טיפ לסטודנטים: כמה זמן ללמוד לכל מבחן

את ההרצאות שאני מקיים בנושא מיומנויות למידה אני נוהג לפתוח בסדרת שאלות, אחת מהן היא "כמה זמן אתם מסוגלים להתרכז רצוף? אם אתם עונים לסלולרי - זו הפסקה, אם אתם הולכים למטבח, רואים שאין כלום וחוזרים ללמוד - גם זו הפסקה...". באחד מהמפגשים האחרונים אחד מהסטודנטים אמר לי "אני מסוגל להתרכז 3 שעות רצוף". האומנם?

מאמרים נוספים מאת רן שמשוני:

• 15 חוקי זהב לניהול הזמן
• כך תזכרו את החומר לבחינה
• רוצים לשפר ציונים? נתחו את השנה שחלפה
  

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בטור הקודם הצגנו את משולש קבלת ההחלטות בפניו ניצב כל סטודנט ואת הדרך לאתר מהן הדרישות הלימודיות ממני כסטודנט. כעת נתמקד באיתור היכולות האישיות (הצלע השניה במשולש).

אילוסטרציה(צילום: אוהד צויגנברג)

מהן היכולות שלי?

לכל אחד מאיתנו יש יכולת ריכוז אישית, פרק זמן אפקטיבי שאותו הוא יכול לנצל ללמידה ברמת ריכוז גבוהה. את דעיכת רמת הריכוז אפשר לזהות על ידי חוויה שמוכרת לכולנו: אנו מתחילים לקרוא שורה בספר, מגיעים לסופה ואז מתחילים לקרוא אותה מחדש, מגיעים לסופה ומתחילים שוב... לאחר מספר פעמים אנו מזהים שכבר קראנו את זה קודם, ומבינים שאנו כבר לא באמת קוראים או קולטים את החומר ושכדאי שנעשה הפסקה.

הנקודה המהותית היא, שכאשר פרק הזמן האפקטיבי נגמר, חלה ירידה משמעותית ביכולת הריכוז וביכולת לחזור לריכוז.

סטודנט שמסוגל להתרכז באופן אפקטיבי במשך 45 דקות ברצף מחליט ללמוד במשך שעה וחצי. לאחר מחצית מהזמן, הלמידה תהפוך ללא אפקטיבית ובהכרח גם למעייפת. לאחר שעה וחצי הסטודנט יהיה מותש ומתוסכל מההספק הדל יחסית.

לעומת זאת, למידה במשך 45 דקות, הפסקה של רבע שעה ואז חזרה ללמידה נוספת של חצי שעה תעניק לכם סך הכל שעה ורבע למידה אפקטיבית, וכתוצאה מכך, ההספק יהיה גדול יותר ועל פי רוב גם יהיה תואם לציפיות המוקדמות. בנוסף לכך, הלמידה לא תסתיים בתחושת תשישות, תסכול או אכזבה.

זיהוי יחידת הרצף

יחידת רצף היא פרק הזמן הרצוף המירבי של ריכוז אפקטיבי. כדי לזהות את אפקטיביות הלמידה ואת השלב שבו היא נגמרת, על הסטודנט לשאול את עצמו שתי שאלות:

1. מה הספקתי עד כה?

2. מה הבנתי עד כה?

לדוגמה, על השאלה "מה הספקתי?" ניתן לענות תשובות כגון "הספקתי שלושה תרגילים" או "הספקתי לקרוא עמוד וחצי". על השאלה "מה הבנתי?" אפשר לענות "בסך הכול אני מבין טוב את מה שעשיתי ברבע שעה האחרונה".

בשלב מסוים, כאשר יחידת הרצף תגיע אל הקצה, התשובות לשאלות הללו יצנחו משמעותית. למשל, על השאלה "מה הספקתי?" התשובות יהיו "הספקתי תרגיל אחד" או "קראתי רק כמה שורות". על השאלה "מה הבנתי?" התשובה תהיה: "האמת היא שלא הבנתי כלום". כאשר הסטודנט נותן לעצמו את התשובות הללו, סימן שהגיע הזמן לעשות הפסקה.

אחרי שמצאנו את יחידת הרצף נוכל להתאים אותה לדרישות הלימודיות שלנו ולזמן העומד לרשותנו, ואל תתנו הזמן שנותר עד סוף היום על השעון לבלבל אתכם: ראשית, על פי יחידת הרצף, כל שעה על השעון שווה 45 דקות לימוד אפקטיביות. שנית, אחרי 2-3 יחידות רצף, תזדקקו למנוחה ארוכה יותר מבעבר. שלישית, לא באמת תנצלו את כל הזמן ללמידה (תרצו גם לאכול, למשל), כך שהזמן הריאלי שנשאר ללמידה הוא לעתים פחות מכפי שזה נראה.

אם קרה גם לכם שמצאתם את עצמכם יושבים בחדר מול המחשב ובו סיכום ההרצאה במבוא לפילוסופיה ואתם בוהים במסך, מדי פעם קוראים שורה ומספרים לעצמכם שאתם לומדים, אתם ממש לא לבד.

להיות מדויק פירושו שכאשר לומדים, אז לומדים באמת, לומדים בזמן לימוד אפקטיבי. לעומת זאת, כאשר אנו לא בזמן לימוד אפקטיבי, למשל כשאנו עייפים או לא מרוכזים, אז לא לומדים. חשוב לשמור על עיקרון הדיוק, לא לעבוד על עצמנו, להיות כנים עם עצמנו ולבחור בצורה כנה ומודעת - או שעכשיו אני לומד וכל כולי בתוך העניין, או שאינני לומד ואני מודע לזה. למידה שכזו, תקטין את המספר מ-4 שעות למספר קטן יותר, אבל אמיתי וריאלי.

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס ובעל ניסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים