ונגיד שהרב שלך ידבר עברית
לבן שלכם יש בר מצווה. אחרי מאמצים אתם מצליחים לאתר את רב השכונה, אבל הוא ישיש עם מבטא יידישאי כבד, שלא מבין אתכם - וגם אתם לא מבינים אותו. למה זה צריך להיות ככה? זה לא. הרבנות יכולה להיות רלבנטית, אם רק יתנו לכם לבחור את הרב שלכם. בדיוק בגלל זה גיא לואל התחיל לדבר באידיש. צפו
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
פתאום אתה נזכר שחלק לא מבוטל מהמסים שאתה משלם, מגיע לסעיף תקציבי בשם "שירותי דת". ששמעת פעם שיש לשכונה שלך רב. אתה שואל פה שם, אבל אף אחד לא ממש מכיר אותו. אפילו לשכנים הדתיים בבניין אין מושג במי מדובר. אה, הנה אחד נזכר, זה הרב זיגנבוים. אחרי שעה הוא אפילו מארגן לך טלפון שלו, סוף-סוף. התחיל להיות מעייף החיפוש הזה.
קראו עוד בערוץ יהדות :
- ישראלים, אתם לא יכולים בלי יהדות ארה"ב/ ג'יי רודרמן
- צפו: הסרטון שמסעיר את המגזר החרדי. המשטרה: הפעלנו כוח סביר
- מחיזבאללה לבית המדרש
אתה מתקשר, ועונה איש מבוגר. מבוגר מאוד, אפילו. הוא גם מדבר במבטא יידישאי מוזר, כן, זה הרב זינגבוים. לא, מחר אי אפשר. אולי בשבוע הבא? אבל עוד שלושה שבועות בר-מצווה! הרב מהמהם בתשובה. אתה מבואס, אבל מוותר. נחגוג באולם ודי. במעלה הבטן מטפסת תחושה מוכרת ולא נעימה של ניכור. "כאלה הם כל הרבנים", אתה מהרהר בכעס. "ארכאים ומדברים בשפה שונה מהציבור שאותו הם משרתים". בדיוק בגלל זה הפקנו סדרת סרטים בכיכובו של גיא לואל, ומי שלא ראה אותו מחפש רב (באידיש, כדי שיבינו אותו), לא ראה שטעטל מימיו:
אז לסיפור ההוא יש סוף טוב (תוכלו לצפות בו כאן), וזה לא חייב להיות כך. זה יכול להיות לגמרי אחרת: בערב אתה עובר על המיילים.
פתאום דוא"ל מהעירייה: בעוד חודש יתקיימו הבחירות לרב השכונה. כן, השכונה שלך. וכולם - דתיים, מסורתיים וחילוניים - יכולים לבחור. אתה נזכר בסיפור הבר-מצווה, ומחליט שהפעם אתה מעורב. כי בסוף הרב הזה יכול להיות גם שלך. מעניין. אתה מחליט לעקוב.
אחרי שבוע מייל נוסף. המועמדים לתפקיד הרב ייפגשו עם ציבור הבוחרים באודיטוריום של המתנ"ס. למייל מצורפות תמונות של הרבנים המועמדים, וגם קורות חיים של כל אחד מהם. אתה מרפרף - ואופס, אחד מהם צד את עיניך, הוא היה קצין בגדוד שלך. אתה מתלבט לשנייה. בכל זאת, להשקיע ערב פנוי בבחירת רב? אבל אז אתה מחליט, יאללה, מה רע? בוא נשמע.
הערב מגיע. האולם מלא מפה לפה. דוסים, אבל ממש לא רק. על הבמה שלושה מועמדים. אחד אפילו בלי זקן (רב בלי זקן, זה יכול להיות, אתה שואל את עצמך?) המועמדים עולים אחד-אחד, באופן מכובד, וכל אחד מציג את עצמו ואת האני מאמין שלו. יפה, אתה חושב לעצמך, מי היה מאמין שאלה רבנים? הם מדברים בדיוק בשפה שלך. אם היית יכול, היית בוחר את שלושתם.
משרת רב, היא ג'וב לכל החיים
הרבנות הראשית יכולה להיות רלבנטית. רלבנטית לדתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים. לכולם, אם במקום פוליטיקה וקומבינות רק יתנו
לכל אחד מכם לבחור את הרב שלו. אם רב לא ייבחר לכל החיים, אלא רק לעשר שנים, כל המוסד הזה שנקרא "רבנות ראשית" ייראה לגמרי אחרת. במקום לנסות ולעשות הכל כדי להתחמק ממפגש עם הרבנות, אנשים פשוט ירצו לקבל שירות מהרבנים שלהם. לא רק שירותים הכרחיים, אלא הרבה יותר.
המודל הישראלי-דמוקרטי שמקדמת תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציע רבנות אחרת. רבנות נבחרת, רלבנטית, שמדברת בשפת הקהילה שבחרה בה. רבנות שכל אחד יכול להתחבר אליה ברמה המקומית והארצית. כזאת שפונה לכל הציבור היהודי, מכירה את השפה שלו ומדברת ממש אליו. רבנות שמנטל, הופכת לנכס עבור כל מי שיש לו עניין בערכים יהודיים ובקשר למסורת ישראל. בעצם, לכולם.
- ד"ר שוקי פרידמן הוא ראש פרויקט דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה", ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס".
לפנייה לכתב/ת 
