שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ההוביט 3": גם להרפתקה הזו יש סוף
    המסע של פיטר ג'קסון בארץ התיכונה מסתיים ב"ההוביט: קרב חמשת הצבאות", אשר חותם את הטרילוגייה היומרנית השניה שיצר בהשראת כתבי טולקין. אבל מה שהצליח כל כך ב"שר הטבעות" מתמצה במקרה זה בחוויה ויזואלית מסנוורת, שמסתירה מאחוריה עלילה דלילה ומסורבלת

    17 שנים חלפו מאז שפיטר ג'קסון החל לעבוד על העיבוד הקולנועי לטרילוגיית "שר הטבעות" של ג'.ר.ר טולקין, 13 שנים חלפו מאז יציאת הסרט הראשון. פרויקט עצום ששינה את פני ההפקה הקולנועית והביא אותה לעידן המגה-זיכיונות: סדרות פנטזיה אדירות מימדים ואורך המתבססות על פלאי האנימציה הממוחשבת, התחייבות להשקעות עתידיות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, מהלכים עלילתיים המתוכננים שנים רבות מראש.

     

    עוד ביקורות סרטים ב-ynet :

     

    הטריילר של "ההוביט: קרב חמשת הצבאות"

    הטריילר של "ההוביט: קרב חמשת הצבאות"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    טרילוגיית הפריקוול המעבדת את "ההוביט" מגיעה כעת לסיומה עם "ההוביט: קרב חמשת הצבאות" ("The Hobbit: The Battle of the Five Armies"). לפני 11 שנים, עם סיומה של טרילוגיית "שר הטבעות", העניקה התעשייה ההוליוודית 11 פרסי אוסקר ל"שר הטבעות: שיבת המלך". היה זה המספר הרב ביותר של פרסים שהוענק לסרט בשנה נתונה, שיא שהתרחש רק פעמיים קודם לכן ("בן חור" ו"טיטאניק"). הפעם, כך נדמה, אין לטרילוגיית הפריקוול כל סיכוי לזכות ביותר מאשר פרסים משניים, אם בכלל.

     

    הכשלים של טרילוגיית "ההוביט" נידונו לא מעט בשנתיים שחלפו מאז יציאת הסרט הראשון: ג'קסון לקח ספר אחד (ולא טרילוגיה), ספר שהוא ביסודו ספר ילדים, והעניק לו טיפול אובר-סופר-היפר בומבסטי המותח כל התרחשות לפרק זמן בלתי סביר. בנוסף, הקלילות של המקור הספרותי הוחלפה בטון קודר המיישר קו עם טרילוגיית סרטי "שר הטבעות". הניסיון לייצר גישור בין שתי הטרילוגיות הוביל למהלכים עלילתיים שאינם נמצאים במקור הספרותי או מתקיימים בו באופן מרומז ביותר.

     

     

     

    אמנם טרילוגית הפריקוול המבוססת על "ההוביט" אינה אסון בקנה המידה של טרילוגיית הפריקוול של "מלחמת הכוכבים", אך עדיין נדמה שעם כל סרט נוסף ההישג של טרילוגיית "שר הטבעות" הלך והועם.

     

    והנה אנו מגיעים לסוף. לסרט הקצר ביותר מבין השלושה (או השישה), המסתפק באורך הצנוע של 144 דקות. הסרט אינו מתעלה על הכשלים שהיו בסדרה. הגמדים הם עדיין ערב רב של דמויות חסרות זהות מאחורי שפמים, זקנים ואיפור מוקצן. עדיין קיים קשר בעייתי בין הקו העלילתי המרכזי והמשני.

