שתף קטע נבחר

"שכר טרחת עו"ד ברכישת דירה יוגבל בינואר"

יוזם התיקון לחוק המכר, ח"כ מאיר שטרית, אמר ל-ynet כי ועדת הכלכלה אמורה לאשר עד סוף ינואר את התקנות ליישומו. בשבוע שעבר פורסם ב-ynet, כי העיכוב בהפעלת החוק נמשך כמעט חצי שנה

שכר טרחת עורך הדין בעסקאות רכש של דירות יוגבל בראשית 2015. תקנות ההגבלה מכוח תיקון חוק המכר (דירות) אמורות לקבל את אישור ועדת הכלכלה עד סוף 2014. כך אמר אמש ל-ynet יוזם החוק, ח"כ מאיר שטרית (התנועה), לפיו שכר הטרחה לא יעלה על 0.5% ממחיר הדירה או עד 5,000 שקל, לפי הנמוך מהשניים.

 

לכתבות נוספות בנושא חוק המכר בערוץ הנדל"ן

 

שטרית אמר כי שמע משר האוצר, יאיר לפיד, בשבוע עבר שהוא כבר אישר את התקנות שהוציא שר הבינוי, אורי אריאל, והעביר אותן לאישור שרת המשפטים, ציפי לבני, כמתחייב מתיקון החוק. שטרית אמר כי אישורה של לבני, מנהיגת סיעתו, הוא עניין של ימים. בכך יסתיים העיכוב הממושך של הפעלת החוק, עליו נכתב בשבוע שעבר ב-ynet, אשר נמשך קרוב ל-6 חודשים.

 

החוק התקבל בכנסת בסוף פברואר. התיקון חייב את שר הבינוי לקבוע בתקנות את מגבלות שכר הטרחה תוך 90 יום מפרסומן ברשומות – עד סוף מאי. שטרית אומר כי חזר ולחץ על משרד הבינוי להשלים את התקנות במועד החוקי אך לשווא, גם כשהכביד את הלחצים ככל שהתארך הפיגור בהפעלת החוק ורוכשי הדירות נאלצים לשלם אלפי שקלים יותר מהדרוש.

 

שטרית מציין, כי מגבלות שכר הטרחה שנקבעו בתקנות תואמות את הצעתו שעלתה בוועדת הכלכלה. התיקון שלו קובע כי מחיר הדירה שבחוזה יכלול את ההוצאות המשפטיות הכרוכות בעסקה. זאת לאחר שנחשף כי מ-2002 גבו הקבלנים את שכר טרחת עורכי הדין שלהם גם על רישום הדירה בטאבו, בנפרד ממחיר הדירה, בסכומים שהצטברו לעשרות מיליוני שקלים.

 

האם גבייה נפרדת היא חוקית?

עוד נקבע בחוק כי שכר הטרחה ישולם ישירות לעורך-הדין תמורת קבלה לרוכש. בהקשר זה, עלתה בוועדת הכלכלה השאלה אם הגבייה הנפרדת של שכר הטרחה היא בכלל תקינה או בניגוד לחוק. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ דוד צור (התנועה), שניהל את הדיון, אמר אז כי בפועל "הוא נוגד לכאורה את חוק הגנת הצרכן משנת 2002".

 

עו"ד אפרת רחלי-מאירי מהרשות להגנת הצרכן אמרה אז כי חוק הגנת הצרכן אפילו רחב יותר ומחייב שמחיר הדירה יכלול את כל שכר טרחת עורכי הדין. לדבריה, רכישת דירה זו "עסקה אחת שצריך להיות לה מחיר אחד". ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, הוסיף אז כי הלשכה תפעל לביטול הכלל המאפשר לעורך הדין של הקבלן לייצג גם את הרוכש.

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
 

במענה לדברים תקף שטרית את הרשות ש"נרדמה בשמירה במקום לאכוף את החוק ועל כן עליה לבקש להחזיר לרוכשי הדירות את הכסף הנוסף ששילמו 12 שנה בניגוד לחוק". עו"ד תמר פינקוס, אמרה כי תוציא הנחיה שמחיר הדירה יכלול את ההוצאות המשפטיות הנלוות לרישום הדירה בטאבו, כי חוזה הרכישה מחייב למסור את הדירה לרוכש כשהיא בבעלותו.

 

עורכי הדין טענו בהמשך כי "הפרקטיקה של גביית התשלום הנפרד לעורך דין נפסקה". ח"כ חיים כץ (ליכוד ביתנו) הגיב מיד על פי ניסיונו האישי עם בנו שקנה דירה חודש וחצי קודם לכן. לדבריו הבן נדרש לשלם לעורך הדין של הקבלן 1.5% נוספים ממחיר הדירה להוצאות משפטיות, ועורך הדין אפילו דרש סכום נוסף עבור כל חדר תמורת רישום הדירה בטאבו.

 

כץ אמר: "הבן שלי נאלץ לשלם כי לא היתה לו ברירה", והטיח בלשכת עורכי הדין: "עכשיו נגביל אתכם אחרי כל השנים שנהגתם בחזירות וגביתם מחיר מופקע עבור חוזה אחיד". ח"כ צור שניהל את הדיון המסכם לפני 9 חודשים אמר לפני אישור החוק כי "בעולם שממנו אני בא (הוא היה ניצב במשטרה – צ"ל) הדברים שעלו בדיון צריכים להוביל לפתיחת חקירה".

 

בהמשך לדברים, ובמהלך התקופה מאז, פעלה לשכת עורכי הדין לדחות את הפעלת תיקון החוק. אבל דובר משרד הבינוי הסביר את העיכוב הממושך בהכנת התקנות בחקירות שנעשו לקביעת מגבלות השכר. לדבריו הן טרם נקבעו רשמית "אם כי מוסכם בין המשרדים שהם יהיו 0.5% ממחיר הדירה או 5,000 שקל לפני הנמוך" – המתכונת שהציע ח"כ שטרית.

 

הדובר הוסיף כי שר הבינוי כבר העביר את התקנות לאישור שרי האוצר והמשפטים ב-15.9, אז כבר באיחור ניכר של כ-4 חודשים, אבל לא בניגוד לחוק. הוא ציין כי החוק מאפשר לשר לדחות את כניסתו לתוקף ב-6 חודשים נוספים על 90 הימים שנקבעו בתיקון, והמועד החדש שנקבע בצו הוא עד ה-10 בינואר 2015.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים