שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוצר על קיר: פיוטים אבודים ותפילות נידחות
    רב שנפל בשבי הירדני וכתב את תפילות יום הכיפורים על דף, חזן שרצה להתפלל בפני אסירי המחנה בתקופת השואה וסיכן את נפשו תמורת חתיכת פחם וקרעי שק - לצד פיוטים עתיקים בכתב ידם של מחבריהם, ופיוטים נדירים שנחשפים לראשונה. עם פתיחת פסטיבל הפיוט, תערוכה חדשה בבית אבי חי. הערב ב-ynet - שידור חי ממופע הפתיחה של הפסטיבל. היו עימנו
    מה באמת חשב אליעזר אזכרי על ידיד נפש? איך הפך פיוט לקומקום? ואיך קשורה לכל זה אסתר רדא? "בכתב ידי" היא תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה בבית אבי חי בירושלים, במסגרת פסטיבל הפיוט השביעי, ומספקת הצצה אינטימית במיוחד לקשר הרגשי שבין פיוטים לאנשים במגוון תקופות ועדות: מחברות וכתבי יד נדירים - ובהם פיוטים נבחרים שדיברו אל לב הכותב; טקסטים שנכתבו מהזיכרון בעיתות צרה ומצוקה בהיסטוריה היהודית, לצד מייצגי ניו-מדיה בני זמנינו של אמנים ישראלים שנשבו בקסם הפיוטים.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    "שבעתיך בחי נפשי ידידה // והתורה אשר היא מעידה // אם תמצא ספר זה שלי ביד זר // עשה מצוה והשב האבדה // הצעיר יוסף א אברהם שלום עבד אל רזאק יצו // יזכה לקרות בה הוא וזרעו וזרע זרעו // אכי"ר".

     

    קראו עוד בערוץ יהדות :

     

    זהו קטע מתוך עמוד השער של מחברת אינטימית, אחת מני רבות, המוצגת בתערוכה. מחברת פיוטים אישית בה רקם "הצעיר" יוסף א אברהם שלום, השבעות ובקשות ממי שימצא את הנכס היקר, והכל בחריזה מפוארת. חלק מהעמודי הפתיחה והסיום של אותן מחברות אישיות אף מכילים איומים וקללות כלפי המציצנים האלמוניים.

     

    לכל איש יש פלייליסט

    כותב אחר, פיזיקאי סופר ורופא בשם חיים ישראל מאיר מזרחי (בן המאה ה-18), מעטר במיקרוגרפיה (מסיבה עלומה כלשהי) פיוטים מסויימים בצורת קומקום, במחברתו הפרטית, בעוד אתי אנקרי נזכרה ביהודה הלוי דווקא בפקק על כביש ירושלים תל אביב.

     

    חיים ישראל מאיר מזרחי כתב במיקרוגרפיה פיוטים בצורה של קומקומים (צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב) (צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב)
    חיים ישראל מאיר מזרחי כתב במיקרוגרפיה פיוטים בצורה של קומקומים(צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב)

     

    אוצרת התערוכה, טליה הרלינג, מספרת כי המטרה מאחורי התערוכה הייתה כפולה: "מצד אחד, רצינו להדגיש את האלמנט האישי, ולהביא את הפיוטים מתוך מחברות וכתבי יד שאספו אנשים. מצד שני, רצינו להראות את החוויה האנושית המשותפת: לכל אחד יש את 'הפלייליסט' שלו. כך למעשה השתמרו פעמים רבות הפיוטים".

     

    למה פיוט אחד זכה להצלחה מסחררת, והאחר בכלל לא? לאלוהים פתרונים (צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב) (צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב)
    למה פיוט אחד זכה להצלחה מסחררת, והאחר בכלל לא? לאלוהים פתרונים(צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב)

     

    בתערוכה ישנן "מחברות פיוטים" שנכתבו מתוך אילוץ וחשש משיכחה. הרב ברוך בן חיים עמדי, שנפל בשבי הירדני עם כיבוש הרובע היהודי, כתב את מה שנודע בהמשך "כמחזור עמדי", והיה למעשה ניסיון לכתוב את מילות התפילה לבל תישכחנה בתקופת המאסר.

     

    מחברת נוספת העשויה מקרעי שקי מלט, היא "מחזור וולפסברג", שחיבר החזן נפתלי שטרן בשנת 1944. את התפילות כתב על קרעי שק, בעיפרון פחם שהשיג כאסיר במחנה וולפסברג שבגרמניה, כתמורה למנת הלחם שלו - וכל זאת, על מנת שיכול להיעזר בו בתפילות ראש השנה וכיפור במחנה.

     

    למה התכוון המשורר?

    מארגני התערוכה אף בחרו לייחד "קירות נושא" לפיוטים מיוחדים, שעשו דרך מרתקת במיוחד לאורך ההיסטוריה. תחת האזור המוקדש לפיוט המפורסם "ידיד נפש" מאת המשורר המקובל אליעזר אזכרי (1533- 1600) בצפת, זוכים המבקרים להציץ בפיוט עצמו, כפי שנכתב בכתב ידו של המשורר במחברתו, לצד קטעים אישיים שבהם הוא מסביר את הסיבה לכתיבת הפיוט, ומה התכוון להביע במילות השיר.

     

    "אין הסבר למה פיוט מסויים זכה לתפוצה נרחבת, ואחר לא", אומרת הרלינג. "'אנא בכוח', לדוגמה, של נחוניא בן הקנה - תנא בן המאה הראשונה לספירה - לא רק שהופיע בהרבה מקומות, הוא גם זכה לאין-ספור ווריאציות: מתפילה בסידור, דרך כרזות 'שיוויתי' ועד אפילו לתכשיטים שנשאו את מילות הפיוט".

     

    "אנא בכוח" מלווה בביצוע של עובדיה חממה, אך הוא לא לבד: גם אתי אנקרי, אסתר רדא, להקת "אורפנד לנד" ועוד מציגים למבקרים, באמצעות קטעי ראיונות ושירה, את נקודת המבט האישית שלהם על עולם הפיוט.

     

    "אנחנו רוצים לשמר את החיבור הזה לשירים העתיקים ברמה האישית", מסבירה הרלינג. "פיוטים זה לא משהו שייך לעדה מסויימת או 'לדתיים'. וזה המסר שאנחנו מנסים להעביר".

     

    "בכתב ידי", בית אבי חי ירושלים, עד סוף אוקטובר. הכניסה חופשית.

     

    והערב: מופע הפתיחה בשידור חי

    זו השנה השביעית שבו מתקיים הפסטיבל ב"בית אבי חי" שבירושלים, בשבוע שבין ראש השנה ליום כיפור – ה'-ח' בתשרי, 29.9 2.10.

     

    הערב (ב', 19:30) נעביר כאן, ב-ynet, בשידור חי את מופע הפתיחה של הפסטיבל - "תפילותיי הנידחות", בהשתתפות
    שולי רנד, רבקה זוהר, אביב גדג', דוד לביא ועוד, שיבצעו שירי תפילה אישיים.

     

    המופע יעמוד בסימן התפילה בשירה העברית החדשה. "זמרי נשמה" ישראלים יבצעו בין היתר את "תפילה" של אברהם חלפי, "מודה אני" של מאיר אריאל , ו"איכה" של שולי רנד ועוד. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

     

    הפסטיבל, שזכה לאורך שנות קיומו להצלחה רבה, שם לו למטרה לחשוף את הפיוט והמוזיקה היהודית-מסורתית לקהל הרחב דרך עיבודים עכשוויים, המזמינים גם את הקהל הצעיר להכיר את הסגנון המוזיקלי של שירת התפילה והפיוט.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב
    "זו חוויה אנושית". "אנא בכוח", מתוך התערוכה
    צילום: אוסף משפחת גרוס, תל אביב
    מומלצים