שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ניתוח שקדים: מי צריך, האם מסוכן ומתי חוזרים לביה"ס
    הם מתנפחים, כואבים וגורמים לסבל רב כמעט אצל כל ילד ומבוגר. שקדים מוגדלים כרוניים, עלולים לעשות הרבה יותר ולגרום לחסימת נשימה בשינה. אז מי מתאים לניתוח, מה ההכנות לפני ומתי חוזרים לשגרה? כל התשובות
    זה קורה כמעט לכל אדם במהלך חייו: השקדים בגרון גדלים, כואבים, מודלקים, וחיידק הסטרפטוקוק המתיישב שם אף עלול לגרום לזיהום מסוכן. חלק מאיתנו, ימשיכו לסבול פעמים רבות בשנה מהגדלה של השקדים, שלא רק מציקים אלא גם עלולים להפריע לנשימה.

     

    רוצים לדבר עם כתבי ועורכי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    הדרך היחידה להיפטר מהמטרד הוא באמצעות ניתוח. אלא שהוא כרוך בכאבים עזים ודימומים במשך שבוע. אז מי מתאים לניתוח, מה ההכנות הנדרשות ומתי חוזרים לשגרת היום יום? בסיועו של ד"ר דרור אשכנזי, מומחה לניתוחי ראש וצוואר במרכז רפואי העמק, הנה התשובות לכל השאלות.

     

    חדר ניתוח - הכתבות האחרונות בסדרה:

    ציפורן חודרנית: איך זה נוצר - ומהו הטיפול היעיל

    שאיבת ביציות: איך זה מתבצע - ומה הסיכונים?

    הסיליקון מסוכן? הכל על ניתוח להגדלת חזה

     

    מהם השקדים?

    אלו מבנים לימפתיים השייכים למערכת החיסון. מיקומם בלוע, אחורית לחלל הפה. תפקידם לפעול כנגד מזהמים שחודרים לגוף וגורמים לדלקות. המערכת הלימפתית בגוף כוללת מאות בלוטות לימפה במיקומים שונים והשקדים מהווים חלק קטן ממערכת זו.

     

    בהיותם ממוקמים בכניסה לדרכי הנשימה והעיכול הרי שבהיותם מוגדלים הם עלולים להפריע לתהליך הנשימה והבליעה. דלקת של השקדים הינה מחלה נפוצה בגיל הילדות ומתבטאת בשקדים מוגדלים אדומים ובכאבי גרון וקשיי בליעה.

     

    מה הן הסיבות לכריתת השקדים?

    ישנן מס התוויות לכריתת השקדים:

     

    • שקדים מוגדלים הגורמים לתסמונת "דום נשימה בשינה". התסמונת כוללת הפרעת נשימה בשינה, נחרה, הפסקות נשימה ואירועי מחנק בשינה, שינה בפה פתוח, יקיצות מרובות, הרטבת לילה, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות גדילה.

     

    • דלקות שקדים חוזרות פעמים רבות בשנה.

     

    • הישנות של מורסה (אבצס) בשקדים.

     

    • הליטוזיס - ריח לא נעים בפה שמקורו בהצטברות שיירי מזון בשקדים.

     

    • מחלה ממאירה של השקדים.

     

    אלפי ניתוחים בשנה (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    אלפי ניתוחים בשנה(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    מה שכיחות הניתוח?

    מבוצעים אלפי ניתוחים בשנה לכריתת שקדים בילדים. השכיחות במבוגרים נמוכה יותר.

     

    האם יש אלטרנטיבות לניתוח?

    כאשר ההתוויה לניתוח הינה הגדלת שקדים הרי שהאלטרנטיבה הינה להמתין לגדילה של הילד. ההחלטה אם לנתח או להמתין תלויה בגיל הילד, בגודל השקדים ובעיקר בעד כמה הנשימה הלילית פגועה.

     

    כאשר ההתוויה הינה דלקות שקדים חוזרות האלטרנטיבה הינה טיפול אנטיביוטי מונע, דהיינו, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך לתקופה של מספר חודשים.

     

    מה ההכנות לניתוח?

    לאחר שנתקבלה ההחלטה על ביצוע הניתוח על-ידי המטופל או ההורים במקרה של ילד. יש לבצע ספירת דם, תפקודי קרישה. במקרים נדירים, לבקשת רופא אף אוזן גרון, נדרשת בדיקת שינה במעבדת שינה.

     

    מטופלים הנוטלים תרופות לדילול דם (אספירין, קרטיה, פלויקס, קומדין) צריכים להפסיק נטילתן 10 ימים טרם הניתוח.

     

    הילד יעבור לפני הניתוח בדיקת רופא מרדים, ולקראת הניתוח נדרש צום של 6 שעות.

     

    מי מבצע את הניתוח?

    רופא אף אוזן גרון ורופא מרדים, בהרדמה כללית.

     

    כמה זמן מתבצע הניתוח?

    כחצי שעה עד שעה.

     

    איך מתבצעת הפרוצדורה?

    הילד יכנס לחדר ניתוח מלווה על-ידי אחד מהוריו שיהיה נוכח בשלב הראשון של הניתוח. ההרדמה מבוצעת בדרך כלל בשני שלבים: בשלב ראשון המרדים מניח מסיכה על פניו של הילד ומזרים דרכה חומר הרדמה.

     

    לאחר שהילד נרדם (תהליך שנמשך כדקה), ההורה יוצא מהחדר, ובשלב השני המרדים מחדיר מחט לוריד בידו של הילד ומזרים דרכה את תרופות ההרדמה. בילדים גדולים ההרדמה תתבצע לעיתים, על פי שיקול דעתו של הרופא המרדים, ללא מסיכה אלא רק באמצעות החדרת תרופות לוריד.

     

    בשלב הבא הרופא המרדים מחדיר צינור הנשמה ("טובוס") לקנה הנשימה של המנותח לצורך הנשמתו במהלך הניתוח.

     

    לאחר סיום הליך ההרדמה הרופא המנתח מכניס לפה המנותח מתקן שמשמש לשמירת הפה במצב פתוח. כריתת השקדים מבוצעת דרך הפה, ללא חתך חיצוני, כאשר המנותח שוכב כל גבו עם ראש מוטה אחורנית והמנתח יושב מאחורי ראשו.

     

     

    ישנן מספר טכניקות להסרת השקדים:

    כפית מתכת: בטכניקה זו, הנקראת גם "טכניקה קרה" השקדים מופרדים מהשרירים אליהם הם צמודים (הקרויים "מיטת השקדים") באמצעות מעין כפית ממתכת. לאחר הפרדת השקד נדרשת בדרך כלל עצירה של מספר מוקדי דימום. פעולה זו מבוצעת בדרך כלל על-ידי צורב חשמלי (דיאטרמיה").

     

    סכין חשמלית – "דיאטרמיה": בטכניקה זו השקדים מוסרים באמצעות סכין חשמלית שיוצרת חום. יש בשימוש 2 סוגי סכינים חשמליות: חד קוטבית ("מונופולר") שנראית כעין עיפרון שקצהו מתכתי ודו קוטבית ("ביפולר") שנראית כפינצטה שקצותיה מתכתיים. בטכניקה זו גם הסרת השקדים וגם עצירת מוקדי הדימום מבוצעות באמצעות הסכין החשמלית.

     

    קובלציה: בטכניקה זו השקדים מוסרים באמצעות אלקטרודה שמשמשת לפרוק מבוקר של רקמת השקדים ללא יצירת חום. בטכניקה זו גם הסרת השקדים וגם עצירת מוקדי הדימום מבוצעות באמצעות מכשיר ה- Coblation.

     

    בשיטה זו ניתן לכרות את כל השקד מבלי לכרות את הקופסית שלו שמפרידה בינו לבין שריר מיטת השקד. בכך ניתן להקטין את הכאב אחרי הניתוח ולמנוע חשיפת כלי דם במיטת השקד.

     

    Microdebrider: בטכניקה זו השקדים מוסרים באמצעות מכשיר שמפרק אותם פירוק מכאני ושואב את תוצרי הפרוק. בתום הכריתה נדרשת לעיתים צריבת כלי דם במיטת השקד.

     

    מה הם סיבוכי הניתוח?

    הסיבוך העיקרי שאליו יש להיערך הינו דימום. הדימום נובע מפתיחה של כלי דם במיטת השקדים שנסגר במהלך הניתוח ושכיחותו מרבית בשבוע הראשון לאחר הניתוח. דימום יכול להתבטא בדליפת דם טרי (אדום) מהפה או מהאף או בהקאה דמית (בצבע חום).

     

    במידה שיש דימום הילד ייבדק על-ידי רופא אף אוזן גרון, שיחליט אם יש להשגיח בלבד או שיש צורך בניתוח לסגירת את הכלי המדמם. הסיכוי לדימום לאחר ניתוח שקדים הינו קטן, עד 5%, אך זהו הסיבוך שיש לשים לב אליו.

     

    סיבוכים אחרים ששכיחותם נמוכה ביותר כוללים פגיעה בשיניים, פציעה בלשון, תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה וזיהום באזור הניתוח.

     

    מה קורה אחרי הניתוח?

    לאחר ניתוח שקדים נדרשת שהיה של לפחות לילה אחד בבית החולים. עם תום הניתוח ולאחר שהרופא המנתח מוודא כי אין דימומים ממיטת השקדים, המרדים מפסיק את הזלפת תרופות ההרדמה ומעיר את המנותח. בהמשך מועבר הילד למחלקת התאוששות שם מנטרים את מצבו באמצעות השגחת רופא ואחיות ומוניטורים לתפקוד הלב והנשימה.

     

    אל חדר ההתאוששות נכנס ההורה ובשלב בו הילד חוזר לערנות מלאה ההורה נמצא עימו. השהייה בהתאוששות נמשכת בין שעה לשלוש שעות, ואחר כך הילד מועבר להשגחה במחלקת אשפוז כאשר הוא מקבל נוזלים בהזלפה לווריד.

     

    במחלקה הילד מקבל אוכל ושתייה ראשוניים. בדרך כלל מתחילים ממים ואחר כך מזון רך וקר. כאשר הילד שותה כראוי, אינו מקיא ואינו מדמם, ניתן לנתק אותו מעירוי הנוזלים. במחלקת האשפוז הילד יטופל במשככי כאבים על פי מידת הכאב. במהלך אשפוזו ייבדק הילד מספר פעמים על-ידי רופא אף אוזן גרון.

     

    מתי משתחררים הביתה?

    במידה שאין אירועים מיוחדים הילד צפוי להשתחרר לביתו יממה אחרי הניתוח.

     

    השבוע שאחרי הניתוח

    לאחר ניתוח שקדים מומלצת מנוחה של כשבוע ימים. בשבוע הזה יש להימנע ממאמץ גופני, להימנע ממזון חם וקשה והילד צריך להיות בהשגחת מבוגר.

    בשבוע הנ"ל ייתכנו מספר תופעות שהינן חלק מהמהלך השגרתי אחרי ניתוח שקדים:

     

    בחילות: ביום הראשון לאחר הניתוח יתכנו בחילות בשל השפעת חומרי ההרדמה . הטיפול הינו בתרופות נגד בחילה.

     

    חום: ביומיים הראשונים אחרי הניתוח יתכן חום נמוך. הטיפול הינו במורידי חום (אקמול). אם החום גבוה מ 38 מעלות או שנמשך למעלה מיומיים יש להיוועץ ברופא.

     

    כאבי גרון: בימים הראשונים אחרי הניתוח שכיחים כאבי גרון. הכאב מתעצם בבליעה ומוקרן לעיתים לאוזניים. הטיפול הינו במשככי כאבים.

     

    ריח לא נעים מהפה: הריח מקורו בהליך הדלקת והליך הריפוי של האזור המנותח, שנראה לבן, והינו חלק מהליך הריפוי הטבעי אחרי הניתוח.

     

    תופעות שאינן חלק מהמהלך השגרתי אחרי ניתוח שקדים:

    דימום: דימום מהפה או הקאה דמית אינם חלק מהתופעות השכיחות אחרי הניתוח. דימום מהוה גורם סיכון ויש להתייחס אליו בדחיפות. כאשר מתחיל דימום יש לתת לילד למצוץ קוביית קרח (במטרה לכווץ את הכלי המדמם ולהחליש או לעצור את הדימום) ולפנות מיידית לבית החולים הקרוב למקום המגורים.

     

    גישה של המתנה בבית על מנת "לראות מה קורה" והמתנה להפסקה עצמונית של הדימום אינה נכונה, אינה מקובלת ועלולה לסכן את הילד.

     

    התייבשות: כאבי הגרון עלולים לגרום למנותח להימנע משתייה משך זמן ממושך ולגרום להתייבשות. חשוב למנוע מצב כזה על-ידי הקפדה על שתיה מרובה של נוזלים צלולים וקרים. במידה והילד נמנע משתייה במשך יותר מיום יש להיוועץ ברופא ולשקול אשפוז לצורך הזנת נוזלים.

     

    מתי אפשר לחזור לפעילות גופנית?

    בשבוע הראשון שאחרי הניתוח יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת. בחלוף השבוע ובחלוף כאבי הגרון ניתן לחזור לשגרה מלאה כולל פעילות גופנית מאומצת.

     

    מתי לצפות לשיפור?

    שיעורי ההצלחה של ניתוח שקדים הינם גבוהים ועומדים על כ- 90%. כאשר ההתוויה לניתוח הינה שקדים חוסמים והפרעת נשימה בשינה צפוי שיפור בשינה שהופכת לשקטה ונינוחה וללא נחרה כשבוע עד 3 שבועות אחרי הניתוח.

     

    כאשר ההתוויה הינה דלקות שקדים חוזרות הרי שהתוצאה הצפויה הינה ירידה משמעותית בשכיחות הלוע. לא צפויות יותר דלקות שקדים חיידקיות אך יתכנו דלקות לוע ויראליות.

     

    טיפים נוספים:

    • השקדים הינם חלק ממערכת החיסון אולם בהיותם חלק קטן ממנה הרי שכריתת שקדים אינה כרוכה בפגיעה בתפקוד מערכת החיסון. עבודות מחקר רבות שבוצעו הוכיחו כי המנותח לא צפוי לסבול מעליה בשכיחות מחלות זיהומיות כלשהן.
    • השימוש במשכך כאבים מסוג נורופן שנוי במחלוקת. יש מחקרים שהראו שהשימוש בו בטוח ואילו אחרים הראו עליה מסוימת בשכיות של דימום. לפיכך משכך הכאבים המומלץ הינו אקמול (במידה והמנותח אינו אלרגי אליו).
    • יתכן שינוי בקול בעקבות הרחבת דרכי הנשימה אחרי הניתוח. הקול ישמע לעיתים מעט מאנפף ("אפי") ביחס למה שהיה טרם הניתוח.
    • חומר לבנבן שמצפה את אזור הניתוח אינו מעיד על דלקת או זיהום ואינו דורש טיפול. מדובר בפיברין שהינו חומר המופרש כחלק מהליך הריפוי.
    • אין טכניקה ניתוחית שהוכחה כעדיפה באופן מוחלט (מבחינת הסיכון לדימום ומבחינת עוצמת הכאבים) על פני האחרות.

     

    יעוץ רפואי: ד"ר דרור אשכנזי, מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז רפואי העמק

     




    פורסם לראשונה 19/02/2015 11:15

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים