש לא מתעקש להינשא ברבנות. אבל למה אין דרך אחרת שבה אוכל להתחתן בארץ שלי?
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
אלא שכאן מסתמן כי הדברים אינם ברורים כל כך: השבוע, כשחזרתי מחודש מילואים בצו 8 בגדוד השריון שבו אני משרת - שירות שהוטל עלי כחובה אזרחית בישראל (ואני גאה למלא אותה) - התברר לי שטעיתי. שלא כמו רוב האזרחים בישראל, ישנה זכות אחת שניטלת ממני: הזכות להתחתן במולדת שלי.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הניח תפילין שבתוכן נכתב: "אכלת אותה"
- רשות השידור נגד אורי רווח: היכן ייבנה בית המקדש?
- הקדימו תרופה לנס: ועדת חקירה לאונר"א/ הרב יואל בן-נון
יאנה ארוסתי האהובה, שעמה אני מתכוון לחיות את כל חיי, גם היא אזרחית ישראלית. גם היא עמדה בכל חובותיה - מאחרון המיסים ועד לשירות כמורה-חיילת בצבא ההגנה לישראל. אבל שלא כמוני, רק אביה הוא יהודי.
היא עלתה לבדה לארץ ישראל בגיל 15 מטעמי ציונות, היא ראתה בעצמה תמיד חלק מהעם היהודי, ולאחרונה אף עברה תהליך גיור רפורמי (שבעקבותיו, אגב, שנינו התקרבנו יותר למסורת ישראל).
כולם רוצים לעזור, אך פתרון אין
וכאן מגיעה הבעיה: כששאלתי במשרד הפנים אילו אופציות עומדות בפני לנישואין, הסבירו לי שיהודים יכולים להתחתן רק דרך הרבנות. אבל כאשר פניתי למועצה הדתית במקום מגורינו (ראשון לציון), הסביר לי הרב המטפל בנושא כי הרבנות איננה מכירה בגיור רפורמי.
למעשה, היות ואני כהן, אין זה משנה כלל איזה גיור הייתה מבצעת ארוסתי היקרה.
חשוב לי להבהיר: אני ממש לא מתעקש להינשא ברבנות. אני רק רוצה לדעת למה אין דרך אחרת שבה אוכל להתחתן בארץ שלי.
מה שהדהים אותי בפנייה לרשויות השונות, זה הרצון המדהים של כל מי שדיברתי אתו לעזור. כל פקיד, כל רב כל מזכירה, כולם חשבו בקול רם למי ניתן להפנות את הטיפול בסוגיה. כולם השאירו אותי רגע קל על הקו, והלכו להתייעץ עם הממונים שבתורם נתנו לי טלפון נוסף, לעוד אגף, לעוד מועצה, לעוד מוקד טלפוני, אבל אף אחד לא סיפק פתרון.
אנחנו לא עוזבים
קומבינות אני יודע שלא חסר. אפשר לעשות חוזים עוקפי נישואים, אפשר להתחתן בחו"ל כדי להכריח
את המדינה להכיר בנישואים, אבל אני רוצה להתחתן רק בישראל. אני לא רוצה ללכת מפה לאף מקום אחר.
במסגרת לימודיי לדוקטורט בכימיה ביולוגית במכון ויצמן, מגיעים כל שנה נציגים ממשלתיים שאומרים ורושמים ומבקשים שלא נלך, שלא נעזוב, שנישאר כאן. וזה הכי ברור בעולם. זו הרי המדינה שלנו, אנחנו לא עוזבים. אנחנו גדלנו כאן, התחנכנו כאן וגם נלחמנו כאן.
אנחנו לא רוצים ללכת למקום אחר. בבקשה אל תגרמו לנו ללכת למקום אחר. אני ידוע שארוסתי יאנה ואני איננו היחידים שמתמודדים עם בעיית פסולי חיתון, בירור יהדות וכהנה. יש עוד זוגות רבים של ישראלים שנמצאים עכשיו בדיוק במצב שלנו. אנחנו רק מבקשים שיתנו לנו פתרון.
לפנייה לכתב/ת 
