שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "פארטי גירל": קורה במשפחות הכי מופרעות
    הדמות הראשית ב"פארטי גירל" היא הכוכבת עצמה, ובנה בסרט הוא בנה במציאות, ורק במקרה גם הבמאי של כל היצירה יוצאת הדופן הזאת - זוכת פרס מצלמת הקהל בפסטיבל קאן. איפה נגמרת הבדיה, ואיפה מתחילה המציאות? קשה להכריע כשצופים בדרמה המשפחתית המסקרנת הזו

    כש"פארטי גירל" מתחיל, אם לא ידוע עליו כלום מראש הוא נראה כמו סרט תיעודי שנבחר לו פס קול משובח. המצלמה תזיזיתית, הצילום לא תמיד מחמיא, רודף אחרי המתרחש. הדמויות הראשונות אליהן אנחנו נחשפים – חשפניות במועדון שממוקם על הגבול הדרומי של גרמניה עם צרפת נכנסות זו לזו לדברים כשהן והכול סביבן נראה ריאליסטי מאוד. האיפור לא מוקפד מדי, השיער לא עד כדי כך מסודר, ובבוקר אחרי הרבה מוזיקה, לקוחות ושתייה הן נראות מותשות, באמת. המועדון נראה כמו החיים שלהן, ולא כמו עוד פנטזיה גברית על נשים שמספקות להם שירותים.

     

    עוד ביקורות סרטים ב-ynet:

    נקודת שיוויון

     

     

    הטריילר של "פארטי גירל"

    הטריילר של "פארטי גירל"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אט אט מורגשים עריכה ומשחק של סרט בדיוני, ונחשפת העלילה, שהיא בסך הכול מפוזרת למדי ומתקדמת לאט: אחת מהנשים הוותיקות במועדון, אנג'ליק בת ה-60 (אנג'ליק ליטצנבורגר, ועוד נחזור לכך ששמה זהה לשם הדמות) מקבלת הצעה מפתיעה מאחד הלקוחות הקבועים. ג'וזף (מישל הנריך) מבקש להעביר את יחסיהם - התלויים בכסף שהוא משלם כדי לראות אותה רוקדת - לזוגיות של ממש. יותר מכך, הוא רוצה להתחתן איתה.

     

    האפשרות של התחלה חדשה בחיי זוגיות מפתיעה את אנג'ליק ומוצאת חן בעיניה, אבל גם מערערת אותה. הסרט בוחן את האופן שבו היא מתכוננת לשינוי הגדול שמערכת היחסים תביא עימה, עזיבת המועדון ואורח החיים שכבר התרגלה אליו ושכנעה את עצמה שהיא אוהבת, ההתרחקות הרגשית והגיאוגרפית מהחברות שלה, לעומת האפשרות ההססנית בהתחלה של התקרבות מחודשת לילדיה.

     

    "פארטי גירל" נע על הציר בין חייה הקיימים של אנג'ליק, והקרב שהיא מנהלת בתוך תוכה על המהפך שצפוי לה בהבטחה לחיים עתידיים חדשים. קשה לה לחשוב ממש על שינוי עכשיו, או על שינוי בכלל. אנג'ליק מתלבשת, מתאפרת ומתהדרת באינספור טבעות, צמידים ושרשראות כמו נערה פנקיסטית או מטאליסטית בועטת, ופחות כמו אם לארבעה שעברה הרבה בחייה. כשם שקשה למשפחתה לזהות ולאתר את טבעת האירוסין שלה בין כל שאר הקישוטים שעל ידיה, כך קשה לה להכניס את האלמנט החדש הזה, זוגיות ומחויבות, לתוך חייה.

     

    לאורך כל הסרט ההתרחשויות בו עוברות לאט, עם הרבה דיאלוגים וסצנות אווירה מלאות במוזיקה. השפה נעה מצרפתית לגרמנית, כשהגבול בין המדינות והתקשורת שזזה מלשון ללשון מהווים מטאפורה ברורה לבלגן ששורר בחייה של אנג'ליק. היא מצידה נראית רוב הזמן כמתעניינת יותר בפוטנציאל לחידוש ואפילו איחוד משפחתי שהזוגיות מביאה, ניסיון לנורמליזציה, מאשר בבן הזוג שלה.

     

    הדגש מושם על הפן המשפחתי לא במקרה. את הסרט ביים סמואל תיס שגם משחק את אחד מבניה של אנג'ליק, סמואל, שחי בפריז. יחד איתו עמלו על הבימוי והכתיבה מארי אמצ'וקלי ברזאק וקלייר בורגר, ויחד הם זכו עליו בשני פרסים: פרס מצלמת הזהב ובפרס האנסמבל של קטגוריית "מבט מסוים" - בפסטיבל קאן.

     

    בזמן שסמואל תיס הבמאי מגלם את סמואל הבן, אמו במציאות היא אותה אנג'ליק שמשחקת בסרט. יתר על כן, ילדיה הנוספים שלוקחים חלק מהותי בעלילה - הבן מריו, ושתי הבנות סברין וסינתיה - כולם אכן אחים ואחיות של תיס במציאות, והם ילדיה של אנג'ליק. משיטוט אינטרנטי נמצא שסיפור החתונה המפתיעה שנוחתת על האם והמשפחה מקורו בחוויות אמיתיות שעברו כולם, כשהאם התחתנה מחדש גם במציאות.

     

     

    העובדות האלה מעמידות את "פארטי גירל" על כל המתרחש בו באור אחר ומסקרן. הוא מעלה שאלות על הקשר שבין הקולנוע לבין הקו בין מציאות ובדיון: עד כמה מה שעבר על המשפחה במציאות תואם את מה שמוגש לנו כעת על המסך, איך כל חברי המשפחה (שהצעירה בהם אמורה להיות בת 16 ועם היחסים הטעונים ביותר עם אמה) הסכימו להשתתף בסרט חושפני כל כך ואנג'ליק שלא מוצגת באופן מחמיא בהכרח, בראשם.

     

    מתוך הצפייה קשה לדעת אם נצמדו כאן לתסריט מדויק, או שרוב השיחות שזורמות באופן טבעי כל כך בסרט אכן זלגו בתוך אלתורים מול המצלמה. גם החברות של אנג'ליק מופיעות בשמותיהן האמיתיים,

     כך שבעצם נראה שאנחנו חוזים בפיסת חיים, גם אם מעובדת, עם יוצא דופן חריג אחד: בן זוגה של אנג'ליק הוא בין הבודדים בסרט שלפי שמו לא מגלם את עצמו, מה שמעלה שאלות נוספות על הקשר בין הסרט לחיי המשפחה הזו עצמה.

     

    למרות שהעלילה נעה בעצלתיים ונמתחת, יש משהו מרתק בדמויות ובמיוחד בקשר בין אנג'ליק לילדיה. בנוסף, תחושת סכנה מרחפת מעל הסרט כולו, מתוך הנחה שהגיבורה שלו רוקדת במסלול בטוח להתרסקות. היא מייצגת אישה אמיתית, עם חיים מורכבים והתעקשות לשמור על עצמאות דווקא כשהיא במקצוע ששם אותה במקום חלש מאוד. על כל אלו מוסיף פס הקול שמורכב גם משירים ישנים בגרמנית וצרפתית (כולל קאבר בגרמנית למייק ברנט) ושירים עדכניים של הזמרת צ'יינה וומן שמעבירים גוון מחוספס ואפלולי, כמו אנג'ליק עצמה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים