שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האלמנה הכתומה: וו קליקו

    השבוע שבין חג המולד לסילבסטר הוא הזמן שבו נצרכים יותר משני שליש מבקבוקי השמפניה בשנה. רועי ירושלמי נסע עד בירת חבל שמפאן כדי לספר את סיפורה של האלמנה המפורסמת בעיר ושל מפעל חייה, שמפניית וו קליקו. המלצות וקווים לדמותו של היין המבעבע הכי שובב בשמפאן

    ריימז (Reims) שבצפון מזרח צרפת מתגאה בשרידים רומאיים מרשימים בלב העיר, רחובות צרים שמרוצפים באבני דרך מימי הביניים ואפילו בכנסייה מפוארת בה הוכתרו מלכי צרפת ונחתם הסכם הפיוס ההיסטורי בינה לבין גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל בינינו, סביר להניח שרובם של מיליוני התיירים שפוקדים מדי שנה את בירת חבל הארדנים לא היה מגיע לכאן לולא ריימז הייתה גם בירת הקסם העולמית.

     

    עוד מתכונים בערוץ האוכל:

     

    קסם? אין דרך אחרת לתאר את מה שקורה בעיר ובכפרים ובעיירות שמסביב לה, שבמסגרתו הופך בדרך פלאים תירוש מענבי פינו נואר אדומים, שרדונה ופינו מנייה לבנים ליין המבעבע הנחשק בעולם. מעל ל-300 שנים שמייצרים כאן - ורק כאן - שמפניה ועדיין לא נולד החבל, המחוז או אפילו הכפר שהצליחו לשחזר את הטעם הייחודי של היינות שיוצאים מגבולות שמפאן, שעליו נכתבו אינספור שירי הלל.

     

     (צילום: יחסי ציבור) (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    בעיירה הסמוכה לריימז, אפרניי, מתבקבקים להם הבקבוקים של בית השמפניה הגדול בעולם, מואט ושנדון ואילו כאן יושב הבית השני בגודלו - וו קליקו.

    את מדליית הכסף התמידית של הבית השובב הזה תולים כאן על הדש בגאווה. כי ממש כמו הנסיך הג'ינג'י הארי, המקום השני בסדר ההיררכיה מאפשר לבית השמפניה הזה לעשות כל מיני דברים שלא היו אפילו עוברים לחברים המהוגנים ממואט ושנדון בראש.

     

    מבפנים אנחנו אדומים

    סיפורו של בית וו קליקו מתחיל בסוף המאה ה-18. היה זה אחד מבתי השמפניה הראשונים להשתמש בענבים אדומים בהכנת היין המבעבע וכן לייצא את תוצרתם לשוק הרוסי והבריטי, שם הביקוש לשמפניה הקנה במרוצת השנים ליין את התהילה לה הוא זוכה עד היום.

     

    ועדיין, על אף כל המהלכים האלה, אין ספק שהדבר החכם ביותר שעשה מייסד בית השמפניה הזה במרוצת חייו הוא לתת לבנו להינשא ב-1898 לבארב פונסארדן, מי שתהיה תוך שבע שנים בלבד לאלמנתו הנמרצת.

     

     (צילום: רועי ירושלמי) (צילום: רועי ירושלמי)
    (צילום: רועי ירושלמי)

     

    באופן מהפכני לזמנה, האישה הצעירה והאמידה, בתו של ראש עיריית ריימז לשעבר, החליטה לקחת לידה את מושכות בית השמפניה, לעמוד בראשו ולנהל אותו בכוחות עצמה לבד עד למותה בשיבה טובה בגיל 86 בשנת 1866. 5 שנים לאחר שנותרה ערירית, היא הוספה את התואר המחייב "אלמנה" לבקבוקים ואת שם משפחתה (שבינתיים הושמט מהבקבוקים במהלך מיתוג מחדש בשנים האחרונות) - ומאז הכל היסטוריה.

     

    האלמנה קליקו אמונה על תהליך המודרניזציה החשוב ביותר שעבר על תעשיית השמפניה מאז שיכלל הנזיר פריניון את המצאת המשקה המבעבע בסוף המאה ה-17. בין השאר זוקפים לזכותה את המצאת השולחן עליו ניקזו את הבקבוקים ממשקעי השמרים, יצירת שמפניית הרוזה הראשונה וכן את כלוב המתכת המפורסם שמחזיק את הפקקים, שעד להמצאתו חמישית מהם היו מתפוצצים בדרך ליעד. אופס.

     

     (צילום: יחסי ציבור) (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    חג השמפניה 

    דצמבר הוא החודש שבו נמכרים יותר משני שלישים מבקבוקי השמפניה בעולם. השבוע שבין חג המולד לסילבסטר הוא הסיבה לכך, שכן באופן היסטורי נהוג לשתות שמפניה כפתיח לארוחת חג המולד וכן לפתוח בקבוקים בחצות ליל ה-31 לדצמבר, בבוא השנה האזרחית החדשה.

     

    בעוד ש-"מואט ושנדון" היא שמפניית המסיבות ההדורה שמבקשת שאיתה תפתחו את המסיבה, וו קליקו היא החַברה הססגונית שרוצה להישאר איתכם לאורך כל הערב, יין-אוכל שמבקש וראוי להיות מוגש לצד כל מנה ומנה בארוחה, מפתיח הסלמון המעושן ועד לקינוח.

     

     (צילום: רועי ירושלמי) (צילום: רועי ירושלמי)
    (צילום: רועי ירושלמי)

     

    שמפניית הנון-וינטג' של הבית – שאת בקבוקיה ניתן לזהות מרחוק בזכות התווית הכתומה והבולטת (בריימז, אגב, מתעקשים שמדובר בגוון כהה של צהוב. נו מילא) מורכבת בראש ובראשונה מתירוש שמקורו בענבי הפינו נואר האדומים שבאיזור, מה שמעניק להם גוף נוכח ומורגש.

     

    ענבי שרדונה מעניקים ליין רעננות וניחוחות תפוחים ירוקים, פרחים וכל מה שביניהם ונמצאים כאן בתפקיד משנה. הטעמים המודגשים ביין המבעבע הזה, שניחן בצבע כהה וזהוב, הם ניחוחות לחם בריוש קלוי ובמידה פחותה - צימוקים, מרציפן ווניל. בשנים האחרונות, אחוז נמוך של היין עובר יישון בחביות עץ, שמעניק לו עגלגלות נוספת ונעימה.

     

    את היין יוצר צוות הייננים מעשרות סוגי תירוש בדרגות יישון משתנות ומאיזורים שונים בחבל שמפאן, שמתחברים יחד לבקבוקים שמתיישנים ומתאכסנים על פני עשרות קילומטרים של רשת כיפות תת קרקעיות קרירות ולחות שנחצבו באדמת הגיר הלבנה שמתחת לריימז, חלקן מתוארכות עד ימי הביניים. חדר אחד מוקדש לבקבוקים שנשלו לפני מספר שנים מקרקעית הים הבלטי, בדרכם לרוסיה בתחילת המאה ה-20.

     

    עדיין תוססות אחרי 100 שנה. חדר השמפניות שמשו מהספינה הטבועה בים הבלטי (צילום: רועי ירושלמי) (צילום: רועי ירושלמי)
    עדיין תוססות אחרי 100 שנה. חדר השמפניות שמשו מהספינה הטבועה בים הבלטי(צילום: רועי ירושלמי)

     

    אחרים ששרדו את מלחמת העולם השנייה כשהוסתרו מהכובשים הנאצים בחדרים שנחסמו בקיר והוחבאו היטב בתוך המחילות האינסופיות. אלה מצדן מעוטרות בשלטים מאירי עיניים לכבוד כל עובד שעבד פה מעל ל-40 שנה, מהנהגים ועד למדביקי התוויות.

     

     (צילום: יחסי ציבור) (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    והמחיר? חצי

    רפורמת ייבוא השמפניה לישראל הורידה את מחיריהן של מרבית היינות המבעבעים מצרפת באופן משמעותי. השנה נכנסת למעגל היינות שמחירם נחתך בחצי גם "וו קליקו" - מחירה ההתחלתי עומד כעת על כ-249 שקלים במקום תג המחיר הקודם שעמד על 500 שקלים.

     

    הודות לשינוי במחיר, מסעדות כדוגמת "מאנטה ריי ", מלון נורמן וכן "דוד ויוסף " מגדילים לעשות ואף מציעים אותה בכוס לטובת החוגגים ולא רק בסילבסטר.

     

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    בנוסף ליין הנון וינטג', מגיע לישראל גם יין הרוזה של וו קליקו, היין המבעבע הוורוד הראשון של שמפאן, שמיוצר בבית זה משנת 1775. אל תתנו לשם ולצבע לבלבל אתכם: זהו אחד מהיינות המבעבעים הגבריים ביותר שמקורם בחבל כשאפילו הצבע - נחושתי וקרוב יותר לכתום מאשר לוורוד – לא עושה עמו את החסד התדמיתי שמגיע לו. ניחוחות של פירות אדומים (תותים, פטל. כאלה) עומדים בלב היין הזה, שמעניק תמורה מצוינת לכסף לחובבי הז'אנר (310 שקלים).

     

    בנוסף ולטובת חובבי יינות מתוקים יותר, מגיע ארצה גם יין הדמי-סק של היקב - שמפניה חצי יבשה. באופן מפתיע, המתיקות מאוזנת כאן באופן מרשים והתוצאה מענגת. מי שאוהב יינות מזני ענבים לבנים כגוורצטרמינר וריזלינג חצי יבש - יתענג על היין זה, אולי הטוב מסוגו בישראל (279 שקלים). 

     

    רבים מהיינות של וו קליקו מגיעים במארזים מעוצבים ומיוחדים שמחדשים מדי שנה בחברה לקראת נואל והסילבסטר. בין העיצובים בשנים האחרונות ניתן למנות את מארז הצידנית שמהווה מעין שקית שופינג, שמפניירה מנייר בהשראת האוריגמי, מארז בצורת מקרר משנות החמישים, תיבת דואר צהובה-כתומה, מזוודה לפיקניק עם 2 כוסות והיד עוד נטויה. חפשו אותם ולא תתאכזבו.

     

     (צילום: יחסי ציבור) (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     


    פורסם לראשונה 22/12/2014 23:51

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    וו קליקו
    צילום: ירון ברנר
    צילום: ירון ברנר
    רועי ירושלמי
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים