מדהים: כך מוזיקה משפיעה ישירות על המוח שלכם
היא יכולה לשמח, להעציב, לגרום לכם לזוז ואפילו לסייע בטיפול בבעיות לב וביתר לחץ דם - מחקרים רבים הראו כי האזנה למוזיקה משפיעה ישירות על אזורים רבים במוח ובכך גם על התפקוד היומיומי. כל הסיבות להגביר את הווליום
כוחה של המוזיקה על המחשבות ועל הרגשות עצומה: היא עשויה להפוך סצנה בסרט למרגשת או מותחת, לגרום לכם להזיל דמעה ולהיזכר באהוב לבכם וגם להעלות חיוך על שפתיכם. כיצד זה שתווים וכלי נגינה משפיעים עלינו באופן כה דרמטי?
מחקרים רבים מהשנים האחרונות הראו כי למוזיקה השפעה ישירה על המוח. הנה כמה ממצאים מרתקים שיגרמו לכם להעריך אפילו עוד יותר כל צליל:
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
אל תוותרו על מוזיקה:
מחקרים: כך משדרגת המוזיקה את אימון הכושר שלך
מוזיקה לנשמה: רילי שרה על המאניה דיפרסיה שלה
בקצב הג'ז: רוקדים ומשתקמים - בעזרת מוזיקה
שמחת חיים
אין זה סוד ששיר טוב יכול "להקפיץ" את מצב הרוח, לפעמים משמעותית. המדע מוכיח זאת: מחקר שפורסם בשנה שעברה הראה כי משתתפים שנחשפו ל-12 דקות מוזיקה משמחת דיווחו על שיפור במצב הרוח.
מחקר נוסף הראה שנבדקים שנתבקשו להתאמץ ולהפוך לשמחים יותר עשו זאת בהצלחה רבה יותר בזמן האזנה למוזיקה, בהשוואה לאלה שלא נחשפו למוזיקה ונתבקשו לבצע אותה המטלה. החוקרים הסיקו כי האזנה למוזיקה "חיובית" היא דרך אפקטיבית לשפר את שמחת החיים.
שיפור האיי.קיו
כשאתם מנגנים בפסנתר, אתם משפרים לא רק את היכולות המוזיקליות שלכם אלא גם את היכולת המילולית ואת הראייה. מחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת PLoS one מצא שתלמידים בגילאי 8 עד 11 שלמדו בשיעורי מוזיקה פיתחו עם הזמן יכולות ראייה משוכללות יותר ומנת משכל גבוהה יותר בהשוואה לאלה שלא השתתפו בשיעורי מוזיקה.
היתרונות בנגינה בכלי מוזיקלי, קבעו החוקרים, אינם רק מוזיקליים אלא מתרחבים ליכולות מוחיות נוספות.
מספר מחקרים נוספים קשרו בין היכולת המוחית הקוגניטיבית המאפשרת חשיבה, הבנה ופתרון בעיות לבין מוזיקה. חלק מהמחקרים הראו כי האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה משפרת את החשיבה המרחבית טמפורלית, החיונית לניתוח בעיות בתחומי המתמטיקה, האדריכלות והאמנות ולפתרונן.
במחקר שפורסם בשנת 1993 בכתב העת Nature על ידי חוקרים צרפתים, נצפתה עלייה של 8 עד 9 נקודות ב-IQ של סטודנטים למשך 15-10 דקות לאחר שהאזינו לעשר דקות של הסונטה לפסנתר בדי מג'ור של מוצרט. החוקרים שיערו אז כי האזנה למוזיקה מפעילה נוירונים בקליפת המוח האחראים על עיבוד מוזיקה - אותם נוירונים הפועלים גם לצורך ביצוע מטלות מוחיות קוגניטיביות.
צלילים וצבעים
כשאתם שומעים מוזיקה אתם שומעים צלילים. אבל יש כאלה שהמוזיקה נראית להם בצבעים. מחקר שנערך במקסיקו ובארצות הברית בשנה שעברה מצא כי חלק מהנבדקים קישרו את המוזיקה לאסוציאציות רגשיות שהתבטאו בראיית צבעים. למשל, מוזיקה עצובה הביאה להופעת צבעים שחורים, ואילו מוזיקה שמחה הראתה צבעים בוהקים וחיים.
הקשר הזה בין מוזיקה לצבעים מובהק מאוד גם אצל הסובלים מהפרעה מוחית הקרויה סינסתזיה. מצב זה מתרחש לאחר חבלות ראש, אפילפסיה וגידולים מוחיים וכן מסיבות אחרות שאינן ברורות עדיין והגורמות לתחושות יתר.
בדיקות תהודה מגנטית פונקציונליות (fMRI) שבוצעו באנשים הלוקים בסינסתזיה הראו כי המוח "נדלק בזמן אמת" באזורים מסוימים בתגובה לפעולות ולגירויים שונים, בין היתר כתגובה להאזנה למוזיקה. במקרה זה, האזנה לצלילים מסוימים, בין שתו בודד, קטע או צליל של כלי נגינה מסוים, גורמת לתחושות שונות בגוף - ריח, צבע, מגע ואפילו תחושה מינית.
חשים צמרמורת
אם חשתם רעד ושעורכם מצטמרר כשהאזנתם לשיר כלשהו, אתם ממש לא לבד. מחקר שנערך בשנת 2010 הראה כי אנשים הפתוחים לחוויות חדשות נוטים לחוש צמרמורת כתוצאה מהאזנה למוזיקה או לשיר מסוים.
מאזינים עוד ברחם
העובר מתחיל לפתח את מערכת השמיעה בשבועות 19-17 להריון. מחקר שערכה שילה וודוורד מאוניברסיטת קייפטאון שבדרום אפריקה בשנות התשעים מצא קשר ישיר בין השמיעה לבין תפקוד הגוף. וודוורד פיתחה מיקרופון מיוחד שהוחדר בצורה סטרילית ובטוחה לרחם של נשים הרות. כאשר הושמעה לעובר מוזיקה, נרשמה עלייה בפעימות הלב של העובר.
הקשר בין הלב והשמיעה יכול היה להיעשות רק דרך המוח והפעלת מעבירים עצביים המאיצים את פעילות הלב.
מאז בוצעו מחקרים רבים בסיוע אולטרסאונד, שהראו השפעה ישירה של המוזיקה על העובר: בתגובה לצלילים העוברים זזים, בועטים, משנים תנוחה ואף מגבירים או מאטים את קצב הלב באופן דרמטי ומיידי.
מצביעים על אישיות
כמה סקרים ומחקרים ניסו לקשור בין תכונות אופי להעדפות מוזיקליות. בשנת 2006 נערך סקר בבריטניה שהראה כי אלה שמעדיפים מוזיקה קלאסית מבצעים יותר עבירות תנועה וצוברים יותר קנסות בהשוואה לאלה המעדיפים להאזין למחזות זמר. עוד נמצא כי חובבי היפ-הופ ביצעו לפחות פשע אחד בחייהם.
מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת טקסס, הראה כי ההעדפות המוזיקליות נתחמות בארבעה ממדים: חובבי מוזיקה קלאסית יתחברו יותר לג'אז ולבלוז אך לא למוזיקת קאנטרי, ואילו חובבי הקאנטרי יתחברו יותר לפופ משמח.
מוטוריקה
האסוציאציה הראשונה בהאזנה למוזיקה היא של תנועה וריקוד. ולא בכדי: למוזיקה יש אפקט ישיר על המערכת המוטורית, גם אם היא פגועה או מעוכבת.
בספר "מוזיקופיליה" של הפסיכיאטר ד"ר אוליבר סאקס הוא מתאר חולים שהחלו לנוע בהאזנה למוזיקה, ומסביר כי היא גורמת להפעלה של קליפת המוח המוטורית ומערכות נוספות בגרעיני הבסיס ובמוחון בתגובה לצלילים.
האזנה למקצבים ולמוזיקה גורמת לאינטראקציות מורכבות בין קליפת המוח השמיעתית לאזורים אחרים בקליפת המוח, אלו משולבים באלה בדייקנות וקשורים לתנועה.
מוזיקה מספקת
כוחה של המוזיקה מתבטא בתחושת סיפוק, גם אם מדובר באירועים ציבוריים בין אנשים זרים. זה עשוי להתרחש בערב שירה בציבור, בהופעה של ליידי גאגא או בטקס זיכרון בכיכר רבין. חוקרים בפינלנד מצאו כי סטודנטים שהשתתפו בשיעורי מוזיקה חשו סיפוק ואחדות.
מחלות לב
מוזיקה עשויה לחדור ישר ללב: מנות יומיות של מוצרט לא ינקו את העורקים ולא יתקנו מסתם פגום בלב, אבל האזנה למוזיקה בהחלט עשויה לסייע בשיקום בעיות לבביות, לצד הטיפול הרפואי. מחקר שנערך באוניברסיטת מסצ'וסטס מצא כי חולי לב שהיו מרותקים למיטתם והאזינו למוזיקה במשך 30 דקות ביום היו בעלי קצב לב איטי יותר, לחץ דם נמוך יותר והראו רמת חרדה מופחתת בהשוואה לחולי לב שלא האזינו למוזיקה.
מחקר נוסף באותו בית חולים הראה כי אצל אלה ששרדו התקף לב, האזנה למוזיקה מרגיעה במשך 20 דקות ביום הפחיתה את רמת החרדה.
חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בבלטימור מדדו את זרימת הדם בזרוע אצל מתנדבים בריאים, וראו כי היא גוברת משמעותית בזמן האזנה למוזיקה משמחת, ואיטית יותר בזמן האזנה למוזיקה מעוררת חרדה.
מחקר שנערך בהונג קונג בקשישים מצא כי האזנה למוזיקה רגועה במשך 25 דקות ביום במשך ארבעה שבועות הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-12 מ"מ כספית, ואת לחץ הדם הדיאסטולי ב-5 מ"מ כספית, בעוד שאצל קבוצה מקבילה שלא האזינה כלל למוזיקה לא נמצא כל שינוי בלחץ הדם.
אלצהיימר
למוזיקה אפקט מדהים ומשמעותי על המוח גם כשמדובר במחלות מוחיות קשות, שבהן התקשורת של החולה עם סביבתו ירודה או שנעלמה כליל.
הפסיכיאטר ד"ר סאקס מספר, על סמך עבודתו רבת השנים בבתי חולים, כי חולי אלצהיימר הגיבו למוזיקה ששמעו, במיוחד לשירים ישנים או כאלה שהיו מוכרים להם מעברם. "המוזיקה עוררה זיכרונות ורגשות שאינם נגישים להם", מסביר סאקס. "מדהים לראות חולים שאינם מתקשרים ולפתע מגיבים לתרפיה במוזיקה. תחילה הם יחייכו, ואז יתחברו למוזיקה וישיבו לעצמם את הזהות שאבדה".
הפתרון טמון בטכנולוגיה
כיצד משפיע אוסף של צלילים ומקצבים על המוח שלנו באופן דרמטי כל כך? כמו שאר מסתרי המוח, התשובה לשאלה הזו תישאר פתוחה עוד זמן רב. הטכנולוגיה המחקרית ממשיכה להתפתח: באמצעות מכשיר התהודה המגנטי הפונקציונלי fMRI ניתן כיום לצלם את המוח בתלת-ממד ולראות בזמן אמת אזורים המופעלים בו או נכבים.
מכשיר זה מביא לפריצה מחקרית משמעותית ביותר בניסיונות לגלות עוד על המסתורין האופף את תפקוד המוח.
אף שלא ידוע הרבה, הרי שאוסף העדויות המדעיות בשנים האחרונות מוכיחות באופן ברור שהמוזיקה משפיעה על המוח וגם על גוף האדם. היא עשויה לשפר את מצב רוחכם או לגרום לדכדוך, היא מניעה את המוטיבציה שלכם בזמן אימון בחדר הכושר, גורמת לקרבה בין אנשים זרים לחלוטין ואפילו משפרת את מצבם של חולים קשים.
אז עד שנבין עד תום איך זה עובד, פשוט לחצו פליי והגבירו את הווליום. 
לפנייה לכתב/ת 
