שתף קטע נבחר

מנקה נפלה מחלון הכיתה. מה הפיצוי שתקבל?

המועצה המקומית שוהם וחברת ניקיון פרטית ניהלו חילופי האשמות בנוגע לאחריות על תאונה שהתרחשה לעובדת בביה"ס. השופט שם לזה סוף

עובדת ניקיון בבית ספר ביישוב שוהם נפלה מגובה של כשני מטרים בעת שניסתה לנקות חלון ושברה כמה צלעות. כשתבעה פיצוי היא נתקלה בבריחה מאחריות וחילופי האשמות בין חברת הניקיון שהעסיקה אותה לבין המועצה המקומית. הסאגה הסתיימה רק אחרי שבית משפט השלום בחדרה קבע כי החברה היא האחראית הבלעדית לנזק, והעובדת תפוצה בכ-30 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש באוגוסט 2008, לאחר שהסורגים שעליהם נשענה כדי להגיע לחלק החיצוני של חלון באחת הכיתות התנתקו ממקומם. העובדת, אז בת 47, נחבלה באזורים רבים בגופה ושברה כמה צלעות.

 

את התביעה לפיצוי היא הגישה נגד חברת הניקיון שלה, "י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכוח אדם", נגד חברת הביטוח שלה "הראל", וכן נגד המועצה המקומית שוהם. לטענתה, החברה לא הדריכה אותה כיצד לנקות חלונות בבטחה ולא פיקחה על אופן ביצוע עבודתה.

 

המעסיקה ו"הראל" הטילו את האשמה על המועצה המקומית. לטענתן, המועצה היא ההאחראית על תחזוקת בית הספר והיא התרשלה כשלא דאגה לתקינותם של הסורגים בחלונות הכיתות. הן הוסיפו שעובדות הניקיון היו נתונות לפיקוחו של אב בית – שהועסק על ידי המועצה – והוא זה שהיה אמון על הדרכתן.

 

המועצה החזירה אצבע מאשימה כלפי המעסיקה, שלטענתה לא פיקחה על עובדיה כראוי. לדבריה, חברת הניקיון היא זו שלא הדריכה את התובעת כראוי ולא סיפקה לה אמצעים סבירים לביצוע עבודתה בצורה בטוחה. עוד טענה שאב הבית לא היה אמור לדאוג לפיקוח על עבודת התובעת וגם לא הוכח שהיה פגם בסורגים, שבכל מקרה לא נועדו לשמש כמעמד לניקוי החלון.

 

אין קשר למועצה המקומית

השופט אמיר סלאמה קבע כי חברת הניקיון הייתה מחויבת להנהיג שיטת עבודה בטוחה לעובדת שלה, להדריך אותה ולפקח עליה. המעסיקה היא זו שהייתה צריכה למנוע מהתובעת לנקוט שיטת עבודה כה מסוכנת בעת ניקוי החלון, ומשלא עשתה זאת – התרשלה.

 

השופט שלל כל אחריות מצד המועצה המקומית וקבע כי היא לא הייתה צריכה לצפות שאחד מעובדי הניקיון יעשה שימוש בסורגים כפלטפורמה לניקוי חלונות.

 

כמו כן לא הוכח שאב הבית נתן לעובדת הוראה לעמוד על החלון או כי למועצה הייתה מעורבות כלשהי בשיטת העבודה המסוכנת שנקטה התובעת. בניגוד למעסיקה, המועצה לא מחויבת להדריך את התובעת או לוודא מהי שיטת עבודתה.

 

משכך התקבלה התביעה רק נגד המעסיקה ו"הראל", והן חויבו לפצות את התובעת ב-30,205 שקל, הכוללים גם שכר טרחת עו"ד והוצאות. הנתבעות ישלמו בנוסף גם את שכר טרחת עורך הדין של המועצה בסך 2,500 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים