שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מבעד לעדשה: החינות הכי צבעוניות בישראל

    מה ההבדל בין חינה מרוקאית לחינה הודית ואיך ההבדלים מתבטאים מבחינת מראה, צבעים וטקסיות? סיפור בתמונה

    אחד האירועים הכי ססגוניים שיש לפחות עבורי, כצלמת, הוא טקס החינה. כבר הפסקתי לספור כמה טקסים כאלה תיעדתי, ועדיין, בכל פעם מחדש, השמחה הגדולה מדביקה אותי בהתלהבות. חינה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, צפון אפריקה והודו, והוא מסמל מעבר מחיים יחידים לחיי זוגיות.

     

    עוד בנושא:

    מנהגי חתונות: טבעת יהלום על שום מה?

    קחי קצת חינה מהיד של הכלה. זה יביא לך מזל

     

    בישראל, הטקס אומץ בעיקר על ידי יוצאי עדות המזרח, ובמהלכו נהוג למרוח חומר אדום-כתום אותו מפיקים מעלי צמח החינה, בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה. צורת המריחה העגולה, מזכירה מטבע ומהווה ברכה לשפע, אור ומזל עבור הזוג המאושר. על אף שהטקס נפוץ יחסית בחברה הישראלית, לא הרבה בקיאים במקורותיו ולכן שווה לספר עליו ועל ההבדלים בין העדות השונות, ויש לא מעט כאלו.

     

     

    החינה המרוקאית: עיטורי זהב ושמירה מעין רעה

    על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינה יום לפני החתונה. ראשיתו של הטקס במקווה - בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה בריקוד ובשירים מסורתיים (פיוטים) בעברית ובערבית, במקווה מכבדים את הכלה בממתקים ומשם היא חוזרת לבית הוריה.

     

    בבית ההורים כבר מחכה לה החגיגה הגדולה עצמה, הנעשית לצלילי מוזיקה מרוקאית מקורית. נשות המשפחה לובשות תלבושות ושמלות (כפתן מרוקאי) העשויות מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות. את גופן מעטרים תכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם, ועל ראשיהן כתרים או סרטי שיער תואמים. הגברים, אף הם לובשים כפתן, חובשים לראשיהם כובע בצבע ארגמן הנקרא 'תרבוש'.

     

    הערב כולו מוקדש לחתן ולכלה. הזוג יושב יחד בלבוש מרוקאי מסורתי, ואורחיהם משמחים אותם, מברכים, רוקדים ושרים לפניהם. לקראת אמצע הערב בא הטקס. מכינים את תערובת החינה, שמקורה בעלי הכופר המסמל שמירה מעין הרע, סגולה לפריון, אושר ושלמות בחיי הנישואין, בריאות וחיים ארוכים.

     

    קולולולו (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    קולולולו(צילום: קרין מגן)

     

    חינה מרוקאית. חגיגה שלמה (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    חינה מרוקאית. חגיגה שלמה(צילום: קרין מגן)

     

    סגולה למזל טוב (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    סגולה למזל טוב(צילום: קרין מגן)

     

    אירועי החינה המרוקאית שצילמתי התאפיינו בהרבה מאד השקעה מצד המשפחות השונות. רגע משעשע במיוחד שהצלחתי לתעד היה שלב הטקס בו אחד מהאורחים הכניס שטר של 100 שקלים לשיערה של הכלה. לא שאלתי את האורח מה הייתה כוונתו, אבל אני מניחה שזה היה מתוך רצון לברך את הזוג בפרנסה טובה ולא כי הוא רצה לתת טיפ לכלה.

     

    החינה ההודית: טוהר, חום ואהבה

    טקס החינה ההודי הוא טקס הפרידה של האם מבתה, אשר עוברת לחזקת בן זוגה. אוהלי החינה ההודית הם צבעוניים, מרהיבים, ומקושטים בפרחי בד צבעוניים. ביום החינה לובשת הכלה בגד ירוק ותכשיטים תואמים המסמלים התחדשות וצמיחה. החתן והכלה נכנסים לתוך האולם בתהלוכה מפוארת, כאשר הכלה מובלת על גבי אפריון מפואר הנקרא - דולי, ואילו החתן נישא על הידיים בליווי שמשייה מהודרת הנקראת - צטרי.

     

    מובילים את הכלה פנימה (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    מובילים את הכלה פנימה(צילום: קרין מגן)

     

    את התהלוכה מלווים מתופף ובנות המשפחה אשר מפזרות עלי כותרת צבעוניים. מאחור מתלוות הנשים אשר נושאות בידיהן את קערת החינה המקושטת ואת מגשיות החינה שעליהם מונחים דברי המתיקה. הקהל מצויד במקלות דאנדייה (מקלות ריקוד) ובכובעים אשר חולקו להם מבעוד מועד, ומקבל את הזוג בליווי שירים ובריקודים. החתן והכלה עונדים זה לזו את שרשרת ה"האר" ומתיישבים בכיסאות הקדמיים, כאשר מאחור יושבים השושבינים. כל הכיסאות מרופדים בבד לבן, כמו גם השטיח באוהל – סמל לטוהר.

     

    את הטקס מנהלת אחת מבנות המשפחה שאיננה אלמנה או גרושה. מנהלת הטקס מאכילה את החתן והכלה המיועדים וכן את השושבינים בסוכרייה, כברכה לחיים מתוקים. בניגוד למנהג העדה המרוקאית, אצל העדה ההודית מקובל למרוח את החינה על אצבע יד ימין – אותה האצבע שעונדים עליה את הטבעת בטקס החופה (כיום יש הרבה כלות שלא מוכנות לענוד את הטבעת בחופה על אצבע אדומה ולכן מורחים את החינה על כף היד כמו בחינות מרוקאיות).

     

    שמחה ופאר כמיטב המסורת ההודית (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    שמחה ופאר כמיטב המסורת ההודית(צילום: קרין מגן)

     

    לאחר מריחת החינה לוקחים קצת חינה מאצבע החתן ומעבירים לאצבע הכלה ומעבירים גם מאצבע הכלה לחתן באמונה שיהיה קשר טוב, חם ואוהב לאורך הדרך המשותפת בין בני הזוג. אל החינה ההודית אליו דרך חברה שאחותה התחתנה, והוא בהחלט היה האירוע הצבעוני מכולם. הרגע המכונן ביותר שתפסה המצלמה, היה הרגע שבו ישבה הכלה בתוך אפריון אותו נשאו ארבעה בחורים, וכמעט נפלה ממנו! לפחות היא לא שכחה לחייך...

      

    החינה המוסלמית

    רק פוריות מורשות להשתתף. חינה מוסלמית (צילום: קרין מגן) (צילום: קרין מגן)
    רק פוריות מורשות להשתתף. חינה מוסלמית(צילום: קרין מגן)

     

    טקס החינה המוסלמי עבר שינויים רבות, מהפרדה בין גברים לנשים ועד טקס מעורב, כל עוד מוזמנים אליו בני המשפחה בלבד. הנשים שמכינות את החינה ועורכות את הטקס לכלה ולחתן חייבות להיות נשים פוריות, מתוך תקווה שפוריותן תוקרן אל הזוג הצעיר. מריחת החינה על ידיהן של חברותיה של הכלה מסמלת את תקוותן להינשא בקרוב, ומריחה על ידיהן של נשים נשואות מסמלת הזדהות עם הכלה ותמיכה בה.

     

     

     

    מה לי ולחינה מוסלמית? ובכן, רק כשנכנסתי למקום האירוע בעצם הבנתי שמדובר בחינה של מוסלמים. האירוע התקיים ביום שישי בגן אירועים ברמלה, ומבחינתי היה זה אחד האירועים המעניינים שהזדמן לי לצלם בהם, בעיקר בגלל שלא ידעתי שגם מוסלמים חוגגים חינה. לסיום אפשר לומר שלפחות כאן, נראה שכולנו דומים. למרות הפערים העדתיים /דתיים שכמובן אין עוררין על קיומם במציאות הלא פשוטה של היום.

     

     

    הכותבת היא צלמת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קרין מגן
    ככה עושים את זה בהודו. חינה הודית
    צילום: קרין מגן
    חתונות
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים