שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החטא ועונשו: עוול לגרים הוא בכייה לדורות

    הגר היא אם הגרים באשר הם, ושרה היא דמות השררה. תמצית החטא ועונשו מתגלם ביחס התואם שקיבלו בני ישראל בגלות מצרים. עד היום רובצת דמותה של הגר כאבן ריחיים על המצפון העברי. איך ייתכן שהורינו הקדמונים לא השכילו למצוא פתרון שיש בו חסד כלפי שפחה נוכרייה וילד? ומה אתנו?

    הגר גרה במצפון שלנו

    סיפור שבו שמות הגיבורות הראשיות הם "הגר" ו"שרה", לא מותיר מקום לספק: זה סיפור של חזקים נגד חלשים, שרים ושליטים נגד גרים ועניים. "הגיבורה הטובה" ו'הגיבורה הרעה" הוכתרו עוד בטרם שמענו את העלילה עצמה, והפעם, למרבה המורכבות, השרה הרעה היא אמא.

     

    לכי לך

    פעמיים מגורשת הגר מביתם של שרה ואברהם אל המדבר: בפעם הראשונה, בפרשת השבוע שלנו, "לך לך", לאחר שמתברר שהיא, בניגוד לשרה, הרתה לאברהם (בראשית ט"ז, ג'-ו'): "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ. אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ. יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ. וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    זמני כניסת ויציאת השבת - ועוד על פרשת לך לך

     

    ובפעם השנייה לאחר שנולדו לשתי הנשים ילדים, ושרה פוחדת כי ישמעאל, הבכור,

    יירש את אברהם (בראשית כ"א, ח'-י"ד): "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל, וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק. וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ. כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם, וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע".

     

    הגר תסבול גירוש וגירות, שרה תשתרר על שפחתה, ואברהם - אב המון גויים - יעמוד חסר אונים וישתף פעולה עם שרה. ומאז ועד היום רובצת דמותה של הגר כאבן ריחיים על המצפון העברי. איך ייתכן שהורינו הקדמונים, אברהם ושרה, לא השכילו למצוא פתרון שיש בו חסד ואמת כלפי שפחה נוכרייה וילד?

     

    מפני מה פתחה התורה בסיפורי הגר?

    ניתן לטעון שתכליתם של חמשת חומשי התורה, לעסוק בחוויית הגרות (הזרות) וביחס לגרים ולחלשים בקהילה. שהרי כבר בפתיחת התורה, אנו מתוודעים לחוויית הגלות מגן עדן, ומיד אחר כך אנו גולים עם אברהם מחרן אל כנען, ומכנען למצרים ולגרר ושוב לכנען, עד לירידה הגדולה למצרים ולימי הגירות והסבל שידענו שם. ומשעת יציאת מצרים ועד לחתימתה של התורה, מלווה אותנו המצווה הפופולארית ביותר בתורה (דברים י', י"ט ובפסוקים רבים): "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

     

    סיפורי גירוש הגר, הממוקמים בתחילת ספר בראשית, מבקשים להעיק על מצפוננו, ולתבוע מאתנו את תיקון החטא הקדום של אבותינו.

     

    ההצדקה המוסרית לגלות מצרים

    קריאה קפדנית בסיפורי גירושי הגר, מלמדת כי המספר בונה סיפורים אלה כהצדקה מוסרית

    לגלות ולסבל שנחווה במצרים. גירוש הגר הוא סיפור מראה לגלות מצרים. כל טעות וחטא שחטאו שרה ואברהם בהגר, ישובו מנה אחת אפיים, על צאצאיהם במצרים.

     

    הגר היא שפחה מצרית ושרה היא השוררת, והיפוך הדברים יקרה בגלות מצרים. שרה מענה את הגר, ואילו המצרים יענו את בני ישראל. הגר בורחת אל המדבר וזוכה שם להתגלויות אלוהיות, בדיוק כפי שבני ישראל יברחו למדבר ויזכו שם להתגלות אלוהית. מצוקתה של הגר במדבר היא מצוקת המים והאוכל, וכך יאופיינו כל מצוקות המדבר של בני ישראל.

     

    ואחרון – בשני הסיפורים אנו עדים לאסון האיום של השלכת ילדים: "ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד", בסיפור הגר, ולעומתו: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" בסיפורי מצרים.

     

    אמרו מעתה: הגר היא מיקרוקוסמוס של הגרים באשר הם, ושרה היא מיקרוקוסמוס של השררה. תמצית החטא ועונשו נלמדים גם מהשוואה בין שני פסוקים: "ותעניה שרי" בסיפור הגר, ולעומתו: "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו", בסיפור מצרים.

     

    "אחותי את"

    כתמיד, גם הפעם לפנינו מדרש תלמודי מפתיע הטוען שהגר, השפחה המצרית, הייתה

    במקור אישה מצרית מיוחסת, בת מלכים. ואיך הגיעה בת מלכים למעמד של שפחה? (בראשית רבה, לך לך, מה): "אמר רבי שמעון בן יוחי: הגר בת פרעה הייתה. כיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתן לה. אמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא מטרונה (גבירה) בבית אחר".

     

    המדרש הזה מדהים. לפני פסוקים ספורים סיפרה התורה סיפור קשה בגנותו של אברהם; אברהם מגיע מחרן לכנען, ובגלל הרעב השורר שם הוא יורד עם אשתו למצרים. שרה יפה ואברהם פוחד שהמצרים יחשקו בה, ויהרגו אותו על מנת לקחתה. על כן הוא מפציר בשרה (בראשית י"ב, י"ג): "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך", וכך קורה.

     

    שרה אומרת "אחותו אני", היא נלקחת לבית המלך, ואברהם מקבל תמורתה מתנות רבות. אלא שאלוהים לא מרוצה מהסידור, והוא מביא על פרעה נגעים בעוון לקיחת שרה. פרעה המבוהל נוזף באברהם על התרמית, ומגרשו עם האישה והמתנות מארץ מצרים. אבל המדרש מדבר דווקא בזכותו של אברהם.

     

    אברהם עמד בכל הניסיונות?

    הרמב"ן מתייחס בחומרה לאופן שבו מנצל אברהם את שרה, ומאשים אותו בגלות מצרים: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו... ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה".

     

    עכשיו מובן כי טענת המדרש כאילו מלך מצרים התלהב מהניסים שנעשו לשרה, ועל כן מסר לה את בתו כשפחה - היא אירונית. שכן אברהם הפקיר את אשתו, ומדוע ימסור המלך לידיו את בתו?

     

    גלגל חוזר בעולם

    אברהם מפקיר את אשתו במצרים. שרה מתעללת בשפחה מצרית שנמסרה לידיה באותו אירוע איום, ומה לנו כי נלין על יחסם של המצרים אלינו?

     

    פעמיים בת פרעה

    רווח נוסף שמרוויח הדרשן מהקשר בין הגר לבת פרעה, הוא האסוציאציה בין סיפור גירוש הגר וישמעאל, לסיפור הצלת משה על ידי בת פרעה. הדרשן, המבקש להחמיר את הביקורת על שרה ואברהם, מזכיר לנו את בת פרעה שסיכנה את חייה, הפרה בגלוי את מצוות אביה, והצילה ממוות בן לא לה, "בן אמה".

     

    כמה קשה עכשיו לקרוא את סיפור הגר, ובו אימנו ואבינו שולחים אל המדבר נער שנתון לחסותם; נער שאמור היה להיות בנו הבכור והיורש של אברהם. נער שאמור היה להיות אחד מאבותינו. קל להבין ללבה של שרה המקנאת, קל להבין את מבוכתו של אברהם, אבל התורה אוסרת עלינו להתפתות לכך, והיא תובעת את עלבונה של הגר.

     

    אולי למדנו לקח?

    השבוע התבשרנו על אישור הצעת חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן. הצעת חוק זו רחוקה מתפיסה ליבראלית של הגיור, ובכל זאת יש בה צעד קדימה והקלת דרכם של החפצים בגיור. יש עוד הרבה מאוד לעשות ביחס לגרים התושבים ולגרי הצדק בארץ, ובכל זאת – אברך על הצעד הזה בכיוונה של הגר.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    קוראים לזה שדיים: קופת חולים "מאוחדת" שוב מדהימה בדאגתה לבריאות הציבור החרדי. והפעם, חידון – מי יצליח לפענח את המשפט הבא? (בין המפענחים תוגרל הזכות לבדיקה מצילת חיים): "סרטן הנשים נוצר ברקמת האיבר המדובר..."

     

    אני ממליצה לקופת החולים להתקדם במגמה זו, ולהוציא מהדורה מחודשת של התנ"ך. כך נוכל לתקן לאלוהים את הפסוקים "הגסים" שלו: "גם תנים חלצו איבר מדובר, היניקו גוריהן" או "שני איברייך המדוברים כשני עופרים". לכו על זה. ואני מחכה לאישה או לגבר החרדים שיתבעו אתכם על שמנעתם מהם אינפורמציה מצילה חיים.

     

    ובשבוע שעבר: "אנטי פמיניסט" (טוקבק 47), "שפוי למחצה" (טוקבק 44), ליאור (טוקבק 43)
    ונוספים, שאלתם "מהיכן הבאתי את הנתונים ולפיהם אחד מכל שבעה נפגע מגילוי עריות".

     

    אבל כתבתי את האסמכתא בטור עצמו... קשה להאמין? גם לי היה קשה להאמין, ולכן בטרם פרסום פניתי אל ד"ר צביה זליגמן שעל מאמרה התבססתי, ווידאתי איתה שהבנתי את המספר המבהיל. היא עומדת מאחורי הנתון, והיא מפנה במאמרה למחקר שעליו מבוססים דבריה. אני יודעת שקשה להאמין, זו הרי המצוקה העיקרית שלנו.

     

  1. לכל הטורים של רוחמה וייס
  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    שרה הפקירה את בן האמה, אך בת פרעה הצילה בן אמה אחרת
    צילום: shutterstock
    צילום: גיל יוחנן
    רוחמה וייס
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים