ס נובים גודם: למה אנחנו חוגגים את ה'סילבסטר'

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

והיה גם לו"ז ברור למהלך הערב: עד חצות היו מלווים את השנה היוצאת באוכל וכמובן בשתייה. בחצות, משיקים לחיים בגביעי הקריסטל מלאי השמפניה, מרעיפים נשיקות וחיבוקים מכולם לכולם - ומברכים זה את זה לכבוד השנה החדשה שזה עתה הגיעה, במילים: "לשנה חדשה ולאושר חדש" (s novim godom s novim stastyem) ואחר כך ממשיכים לחגוג אל תוך הלילה. לפעמים, אם לא היה קר מדי, היינו יוצאים החוצה לרחובות המושלגים הומי האדם, לפגוש מכרים וחברים.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• אתמול היה רע, ו(אולי) יהיה גם מחר/ הרב יואל בן-נון
• מצרים: ההילולה בקבר רבי יעקב אבוחצירא - אסורה
• לבם במזרח: לא קל להיות רב אמריקאי
  

לא היה לחגיגות האלו שום קשר לדת, והסילבסטר היחיד שהכרנו, היה החתול שרצה לטרוף את טוויטי, הציפור הקטנה, בסרטי "לוני טונס" שהתחילו להגיע אלינו מאמריקה.

מי הכיר את חג המולד?

קצת סדר בבלאגן החגיגות של סוף דצמבר, הממלא אותנו בסטריאוטיפים השאובים מהדימויים שאנחנו נחשפים להם יותר מכל - סרטים אמריקניים: שם, חוגגים את חג המולד שחל ב-24 בדצמבר (שימו לב להבדל) לצד עץ אשוח חגיגי, גרביים תלויות על האח - וסנטה קלאוס שמביא מתנות לילדים שמשתדלים להיות טובים. הדבר היחיד המשותף בין מה שתיארתי בהתחלה לבין אופי חגיגות חג המולד, הוא עץ האשוח.

בברית המועצות לשעבר, שבה הדת הייתה אסורה מכל וכל, היה עץ האשוח סמל של חגיגיות והתחדשות, וקישוט העץ היה חוויה משפחתית מאחדת(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בברית המועצות לשעבר, שבה הדת הייתה אסורה מכל וכל, היה עץ האשוח סמל של חגיגיות והתחדשות. סנטה קלאוס הפך להיות ל"דד מורוז" (סבא כפור) שחילק מתנות עם הנכדה שלו - בת השלג (סנגורצ'קה), וקישוט העץ היה חוויה משפחתית ומאחדת. הערב של ה-24 בדצמבר היה ערב ככל הערבים, ופרט לנוצרים שציינו את הולדת ישו, ספונים בבתיהם, אף אחד אפילו לא התעכב על התאריך הזה.

נחזור רגע לסרטים האמריקניים: שם בערב השנה החדשה (New Years Eve) - החגיגה מקבלת נופך שונה לגמרי. כולם מכירים את הספירה לאחור בטיימס סקוור, את הכדור הנופל ואת כניסתה של השנה החדשה - חגיגה לשם החגיגה. התחלפה שנה שהצלחנו לשרוד למרות איתני הטבע, דעאש ושאר מרעין בישין - ושכל מי שקם עלינו לכלותנו יצטרך לרדוף אחרינו לפחות עוד שנה.

גם אתם שותפים לחגיגה

וזה בדיוק מה שהיום הזה מסמן עבור כל העולם - חגיגה של החיים. יש לכם תאריך לידה, ואתם חוגגים יום הולדת מדי שנה?

אתם שותפים לחגיגה. אתם כותבים צ'קים ומחליפים את התאריך בכל ינואר? גם אתם שותפים לחגיגה. אתם קובעים תאריך לחתונה, למעבר בית או אפילו מחכים לטכנאי מכונת הכביסה? אתם שותפים לחגיגת השנה החדשה.

גם היום, אחרי 40 שנה בארץ ושולחנות חגיגיים בראש השנה ובפסח, עדיין אנחנו מתאספים בערב ה-31 בדצמבר עם כל המשפחה, מדליקים את עץ האשוח הקטן והאלקטרוני, פותחים את הערוץ הרוסי (כי שם יש תוכניות חגיגיות) - ומשיקים גביעי קריסטל מלאי שמפניה לרגל השנה החדשה.

ואם בכל זאת אתם מתעקשים לחפש את הנקודה היהודית, תעשו רגע חשבון: אם ישו נולד ב-24 בדצמבר, אז ב-31 בעצם חוגגים לו את ברית המילה (ובכמה מדינות בדרום-אמריקה כך מכונה "ערב השנה החדשה"). אז לשנה חדשה ואושר חדש. לחיים!