ברית דמים דרוזית-חרדית: "נתן את חייו כדי שנחיה"
בבית הכנסת שבו נרצחו ארבעה מתפללים ושוטר, התכנסו חרדים לתפילה דרוזית לעילוי נשמתם של הנרצחים: בני משפחות וחברי הקהילה, פגשו במשפחת השוטר זידאן סייף שנרצח במהלך לחימה במחבלים. "אין מילים לנחם, ואין דרך להקל", אמרה אלמנתו של סייף לאלמנות החרדיות. "אני מרגישה את צערכם"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המפגש נערך בעקבות ניחום אבלים שערכו נציגי השכונה החרדית בבית המשפחה הדרוזית לפני מספר ימים, שבו שמעו מהמשפחה בקשה "לפגוש את משפחות הנרצחים, להכיר את הקהילה, ולהבין עבור מי זידאן מסר את נפשו". כך אירחו היום מתפללי בית הכנסת "בני תורה", שבו התרחש הפיגוע, לתפילה משותפת את משפחת השוטר הדרוזי.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אי אפשר בלי דיינים במקווה/ הרב אליהו גליל
- הרבנים נכנסו למקווה, אני הייתי ערומה/ ג'ניפר
- האנציקלופדיה הראשונה? תעלומת "אהבה בתענוגים"
"אני עומד פה בבית כנסת של יהודים, ונושא תפילה לעילוי נשמתם", אמר דודו של סייף שהתפלל בערבית. "אם הרב פסק הלכה שמותר לי להתפלל בבית כנסת - יש לזה משמעות גדולה. זה מחזיר אותנו לפרשת יתרו, שבה קשרנו את גורלנו לפני חמשת-אלפים שנה, ועכשיו אנו חוזרים".
"אני מקווה שנגיע לירושלים בשמחות", הוסיף. "שכל אחד ילך להתפלל בבית כנסת, מסגד או כנסייה בשלום. כולנו מגנים את הטרור, הלוואי שלא נדע עוד צער".
"בעיניי תהיה תמיד גיבור"
אחר כך נכנסו הנשים, ובראשן אמו של השוטר המנוח, כשהיא ממררת בבכי. "אין מילים לנחם, ואין דרך להקל", אמרה מאוחר יותר אלמנתו של סייף. "אני מרגישה את צערכם".
אלמנתו של זידאן ספדה לו בבכי: "אהובי, הבטחת שלא תעזוב אותי, והנה עזבת. לא הספקנו שום דבר, זמננו יחד היה קצר, והייתי רוצה יותר ויותר. הייתה בינינו אהבה שלא ניתן לתאר. בכל שיחת טלפון ריגשת אותי עד עמקי נשמתי. אהבתנו הצמיחה את היקר ביותר - הבת שכל כך אהבת, וכל כך התגעגעת אליה כל יום. יש בי כעס על הגורל. הגורל קטע את אהבתנו. היית גיבור בעיניי ותמשיך להיות גיבור".
החובש יעקב ורטהיים שנכח בזירת הפיגוע, ציין את התעוזה הגדולה של זידאן שחתר למגע עם המחבלים אף שהיה חמוש באקדח בלבד, וללא אפוד מגן. "ללא נוכחותו היו המחבלים עולים לקומה העליונה, שבה היו הרבה יותר מתפללים", סיפר.
"עשה מעשה טוב, והגיע למקום הכי טוב"
משפחות הנרצחים החרדים והשוטר הדרוזי המשיכו לבניין המינהל הקהילתי, וחנכו יחדיו אמבולנס לזכר יקיריהם שישמש את מד"א ואת מתנדביו מארגון "החובש הר נוף", שמות הנספים הונצחו על הניידת.
ילדיו של הפצוע שמואל גולדשטיין, העניקו ציורים לאלמנתו של סייף, וגיסו הקריא מכתב שבו תיאר גולדשטיין את השתלשלות האירועים ואת מעשיו האמיצים של סייף:
"השוטר הציל את חיי ממש", כתב. "'כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא – וכל שכן השוטר שהציל 20 או 30 אנשים ששכבו על הרצפה, ולא ידעו אם זה הסוף או לא... הם (המחבלים) תכננו לגמור את העבודה, חס ושלום, ובגלל שהשוטר חיסל אותם ניצלו כולם. עשרות או מאות (בבית הכנסת וברחוב).
"הוא נתן את חייו כדי שכל האנשים יוכלו לחיות... (עכשיו) הוא חי חיים מאושרים בעולם האמת, והמעשה הטוב שלו הולך לפניו. הוא זכה להיכנס לעולם הבא. עשה מעשה טוב - והגיע למקום הכי טוב".
מנהל המנהל הקהילתי, אוריאל אלבז, אמר כי "זהו מפגש שלא חשבנו שיקרה. זידאן פעל באומץ גדול, ובזכות הפעולה שלו נמנע טבח קשה הרבה יותר".
הרב יעקב שפיצר, יו"ר ההנהלה של המנהל הקהילתי, הוסיף: "בתפילה אנו אומרים 'עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו', ורק אז מבקשים 'שלום על כל ישראל'. קודם שלום על כל העולם. אנחנו נוקיר לזידאן תודה לנצח, וגם לכם יש לנו מילה אחת להגיד: תודה".
בטקס נטלו חלק רב בית הכנסת יצחק מרדכי הכהן רובין, הרב הראשי לירושלים הראשל"צ שלמה עמאר, ראש העיר ניר ברקת ומנכ"ל מד"א אלי בין.
