"דרקולה ההתחלה": ערפד עלוב במיוחד

לפני חודשים ספורים הלך לעולמו פרופסור ראדו פלורסקו, החוקר הרומני האחראי לקישור בין הדמות הבדיונית של דרקולה (כפי שנכתבה על ידי בראם סטוקר), והדמות ההיסטורית של ולאד צפש השלישי המכונה גם "המשפד". 42 שנים חלפו מאז שהוצגה תזה זו בספר "בחיפוש אחר דרקולה", ורק שני סרטים מצאו לנכון להשתמש ברקע ההיסטורי. כעת מגיע הסרט השלישי – "דרקולה ההתחלה" ("Dracula Untold"). למזלו של פלורסקו הוא פטור מלראות את הסיבוב האחרון של הוליווד על תובנותיו האקדמיות.

עוד ביקורות סרטים ב-ynet :

עבירה 

פארטי גירל

סולו בשניים

לוק

השם האנגלי רומז כי יש כאן הצגת אמת שמעולם לא סופרה על הדמות. השם העברי מבהיר, בצורה מדויקת הרבה יותר, כי זוהי "ההתחלה" למה שיוצריו מייחלים שיהפוך לזיכיון פנטזיה חדש, ולכן הקשר להיסטוריה שואף לאפס. זוהי גם "התחלה" כמו "באטמן מתחיל" ו-"ההתחלה" שני סרטיו של כריסטופר נולן שנעשו, כמו סרט זה, במסגרת אולפני לג'נדרי (במקרה זה בשיתוף אולפני יוניברסל) . לג'נדרי מתמחים בסרטי פנטזיה וגיבורי על עם תקציב מושקע, נפח אפי ואופי קודר. "דרקולה ההתחלה" הוא אחד הסרטים העלובים ביותר שהופקו על ידם.

לוק אוונס ב"דרקולה ההתחלה"

"ולאד המשפד" היה שליט ולאכיה (כיום דרום רומניה) באמצע המאה ה-15. הוא נולד ופעל בתוך מערכת סבוכה של בריתות ובגידות בין האימפריה העותומאנית והממלכה ההונגרית. במשך שש שנים הוא נלחם כדי לשחרר את ממלכתו ממעמד בת החסות של האימפריה העותומאנית. הוא המית עשרות אלפי חיילי אויב באמצעות החדרת מוט מחודד דרך ישבנם, והציב את המוטות הללו כקישוט דקורטיבי ליד ערים שתכנן לכבוש.

ב"דרקולה" (1992), סרטו היפה של פרנסיס פורד קופולה, הרקע ההיסטורי שימש כנקודת מוצא לסיפור רומנטי-טראגי שבו דרקולה חוצה "אוקיאנוס של זמן" כדי להתאחד עם אהובתו מינה. בסרט הטלוויזיה "Dark Prince: The True Story of Dracula" היה ניסיון, כמעט רציני, להתייחס לרקע ההיסטורי של הדמות והתקופה, עד הדקות האחרונות שבהן ולאד חוזר לחיים כסוג של רוח רפאים רצחנית. גם סרט טלוויזיה בינוני זה משנת 2000 מציע טיפול אינטליגנטי יותר ברקע ההיסטורי מאשר הסרט הנוכחי.

נדרשת רגישות קיצונית כדי לחוות את "דרקולה ההתחלה" כ"אימה". זהו אפוס פנטזיה בעידן שלאחר "שר הטבעות", ולכן מתבסס על מסות של פיקסלים כתחליף לכל דבר אחר. מבחינה נושאית הוא מסרס את דמותו המסורתית של הערפד הקולנועי במידה המשתווה לזו של סדרת "דמדומים": כשם שב"דמדומים" הערפד הפך ממפלצת ארוטית למגן האבירי על בתוליה של הנערה האמריקנית, כך "דרקולה ההתחלה" הופך אותו לאב הנלחם כדי להציל את חיי בנו. העמדה השמרנית השבלונית ביותר שיכול להציע הקולנוע האמריקני.

נלחם להציל את חיי בנו

ולאד צפש (לוק אוונס) נדרש ע"י הסולטן מהמט (דומינק קופר במבטא מזעזע) למסור 1,000 מילדי הממלכה, ובהם גם את בנו שלו, כדי שישרתו בצבאו. בתחתית הקלף שעליו כתוב הצו הטורקי, יש חותמת עגולה באותיות ערביות לבנות על רקע שחור. האם זה מזכיר משהו? דעא"ש אכן כבר כאן, ודרקולה מול הטורקים, כמו ליאונידס מספרטה נגד הפרסים ("300" - עוד סרט של לג'נדרי), הוא המגן של אירופה מפני פלישה מוסלמית.

הכוחות הניצבים לרשות ולאד לא יכולים להתמודד עם הצבא של האימפריה ולכן הוא כורת עסקה. בעבר הוא נקלע למערה - שכמו זו של באטמן גם היא מלאה בעטלפים וגם היא תהיה תחנה הכרחית בטרנספורמציה לגיבור על. במערה שוכן ערפד מפלצתי (צ'ארלס דאנס המוכר כטייווין לאניסטר מ"משחקי הכס") ו-ולאד הצליח להימלט בעור שיניו. כעת הוא חוזר למערה, מוכן להפוך למפלצת על מנת להגן על בני עמו. לא "גיבור" במובן המשעמם של אדם טוב, הו לא, אלא "מפלצת" שהיא בפועל "גיבור" ועוד מול המוסלמים. מאוד אדג'י כל העניין הזה.

הקשר של הסרט להיסטוריה שואף לאפס

גיבור העל הערפדי מציג שלל כוחות שהופכים אותו ליריב ראוי לכל דמות במארוול או DC. לא רק כוח פיזי ומהירות על אנושיים אלא גם (נשימה ארוכה) חושים מחודדים, יכולת ריפוי מהירה, שליטה על תנועת העננים בשמיים (להסתיר את השמש), ראדאר עטלפי, יכולת פירוק והרכבה של גופו ללהק עטלפים ושליטה טלפאתית על ענן עטלפים אדיר מימדים.

100 מיליון דולר נזרקו לכיוונם של הבמאי גארי שור והתסריטאים מארק זאזאמה ובורק שארפלס. אבל הדבר המפחיד באמת הוא הגילוי כי זהו רק מהלך ראשון לא רק בסדרת סרטי דרקולה כגיבור על, אלא של איתחול כולל של המפלצות הקלאסיות של יוניברסל משנות ה-30 (פרנקנשטיין, המומיה, איש האב, האיש הבלתי נראה). סדרה שתוביל בסופו של דבר, ממש כמו "הנוקמים", לסרט סופרגרופ של כל המפלצות. על כל הפרויקט מנצחים צמד המפיקים/תסריטאים מחריבי הקולנוע אלכס קורצמן ורוברט אורצ'י ("הרובוטריקים", "קאובויים וחייזרים"). בהתחשב באקורד הפתיחה הצורם, זה לא פחות ממעורר אימה.