שזוף ואוורירי: פנקייק חומוס

לכאורה יום של בחירה היום. למעשה אין שום בחירה, רק חובה: החובה לבחור. ומי יודע, אולי בסופו של יום הייאוש יתחיל להיראות קצת יותר נוח.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• בוואריים: 3 סלטים וממרחים שמנשנשים לצד בירה
• יווני טבעוני: ספנקוריזו עם תרד ואורז מלא
• מרינרה: פאייה פירות ים
  

בינתיים, הסקרים מנבאים כך או אחרת. הדיבור משתנה משבוע לשבוע. תקוות נמהלות בחרדות, ובזווית העין נראים בכל רגע נתון שלטי חוצות עם פרצופים וסיסמאות שעושים הכל חוץ מלעורר אמון.

גם במטבח אני עושה בחירה, בעקבות דיאטה בריאותית של חבר קרוב, ועורכת ניסויים בקמח חומוס. לא עובר יותר מדי זמן, ומה שהתחיל בניסוי קטן הופך לסוג של אובססיה.

במשך כמה ימים אני מפזרת, שוקלת, מערבבת ומתבלת קמח חומוס בכל מיני צורות ומרקמים. אחד הדברים הטעימים והפשוטים שיצאו מכל המשחקים הוא פנקייקים קטנים, שמוכנים בדקות, נטרפים בעוד פחות דקות, ועובדים כמעט עם כל ציפוי שעולה בדמיונכם.

(צילום: מיכל וקסמן)

האמת שלא המצאתי פה כלום. פנקייק החומוס שלי מבוסס על מאכלים עתיקי ימים ומסורת. האיטלקים קוראים לזה פרינטה, ומכינים אותה בדרך כלל בתנור, על גבי תבנית עגולה מחוממת מראש, קצת כמו פיצה גדולה עליה מוסיפים בצל, רוזמרין ועוד כל מיני. הצרפתים קוראים לזה סוקה ומכינים אותו במחבת, בגודל של קרפ, עם או בלי מילוי או ציפוי. כך או כך מדובר באוכל מהיר, משביע מאוד, שמתאים גם לטבעונים, למתנזרים מגלוטן ולמי שפסח אצלו כולל קטניות.

פנקייק מקמח חומוס

יש שני סוגים של קמח חומוס: זה שנטחן במקום בחנויות תבלינים מחומוסים יבשים, וזה המסחרי שאפשר לקנות היום כמעט בכל סופרמרקט, בדרך כלל על מדף המוצרים האורגניים. הראשון טעים יותר בעיני, דורש תוספת של פחות מים ומייצר פנקייקים פחות יבשים.

שימו לב שכמות המים הנדרשת משתנה מסוג לסוג. בכל מקרה הוסיפו מים בהדרגה, ערבבו היטב אחרי כל הוספה ותקנו, אם צריך, אחרי שתטגנו פנקייק אחד או שניים.

(צילום: מיכל וקסמן)

ועוד דבר: כמו כל פנקייק, גם אלה טעימים לאכילה ישר מהמחבת. אחר כך הם אכילים, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

המרכיבים: 

4 כפות שמן זית + עוד קצת לשימון המחבת

קורט מלח

1 כוס (250 מ"ל) מי ברז, אם משתמשים בחומוסים טחונים במקום

או

1.5 כוסות מי ברז, אם משתמשים בקמח חומוס ארוז מהסופר

שמן זית למריחת המחבת

אופן ההכנה: 

1. מערבבים קמח חומוס, מלח ושמן זית בעזרת מטרף ידני.
2. מוסיפים בהדרגה את המים תוך כדי טריפה, כל פעם קצת, כדי שלא ייווצרו גושים. מניחים לעמוד במשך 10 דקות (התערובת צריכה להיות נוזלית).
3. מחממים מחבת טפלון, ומשמנים אותה קלות בנייר מטבח ספוג בשמן זית. כשהמחבת חמה, יוצקים את בלילת החומוס ויוצרים ממנה מעין פנקייקים קטנים ודקים. המחבת צריכה להיות חמה מספיק כדי שהבלילה תתקשה מיד עם נגיעתה בה ולא תיזל.
4. מזהיבים את הפנקייק מצידו התחתון. הצד העליון מתייצב גם הוא, ומתחילים להיווצר בו מכתשים עגולים קטנים.
   

   (צילום: מיכל וקסמן)
   הופכים ומזהיבים גם את הצד השני.
   

   (צילום: מיכל וקסמן)
5. מוציאים וממשיכים לסיבוב הבא.
6. אוכלים את הפנקייקים חמים עם ציפוי מלוח או מתוק, לבחירתכם.
   

- אבוקדו, כוסברה וממרח לימונים כבושים עם אריסה

- גבינת עיזים רכה עם פלפל קלוי

- גבינת סולוגני גרוזינית (או פטה) מגוררת עם סלט קטן של עלי זעתר בלימון, סומאק ושמן זית

- גבינת עיזים או צאן עם מרמלדה מתפוזי דם

- סלט קטן של עלי רוקט ועגבניות שרי

(צילום: מיכל וקסמן)

(צילום: מיכל וקסמן)

• לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"
  

• לכל הטורים של מיכל וקסמן