     

    מרטין פרימן כבילבו באגינס וריצ'רד ארמיטג' כתורין אוקנשילד ()
    מרטין פרימן כבילבו באגינס וריצ'רד ארמיטג' כתורין אוקנשילד
      

    כזכור, ההוביט בילבו (מרטין פרימן) מתלווה לחבורת גמדים המונהגת על ידי תורין אוקנשילד (ריצ'רד ארמיטאג') בניסיון להשיב לגמדים את השליטה בממלכת ארבור. שליטה המחייבת להתמודד עם הדרקון המרושע ואדיר המימדים סמאוג (בנדיקט קאמברבאץ') שחמס את אוצרות הגמדים והרחיב את ממלכתם. בקו העלילתי המשני הקוסם גאנדלף (איאן מקלן) נתקל בסימנים שמהם לא ניתן להתעלם כי הכוחות הניצבים כנגד הגמדים קשורים לרשע גדול הרבה יותר, בדרך הקושרת את אירועי טרילוגיית "ההוביט" למאבק על כל הארץ התיכונה שיהיה ב"שר הטבעות".

     

    מבחינה עלילתית הקשר בין שני מהלכים אלו אינו מספיק מגובש, אך מבחינה צורנית יש כאן הברקות. אישון העין של סמאוג נקשר להופעתו המרומזת של סאורון, במספר רגעים המעיזים לחרוג מדימויים שכל תכליתם היא לשרת באופן ישיר את הסיפור. העובדה שקאמברבאץ' מספק את הקול לשתי הדמויות מסייעת גם היא בקישור זה. זהו קישור תמטי בין החמדנות של הדרקון, והשאיפה של סאורון לשעבד את כל עמי הארץ התיכונה. מול צורותיו השונות של רשע זה עומדים שני רעיונות העל של הסדרה - היכולת של האדם הקטן להשיג גדולה של רוח ואומץ, והסכנה של ההשחתה בתאווה הלא מרוסנת לכוח.

     

    הסרט השני בטרילוגיה "ההוביט: מפלתו של סמאוג" הסתיים בסצנה שבה סמאוג הזועם על הגמדים שחדרו ל"הר הבודד" מתעופף למשימת השמדה של העיר האנושית השוכנת למרגלות ההר. הסצנה הגדולה הראשונה של החלק השלישי ממשיכה מנקודה זו, ומציגה את גבורתו של בארד הקשת (לוק אוונס).

     

    כפי שניתן להבין משם הסרט, העלילה נעה לעבר הקרב הגדול שכולל בתוכו גמדים, בני אדם, אלפים ואורקים. בין הפתיחה והסיום, המהלך הדרמטי שם במרכזו את ההשחתה של תורין שהופך, בעקבות ההשתלטות על ההר הבודד, למי שלוקה בשיגעון תאוות הבצע של אבותיו. ה"טבעת" של תורין היא אבן הארקנסטון.

     

     

    השניות של הפנטזיה העכשווית ניכרת בסדרת סרטי ההוביט וכך גם בסרט הנוכחי. מצד אחד זהו סרט קודר למדי,

    ומצד שני, בעיצוב הפסיכולוגי של הדמויות, יש בו הפשטה ניכרת ונטולת דקויות. מבחינה ויזואלית יש הישגים יוצאי דופן, ובכל זאת לאחר חמישה סרטים יש תחושת מיצוי של מאגר הדימויים. כמו כן נדמה כי ב-13 השנים שחלפו מאז "חבורת הטבעת" פיטר ג'קסון עבר מעמדה של מי שמשתמש באנימציה ממחושבת לתת תוקף אמין למה שעד אז לא ניתן היה להשגה, למי שמשתמש בה כדי לבנות סצנות פעולה אינסופיות המצייתות להיגיון של סרטים מצוירים.

     

    חרף בעיות אלו, סביר להניח שמי שראה את הסרטים הקודמים בטרילוגיה, בוודאי מי שנהנה מהם, לא צפוי לנהוג או לחוש אחרת כלפי הסרט הנוכחי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קייט בלנשט ואיאן מקלן ב"ההוביט: קרב חמשת הצבאות"
    לאתר ההטבות
    מומלצים