שתף קטע נבחר

השורשים היהודיים של המאנגה היפנית

מי שהמציא את "אסטרו בוי", ונחשב לאבי המאנגה היפנית - שאב את השראתו מהתרבות היהודית. אוסמו טזוקה הושפע מקומיקסאים יהודים, מהשואה - ומאוחר יותר מהקמת מדינת ישראל. "הוא פשוט העריץ את היהודי המהגר", מספר ד"ר רז גרינברג, וקובע כי ההשפעה היהודית נוכחת במאנגה עד היום

אבי המאנגה היפאנית, או "אלוהי המאנגה" – תלוי את מי תשאלו – הוא אוסמו טזוקה. מי שהמציא את "אסטרו בוי", והיה אחראי למעשה לפריצתו של הקמיקס היפני, שאב השראה מהתרבות היהודית, והחיבור הוויזואלי בין היהודים ליפאנים, נמשך עד היום בין דפי חוברות המאנגה.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

ד"ר רז גרינברג, מומחה למאנגה – אמנות האנימציה היפאנית – חשף את הקשר המפתיע במהלך דוקטורט שעשה בכלל בנושא אחר בתחום המאנגה. במסגרת תערוכה חדשה, "יפן ממלכת הדמויות" בספריית "בית אריאלה" שבתל אביב, הוא מספר כיצד נבירה בארכיוני מאנגה ישנים, ועיון ביצירות מתקופת מלחמת העולם השנייה, הוביל לגילוי בלתי צפוי.

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

"התעניינתי במיוחד ביצירותיו של אוסמו טזוקה", גרינברג מספר. "הוא זה שהביא את הקומיקס למקום המאוד חשוב שלו בתרבות היפנית". לדבריו, התבוננות בסדרות המאוחרות שצייר לפני מותו, תחת השם "אדלוף", גילתה כי "הייתה למעשה סדרה שלמה העוסקת בסיפור היהודי, בנרדפות, בשואה ובקום המדינה והסכסוך היהודי-ערבי.

 

היפני שאייר את "הסיפור היהודי". אוסמו טזוקה ()
היפני שאייר את "הסיפור היהודי". אוסמו טזוקה

 

"למיטב ידיעתי, הוא מעולם לא ביקר בישראל, או הכיר מקרוב משהו שעבר את השואה. ומצד שני, כתב סידרה מדהימה שעוסקת כולה ביהודים, וחושפת תובנות מאוד מעניינות עלינו, מנקודת מבטו שלו, כיפני".

 

תופעה: הערצת "היהודי הנודד"

את הקישור בין טזוקה ל"השפעה יהודית", כפי שמכנה אותה ד"ר גרינברג, הוא גילה בדמות שהיוותה מקור

השראה עבורו: "תוך כדי המחקר נתקלתי בספר שאייר קריקטוריסט אמריקאי יהודי בשם מילט גרוס, בשנות ה-30", כך גרינברג. "סגנון הציורים של גרוס, בספר שנקרא He Done Her Wrong, שיקף בעיניי דמיון מובהק ליצירות של טזוקה. רק אחרי שחקרתי את הנושא גיליתי כי אכן הוא הושפע ממנו מאוד, זה היה, למעשה, הרמז הראשון".

 

גרינברג לא הסתפק בכך, והחל לחשוף דמויות יהודיות נוספות שהיוו מקור השראה לגורו המאנגה היפני. "גם האחים פליישר, לדוגמה, מי שהיו בשנות ה-30 המתחרים הכי גדולים של 'דיסני', היו יהודים - וגם הם מאוד השפיעו על יצירותיו של טזוקה", ד"ר גרינברג מספר, ומבהיר כי "אסטרו בוי", יצירת המאנגה המשמעותית של טזוקה, הושפעה מהם ישירות. "ככה התחלתי בעצם לצלול לסיפור, במטרה לראות האם מעבר לסגנון הציור והנראות הוויזואלית, הייתה גם השפעה תרבותית עמוקה יותר על אומן המאנגה, והתשובה היא חיובית".

 

כשאתה מדבר על "השפעה יהודית", למה בעצם אתה מתכוון?

 

"גרוס השתמש בתחביר מתובל ביידיש, על אף שהיצירה שבעיניי ממקדת הכי הרבה דמיון ויזואלי, היא נטולת טקסט. מן הסתם, גם אם היה טקסט והיו בדיחות ביידיש, טזוקה לא היה מבין אותן. אבל טזוקה כן הצליח לשקף את המנטאליות היהודית הקלאסית. הוא פשוט העריץ את היהודי המהגר, זה שעובר מהעולם הישן שבו הוא נרדף - לעולם החדש והמודרני. זה שאחרי הרבה תלאות והרפתקאות, מצליח להשתלב, להתברג ולהצליח".

 

ישראל בקומיקס היפני

לדבריו גרינברג, "ההערצה של האחים פליישר למדע וליידע, כשלעצמה, היא אלמנט יהודי מאוד חזק. המעבר בין העולם הישן והאנטישמי, לעולם המדע והטכנולוגיה - זה מעבר שעושה גם אמן המאנגה היפני. טזוקה, כמו יפנים רבים אחרים, מעולם לא חווה הגירה על בשרו. מצד שני, כשמסתכלים על גיבוריו שיוצאים למסע כנגד כל הסיכויים, מקצה אחד של העולם לקצהו השני - אפשר בהחלט לייחס זאת להשפעה התרבותית שהייתה לאותם יהודים עליו, כנער, דרך היצירות שלהם".

 

ההשראה היהודית ל"אסטרו בוי" ()
ההשראה היהודית ל"אסטרו בוי"

 

על אף שלדברי גרינברג "יהודים לא עניינו את טזוקה בתור דת, אלא בתור תרבות" - הוא היה מוקסם מהם. "הרעיון של העם היהודי העתיק, שבמשך שנים לא הייתה לו מדינה, והצליח להשתלב ולשגשג בכל תרבות שהגיע אליה, הפעים אותו. הוא, שראה את מה שקרה למדינת הלאום שלו במהלך מלחמת העולם השנייה, העריץ את הקיום היהודי הגלותי, שחלקנו מסתכלים עליו כעל דבר שלילי, וראה בו משהו חיובי".

 

הסכסוכים המדיניים במזרח התיכון סביב "מדינת היהודים" וכן הדת היהודית, הצליחו לחלחל לתוך המאנגה היפנית לצד סיפורי השואה ודמותה של אנה פרנק, הנחשבת לגיבורת תרבות ביפן. "יש מאנגה ושני סרטי אנימציה נפרדים שהופקו ביפן על אנה פרנק. הרבה ילדים קראו ועדיין קוראים את יומנה. אך חשוב לציין שהיא מעניינת אותם בשל סיפורה האנושי, לאו דווקא היהודי".

 

"נתקלתי בכמה וכמה אמנים שהתייחסו למדינת ישראל ביצירותיהם", גרינברג מוסיף. "מצאתי אפילו רומן בדיוני אחד, ובו תיאור עתידני על התפקיד שממלאים שירותי המודיעין הישראלים בעולם החדש".

 

קבלה, נוסח יפן

לדבריו, גם מקומה של המיסטיקה היהודית אינו נפקד: "מילים בעברית ואזכורים וסמלים קבליים, למשל, הפכו

לחלק ממסתורין שהפיקו כל מני אמני מאנגה ואנימה (אנימצייה יפנית). אבל ההסתכלות על זה, היא כעל כעל דבר אקזוטי".

 

לדבריו, ההתעניינות בישראל כמדינה יהודית, וסביב סכסוכי המזרח התיכון - החלה ביפן בשנות השבעים, לאחר פרוץ משבר הנפט העולמי, שמיקד את תשומת הלב בנעשה במזרח התיכון. "התעניינות בישראל עצמה יכולה לפרנס מחקר של שנים", כך ד"ר גרינברג. "ביפן ישנם מיליוני כותרי מאנגה, ומדי חודש מודפסים שם מאות-אלפי עותקים. המאנגה ממלאת שם את התפקיד שהטלוויזיה ממלאת בהרבה מדינות. אנשים קוראים קומיקס בכל מקום ועל כל נושא, אז טבעי מאוד שיעסקו גם בזה".

 

  • התערוכה "יפן - ממלכת הדמויות" מאורגנת על ידי שגרירות יפן בישראל, במרכז התרבות ב"בית אריאלה". היום (ד', 18.3) ירצה ד"ר רז גרינברג בנושא "השורשים היהודיים של המנגה" בחלל התערוכה (הכניסה חופשית).

     


 


פורסם לראשונה 16/03/2015 17:37

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עודד סורוקה
מאנגה בהשראה יהודית. פוקימון - מתוך התערוכה
צילום: עודד סורוקה
צילום: נורית הוראק
תובנות מעניינות מיפן על יהודים. ד"ר רז גרינברג
צילום: נורית הוראק
"אדולף" של טזוקה. תולדות העם היהודי בעיניים של יוצר יפני
מומלצים