שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האנציקלופדיה הראשונה? תעלומת "אהבה בתענוגים"
    מאות עמודים הכילה האנציקלופדיה היהודית-מדעית, שנכתבה בימי הביניים על ידי תלמיד חכם ומדען מסתורי בשם משה בן יהודה. מלבד קביעות מדעיות ודתיות פורצות דרך לזמנו, הייתה לחיבור חשיבות היסטורית - אבל לבן יהודה פשוט לא היה מזל, וחיבורו שקע בתהום הנשייה. עד שהגיעה ד"ר אסתי אייזנמן

    עם כל הכבוד ל-11 שנות קיומה של ויקיפדיה בעברית, ועם מלוא ההערכה ל"בריטניקה" המיתולוגית שיצאה לאור לראשונה ב-1768, היה מי שחשב על זה קודם – ועוד בעברית! בשנים 1353–1356 כתב יהודי אירופי בשם משה בן יהודה אנציקלופדיה שסיכמה הן את עקרונות המדע, והן את עיקרי היהדות, ואשר נקראה בשם הנועז למדי "אהבה בתענוגים".

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    "אתה לא יכול להיות יהודי טוב, אם אתה לא יודע מדעים", קבע בן יהודה בגישה פורצת דרך לשעתה (וגם לשעתנו, במגזרים מסוימים) - וקיבץ למאות עמודים את העקרונות המדעיים, בצירוף ניתוח והרחבה בנושאים מדעיים כגון החומר, אטומים, זמן ותנועה.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    לרוע מזלו של בן יהודה, גם לאחר שיוהאן גוטנברג המציא את הדפוס באמצע המאה ה-15, איש לא חשב להדפיס את החיבור המדהים הזה, שנשאר ככתב יד עלום במספר אוניברסיטאות, וכך נשכח משה בן יהודה מלב ומזיכרון לאומי. גם אם תחפשו את שמו בגוגל, לא תמצאו אזכורים רבים מדי לקיומו.

     

    האיש שלא היה לו מזל

    מי שהצילה את שמו של הפנומן מתהום הנשייה, היא ד"ר אסתי אייזנמן (46), מרצה במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. לאחר שאייזנמן סיימה את לימודיה בתיכון עירוני-דתי ברמת גן, ואת שירותה הצבאי כמורה חיילת - היא הייתה בין הישראליות הראשונות שלמדו במדרשת לינדנבאום.

     

    "הוא האמין בגישה המהפכנית לשעתה, ולפיה המדע הוא אמת והתורה אמת, ואין כל התנגשות ביניהם. יש אמת אחת, ויש התאמה בין הדברים" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "הוא האמין בגישה המהפכנית לשעתה, ולפיה המדע הוא אמת והתורה אמת, ואין כל התנגשות ביניהם. יש אמת אחת, ויש התאמה בין הדברים"(צילום: shutterstock)

     

    חנה בלינסון ז"ל, אישה חרדית מטלז-סטון שלימדה במקום, המליצה לצעירה ללמוד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. ל"אהבה בתענוגים" הגיעה בעבודת הדוקטורט שלה. "למען האמת, אנחנו לא יודעים על משה בן יהודה כלום", היא אומרת. "אני מעריכה שהוא ספרדי, והיה ככל הנראה תלמיד של תלמיד של הרמב"ן, מכיוון שהוא הזכיר את שמו בהערכה רבה, מספר פעמים".

     

    אם זו יצירה כל כך גדולה וחשובה, איך זה שאין עליו אפילו ערך בוויקיפדיה?

     

    "בתיקוני זוהר נאמר: 'הכל תלוי במזל – אפילו ספר תורה בהיכל', זה באמת היה חוסר מזל שחיבור כזה שהיה נחשב גדול אפילו בימי הביניים, לא השתמר בזיכרון ובתודעה, ולא זכה לפרסום והערכה".

     

    המצאות וחידושים, גרסת המאה ה-14

    בזכות הוצאת "האיגוד העולמי למדעי היהדות", יוצא כעת "אהבה בתענוגים" בעריכתה של ד"ר אייזנמן, וכולל את שבעת

    המאמרים הראשונים בחלקה הראשון של האנציקלופדיה, העוסקים בפיזיקה. הספר החדש כולל מבוא שבו מנתחת ד"ר אייזנמן את השאלות היסודיות והבסיסיות שעמדו מאחורי החיבור, את החידושים העיקריים הטמונים בו - ואת תרומתם להתפתחות המדע.

     

    מה היתה הגישה של משה בן יהודה ללימודי מדעים?

     

    "הוא האמין בגישה המהפכנית לשעתה, ולפיה המדע הוא אמת והתורה אמת, ואין כל התנגשות ביניהם. יש אמת אחת, ויש התאמה בין הדברים. בזרם המרכזי של היהדות הייתה מחלוקת בשאלה עד כמה לימודי פילוסופיה, כלומר מדעים, תורמים לאדם. הגישה של בן יהודה היא שאתה לא יכול להיות יהודי טוב, אם אתה לא יודע מדעים, כי התורה מחייבת לדעת מדעים. הרמב"ם שגם הוא סבר כך, כתב ב'מורה נבוכים' שמי שלא משתמש בשכל, הוא לא אדם אלא בהמה.

     

    "באנציקלופדיה של משה בן יהודה, הוא מראה כיצד העקרונות המדעיים שהיו מקובלים בתקופתו משתלבים במקורות היהודיים. בתקופתו למשל האמינו המדענים שהעולם מורכב מארבעה יסודות: אוויר, אש, מים ואדמה. בן יהודה מסביר שארבעת היסודות הללו מסומנים בארבעת הנהרות של גן עדן, וגם בארבע המרכבות שמופיעות בספר זכריה".

     

    "תורתנו הקדושה אוהבת את הפילוסופיא"

    על השאלה כיצד אם לחמישה, עם קריירה אקדמית מרשימה, מתייחסת לרבנים שלא רוצים שבנים ילמדו לימודי ליבה, ובטח שלא בנות המשתלבות באקדמיה, משיבה ד"ר אייזנמן: "כבר בימי הביניים התנהל פולמוס סביב השאלה האם לימודי המדע מסכנים את חיי הדת, או שהם מעשירים אותם; והאם עדיפה אמונה תמימה, או אמונה שבה השכל וחוש הביקורת פועלים.

     

    "עמדתם של הרמב"ם ורבי משה בן יהודה היא חד-משמעית לטובת האמונה המלווה ביידע ובהיגיון. במידה רבה, המחלוקות
    סביב 'תנ"ך בגובה העיניים' חוזרות לוויכוחים דומים, אם כי לא זהים, שהתנהלו בימי הביניים. לא המצאנו את הגלגל בהקשר זה.

     

    "בסופו של דבר, כל אדם מכריע באיזו מידה הוא פתוח לעולם - ובאיזו מידה הוא מסתגר. הוא מחשב את הסיכון וכנגדו הרווח שכל דרך מציעה. מה שחשוב בעיניי הוא לא באיזו דרך בחרת, אלא עד כמה אתה מודע לרווח ולהפסד שאתה משלם על כל בחירה. אני סבורה שאם כל צד יהיה מודע למחירים שהוא משלם, יוכל להתקיים פלורליזם אמיתי, שבו כל צד דבק בעמדתו מבלי לשלול את דרך הזולת".

     

    לטובת מי שעדיין חושבים שיהודי מאמין יכול להסתפק בלימוד התורה לבדה, מצטטת ד"ר אייזנמן מתוך הספר "אהבה בתענוגים": "ולמה שקצת בני אדם יאמרו כי תורתנו הקדושה אין לה מבוא בפילוסופיא, אמנם היא הפכה, ואין פילוסוף אחד משיג אפילו חלק קטן ממנה, ראיתי אני לספר ענייני החוכמה הטבעית והאלוהית, בקיצור חזק, ולהסכימם עם תורתנו הקדושה ומאמרים אחרים מדברי רבותינו ז"ל... ותורתנו הקדושה אוהבת אהבה שלימה הפילוסופיא".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים