שתף קטע נבחר

בלעדי: הישראלי שהיה שותף לזוכה פרס נובל לרפואה

ד"ר דורי דרדיקמן, נוירוביולוג מהטכניון, סייע לזוג הזוכים מיי-בריט מוזר ואדוורד מוזר במעבדה בעיר המרוחקת טרונהיים, 10 שעות נסיעה מאוסלו. על העבודה לצדם הוא מספר: "הם אנשים רציניים, ובעיקר צנועים ונחמדים"

הנקודה הישראלית בפרס הנובל לרפואה. מסך המחשב במעבדתו של ד"ר דורי דרדיקמן היה פתוח בשעה 12:30, וכמו מיליונים נוספים ברחבי העולם, גם הוא חיכה להכרזה על הזוכים. בשעה 12:40 כבר הוקרנה השקופית והוא קפץ משמחה. "היו לנו רמזים שזה הם", הוא מספר. "בעבר הימרו שהם יזכו, אבל עכשיו זה התממש. התחושה היא אושר אמיתי, אני עדיין לא מעכל, ומאושר עד הגג בשבילם".

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

ד"ר דרידיקמן, היום נוירוביולוג בטכניון, נסע לפני שנים אחרות להשתלם במעבדתם של בני הזוג מיי-בריט מוזר ואדוורט מוזר בעיירה טרונדהיים, המרוחקת עשר שעות נסיעה מאוסלו. בימות החורף, העיר חשוכה למשך רוב שעות היממה, ואילו בקיץ היא לא הולכת לישון.

 

 

נובל ברפואה בשנים האחרונות:

אכזבה: הישראלים לא זכו בפרס נובל

הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2012: חוקרי תאי גזע

מת 3 ימים לפני שהוכרז כזוכה פרס נובל לרפואה

 

הזוכים בפרס הנובל. הזוג מוזר וג'ון אוקיף (צילום: AP, AFP) (צילום: AP, AFP)
הזוכים בפרס הנובל. הזוג מוזר וג'ון אוקיף(צילום: AP, AFP)

 

איך אנחנו מצליחים להתמצא?

במעבדה, היה דרדיקמן שותף להבנת התהליכים המוחיים האחראיים על ניווט ומיפוי. ועדת הפרס קבעה כי בזכות תגליתם על תאי המיקום במוח, אלה מאפשרים לנו להתמצא בסביבה, לזכור יעדים ולהגיע למחוז חפצנו.

 

תאי המיקום במוח, שאותם חקרו הזוכים, מאפשרים לנו לדעת היכן אנו נמצאים וכיצד למצוא את דרכנו. היכולת הזו הכרחית לקיום המין האנושי. למשל, כיצד נדע שאנו עומדים בפני בניין וכיצד נמצא את דרכנו לבניין אחר, וכיצד נשמר את היכולת הזו כך שנדע בפעם הבאה שבה נימצא בדרך דומה כיצד לנתב את עצמנו.

 

ג'ון אוקיף מצא את הרכיב הראשון במערכת המיקום. בשנות השישים הוא הקליט את פעילות העצב בחולדות, מאזור במוח הקרוי היפוקמפוס. להפתעתו, הוא מצא בהיפוקמפוס תאי עצב הפעילים אך ורק כאשר החולדה נמצאה במיקום מסוים בסביבתה. אוקיף קרא לתאים אלה "place cells", כיוון שהם פעילים רק במיקום מסוים בסביבה.

 

תאי מיקום שונים פעילים באזורים שונים בהיפוקמפוס, והוא טען שפעילותם יוצרת מפה פנימית של הסביבה. תגליתו של אוקיף בעלת השפעה משמעותית בהבנה כיצד המוח יוצר התנהגות.

 

30 שנה לאחר תגליתו הראשונה של אוקיף, מצאו הצמד מוסר מרכיב נוסף במערכת המיקום המוחית: פעילות עצבית שונה בקליפת המוח שאחראית גם היא על המיקום.

 

הם קראו לתאים אלה Grid Cells. תאי גריד שונים יוצרים תבניות שונות של הסביבה, והמוח מנתב את עצמו בהתאם למטלות, כך שהוא יכול לדעת כמה רחוק הוא מנקודת המוצא ומנקודת היעד. כך יצר המוח מערכת ניווט משלו, בהיפוקמפוס ובקורטקס.

הבנה של הליכים במוח. ד"ר דרידיקמן וד"ר מוזר ()
הבנה של הליכים במוח. ד"ר דרידיקמן וד"ר מוזר
 

"אנשים רציניים וצנועים"

את זוכי פרס הנובל לרפואה הציג מזכיר ועדת הפרס לפיזיולוגיה ורפואה, גורן הנסון. ההכרזה על פרס הנובל לרפואה ופיזיולוגיה היא הראשונה בשרשרת ההכרזות הצפויות בשבועיים הקרובים.

 

הפרסים בתחומי פיזיקה, כימיה, ספרות, שלום וכלכלה יוענקו בידי ועדות פרס אחרות. הזוכים בפרס מקבלים המחאה בת עשרה מיליון קרונות (כ-1.5 מיליון דולר) ולחיצת יד ממלך שבדיה בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר.

  

"הם אנשים רציניים, ובעיקר צנועים ונחמדים", משחזר ד"ר דרדיקמן שעבד איתם במסגרת הפוסט דוקטורט במשך ארבע שנים. "הם ביקרו כמה פעמים בישראל והתייחסו אליי כשווה בין שווים. הם לא היו מאלה שעומדים על בימה עם שופר ותוקפים את ישראל. מעבר לכך, כל השלושה מאוד ראויים לזכות בפרס.

 

"לא ידענו קודם לכן שהמוח מתפקד כ-GPS. יש לנו פה יכולת הבנה בסיסית של רשת הנוירונים במוח. הבעיה בחקר המוח היא שפשוט יותר להבין מה קורה בתא, אבל היכולת לקשר ביניהם לבין רשת הנוירולוגים היא מאוד קשה. כיוון שמדובר על ההיפוקמפוס, האזור האחראי על סוגים מסוימים של זיכרון והוא שנפגע ראשון במחלת האלצהיימר, אולי אותם מנגנונים קשורים לפגיעה המוחית בחולים באלצהיימר - מה שיביא אולי לטיפולים חדשים".

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר דודי דרדיקמן עם ד"ר אדוארד מוסר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים