שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חריימה, צ'רשי ולקינוח מלבי: טעים באור יהודה
    זה לא מדע בדיוני: "מר בשר" גילה באור יהודה מסעדה טריפוליטאית שאפשר לאכול בה אוכל לא-חריף וגם פתוחה בערב. הוא כמובן נהנה מכל רגע ובפרט מהעראק תוצרת הבית והחריימה. יש גם המלצה למלבי משובח ובקלאווה וגם מתכון

    ארבעה חברים שלא נפגשו מזמן דיברו על איחוד מחודש. "לאן אתה מציע שנלך?", שאל נחום. "אתה תחליט", עניתי. "רק שיהיה שם משהו לאכול ומשהו לשתות". לתת לנחום להחליט זה ווין-ווין. מצד אחד, האיש מכיר מקומות עם אוכל ושתיה שמצויים גם מחוץ למעגל הקבוע שלי - דרך מצוינת מבחינתי להתוודע למסעדות חדשות. מצד שני, במידה שלא יהיה מוצלח נוכל לרדת עליו שנים אחר. בקיצור, מבחינתי שני האפשרויות מעולות.

     

    עוד מתכונים בערוץ האוכל:

     

    נחום החליט לקחת אותנו לאור יהודה או יותר דיוק: למסעדה הטריפוליטאית "לחם בית". לאורך מספר ערבים בשבוע הופך המקום לסוג של חמארה עם מוזיקה, אוכל לעניין, עראק וכל מה שביניהם. אני חייב להודות שהגעתי למקום עם חששות. על אף שאני כל אוכל חריף ואפילו שמח על נוכחותו רוב הזמן, זכרון עמום שלי מביקור בשוק נתניה עם חנוך בר שלום, עליו השלום וליתר דיוק מארוחת צהריים שגרמה לי לאבד תחושה בפה לחצי יום צף והפחיד אותי. ובכל זאת הגענו, בשעת ערב מוקדמת ושקטה.

     

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    נתחיל מהסוף: שמחתי לגלות כמעט מייד שחששותי התבדו. מבחינת האוכל, ולא רק מבחינתו - הכל היה בול. על שולחן שכן מזגו עראק בצבע כהה עמוק. בתגובה
    למבטינו הסקרנים, הוסבר לנו שמדובר בעראק תוצרת בית. ביקשתי גם. היה מעולה. "בבקשה", אמרתי לחבר'ה. "כבר כיף לי להפגש איתכם".

     

    הדבר השני ששימח את ליבי, חוץ מעוד צ'ייסר עראק אחד, היה סוג של לחמניות חלה עם מרקם וניחוח מעולה שהוגשו לצד האוכל ושהסתבר לי שהן נאפות במיוחד עבור המקום. הן השתלבו נפלא עם סלט העגבניות החריף, החמוצים הפריכים – מסייר, כמו שקוראים להם הילידים – וכמובן סלט צ'רשי פיקנטי מדלעת, קימל טחון ופלפלצ'ומה. הזמנו עוד לחמניה לנגב הכל ואחר כך גם חריימה מוסר ים שהיה נהדר.

     

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    הדג בתבשיל היה טעים ולא מבושל יתר על המידה. אף על פי כן, נתחי הדג הצליחו לספוג היטב את הרוטב האדום והעמוק, שהיה חריף במידה ונזלל עם עוד לחמניה. מכיוון שהייתי זקוק למשהו שיצטנן את החריפות, הזמנו גם גולדסטאר מהחבית - ליווי מצויין למזון הפיקנטי.

     

    לשולחן הזמנו צלחות מרכזיות של טבחה בל כמון – תבשיל שעועית עם בשר ברוטב עגבניות (מצוין!), מפרום תפוח אדמה פריך מבחוץ ונימוח מבפנים, קישואים ממולאים וגם טבחה בל סלק - תבשיל בשר עם מנגולד. הכל בהחלט היה טעים ועשוי היטב. ליד היה קוסקוס אוורירי ביותר ואורז לבן, שתי תוספות נחוצות מאוד שספחו את הרטבים העשירים שנזלל לצד בירה קרה.

     

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    עוד משהו - יתרון גדול במסעדה הזו הוא שרמת החריפות הייתה נסבלת. רוצים עוד חריף? אפשר להוסיף לתבשילים מממרח הפלפלצ'ומה שהיה על השולחן. השאר יכולים להנות מהמזון בשקט וברוגע. קפה, התנצלות על כך שהספרא - עוגת הסולת המסורתית - נגמרה ועוד ערב נחמד עם חברותה אוכל ושתיה הגיע לסיומו.

     

    ספרא או לא ספרא, אני את אור יהודה לא עוזב בלי קינוח. שיירת המכוניות נסעה אחרי ועצרה אצל זוארץ. המזנון הקטן במרכז העיר מפורסם בזכות המלבי ומשהו שהוא קורא לו בקלאווה אבל שונה ביותר מזה שאתם מכירים, שונה וטעים מאד. אכלנו גם עוגיות שקדים ללא קמח, שרצוי להצטייד בהם גם הביתה. שומרים במקפיא ואוכלים אותם הישר משם - הטעם גן עדן . ישבנו על כיסאות מאולתרים. עוד קצת אוכל מתוק והביתה. אור יהודה, נעמת לי מאוד.

     

    לחם בית. מרדכי בן פורת 62, אור יהודה

    קונדיטוריה זוארץ. יחזקאל קזז 12, אור יהודה

      

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    ברווז צלוי וממולא בערמונים

    אין במדינתנו שפע של סוגי עופות כך שאי אפשר להיות בררן או איטי מדי. ברגע שראיתי שיש ברווזים טובים, שמגיעים נקיים מאוד, החלטתי לצלות אחד.

    אין מה לפחד מצליית ברווזים - בשרו מתנהג כמו עוף בדיוק, רק צריך לצלות אותו זמן רב יותר .

     

    המרכיבים:

    1 ברווז במשקל של כ-2 ק"ג

    3 כפות דבש

    1/2 כוס מיץ תפוזים סחוט

    פילטים מתפוז אחד – כלומר פרוסות תפוז נקיות מהקרום הלבן והשקוף, קצוצים לקוביות

    4 שיני שום

    1 בצל, קצוץ גס

    100 גרם ערמונים קלופים ומבושלים, קצוצים גס

    1/2 כפית צ'ילי אדום יבש

    מעט מלח ופלפל שחור

    1/2 כוס שמן זית

     

    אופן ההכנה:
    1. מערבבים את הדבש עם מיץ התפוזים - ניתן להמיס את הדבש בתחילה במעט מים פושרים. מוסיפים את שמן הזית השום פלפל ומלח והצילי היבש ומורחים את הברווז ברוטב, מבפנים ומבחוץ. משרים בו אותו לשעתיים לפחות ועד ללילה.
    2. ממליחים את קוביות פילה התפוז ומוסיפים את הערמונים והבצל הקצוץ.
    3. מוציאים את הברווז מהמקרר ומכניסים לתוכו את תערובת הערמונים. מורחים שוב ברוטב ומעבירים לתבנית אפייה.
    4. צולים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך שעה וחצי ותוך שמרטיבים את הברווז בנוזלי הרוטב והשומן שמצטבר בתבנית 3-4 פעמים לפחות בזמן הצלייה.
    5. שימו לב: הברווז צריך לצאת פריך מאוד אך לא חרוך, יתכן שתצטרכו להוריד את החום מעט ואז להוסיף זמן צליה, תלוי בגודל הברווז ועד כמה הוא קר כשהוא נכנס לתנור.

     

    הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו. לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חריימה, צ'רשי ולקינוח מלבי: טעים באור יהודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים