שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מומחים מסבירים: איך אורח חיים בריא מדי - עלול לסכן אתכם

    מבלים את חייכם בחדר הכושר, נוטלים אינספור תוספי תזונה, רצים מבדיקה רפואית אחת לשנייה ונחרדים כשמציעים לכם עגבנייה לא אורגנית? זה עלול להיות מסוכן. מומחים מסבירים איך לשמור על הבריאות בלי לגרום לנזקים

    האם שמירה על הבריאות מועילה לנו תמיד? מומחים מסבירים מתי הקפדה חמורה מדי הופכת להגזמה ולסכנת חיים.

      

    יותר מדי כושר

    נזקים אפשריים: פציעות, פגיעה בדרכי הנשימה העליונות, דכדוך, תשישות, אובדן תיאבון.

     

    בשנים האחרונות זכתה הפעילות הגופנית למעמד של "תרופה לכל חולי." ולא לשווא. אינספור מחקרים הוכיחו את יעילותה במניעת מחלות לב וכלי דם, סרטן, אלצהיימר, דיכאון והשמנת יתר.

     

    כל אלה גרמו לאשליה שאולי כאן טמון המתכון לחיי נצח, אבל למרות שמדובר בפעילות מבורכת, יש רגע שבו היא הופכת למוגזמת ואפילו - למזיקה.

     

    איך זה יכול להזיק: "כשמגזימים בפעילות גופנית בשלב מסוים תרומת האימונים לשיפור מדדים כמו האצה בחילוף החומרים, הורדת לחץ הדם, טריגליצרידים וכדומה נפסקת", מסביר יאיר להב, איש חינוך גופני ודיאטן קליני וספורט מהמרכז הבינתחומי לתזונה ופעילות תל אביב.

     

    "בשלב הבא האימון עלול אפילו להוביל לירידה בתפקוד המערכת החיסונית, שבאה לידי ביטוי במחלות חוזרות ונשנות של דרכי הנשימה העליונות.

     

    ספורטאים מקצועיים שמתאמנים יותר מדי עלולים ללקות גם בתסמונת שנקראת 'אימון יתר' ובאה לביטוי בפגיעה באיכות השינה, דכדוך, תשישות, אובדן תיאבון וירידה ברמת הביצועים".

      

    אימוני ריצה רבים מדי עלולים לקצר את החיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אימוני ריצה רבים מדי עלולים לקצר את החיים(צילום: shutterstock)

      

    "אימוני התנגדות אינטנסיביים מדי עלולים להביא לפציעות בלתי מורגשות, שאם המתאמן אינו נותן לגוף די זמן להתאושש מהן, הן מצטברות והופכות לפציעות של ממש", מסביר שלי בר סלע, פיזיותרפיסט המתמחה בפציעות ספורט מ"פיזיו אנד מור".

     

    "כך למשל, גברים שמתאמנים בקביעות במכון כושר, בעיקר בהרמת משקולות, מגיעים לא פעם למצב של פגיעה בגידי הכתף, ונשים שמתאמנות באינטנסיביות עלולות לסבול מכאבי ברכיים, שעלולים להתפתח לפגיעה בסחוסים ובגיד הפיקה.

     

    "גם לפעילות אירובית מוגזמת עלולות להיות תוצאות מכאיבות: אצל הרצים האזורים המועדים לפורענות הם הברכיים או גידי האכילס, ואצל השחיינים - הכתפיים והגב".

     

    כמה מחקרים שראו אור בשנתיים האחרונות, מצביעים על כך שאימוני ריצה אינטנסיביים עלולים להזיק ללב ואפילו לקצר את חיי המתאמנים.

     

    ומה עם רוכבי האופניים? "אצל הרוכבים", מסביר דוד רזניק, פיזיותרפיסט ומומחה בהתאמת אופניים לרוכב, "שורש כף היד עלול לכאוב והאצבעות עלולות להירדם בשל ההישענות על הכידון. גם השכמות והצוואר נמצאים בסיכון בשל הצורך להרים את הראש ולהסתכל קדימה".

     

    מי נמצא בסיכון: "כל אלה שמתאמנים לקראת תחרויות מרתון וטריאתלון", אומר להב. "בשנה הראשונה של אימונים למרתון למשל, הסיכון להיפצע גדול מ-50%, והוא גדל עוד יותר כשדוחסים את האימונים לתוך שבוע עבודה עמוס מחויבויות ולא מקצים זמן למנוחה והתאוששות".

     

    קבוצה נוספת המועדת לפורענות הם אנשים עם נטייה להתמכרות. "במקום להתמכר לאלכוהול, סיגריות או סמים - הם פונים לספורט", מספר להב. "אפשר למצוא אותם מתאמנים במכון הכושר שלוש שעות ביום, ברמה שעלולה להזיק".

     

    אז איפה עובר הגבול: הסף שבו פעילות מבורכת הופכת להיות מוגזמת משתנה מאדם לאדם. "אצל אנשים שמתחילים להתאמן בגיל מבוגר הסף נמוך יותר", מפרט בר סלע. "גם אצל אנשים שמתאמנים כל יום, ואינם מלווים את הפעילות בתזונה מתאימה והקפדה על שעות שינה - האימון הופך מוגזם מהר יותר".

     

    עם זאת, יש גם מדדים ממוצעים ולפיהם בריצה לא מומלץ לעבור את הגבול של 50-60 קילומטר בשבוע או 4-5 שעות ריצה, ובאימוני התנגדות - אימון של יותר משלוש פעמים בשבוע מגביר בעשרות אחוזים את הסיכון להיפצע.

     

    10  הטעויות שהורסות לכם את אימון הכושר

      

    יותר מדי בדיקות

    נזקים אפשריים: גילוי ממצאים חסרי חשיבות המובילים לטיפולים מיותרים.

     

    הקונספט של "גילוי מוקדם" מבוסס על ההבנה שחלק מהמחלות מקננות זמן רב לפני שאנו חשים בהן, ובשלב התחלתי ניתן למנוע מהן להתפתח ולהפוך למסכנות חיים. גם כאן מפתה לחשוב שאם נפקח על המחלות כמו פקחי טיסה ערניים וקפדנים, נוכל למנוע מהן להתפתח מבעוד מועד. אבל גם כאן, מתברר שלא כל המרבה הרי זה משובח.

     

    "בקרב כל האיגודים הרפואיים בעולם מודעים היום לכך שחלק מהאנשים הבריאים עושים יותר מדי בדיקות סקר", אומר פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. "לפי מחקר שהתפרסם ב-2012, אנשים שמרבים ללכת לבדיקות אינם מאריכים חיים בשום דרך".

     

    עם ההנחה הזו מסכימים גם עורכי כתב העת היוקרתי BMJ, שם יצאו לפני שנה בקמפיין להעלאת המודעות למניעת אבחון וטיפול יתר, שלווה בכנס בינלאומי לאנשי מקצוע ובגיליון מיוחד שהוקדש לנושא.

     

    עלולים להתגלות ממצאים חסרי חשיבות - שיובילו לטיפולים מיותרים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עלולים להתגלות ממצאים חסרי חשיבות - שיובילו לטיפולים מיותרים(צילום: shutterstock)

     

    איך זה יכול להזיק: "בבדיקות כאלה מתגלים לא פעם ממצאים מקריים שלמעשה אין להם שום חשיבות, אבל הם גוררים אחריהם עוד בדיקות, חלקן כרוכות בקרינה וחלקן פולשניות, שנושאות עימן סיכונים לחולה, ולפעמים מובילים אותו אפילו לטיפולים מיותרים", אומר פרופ' אבירם.

     

    מלבד זאת, בשנים האחרונות הולך ומתברר שחלק מהגידולים שמאובחנים כ"סרטן בשלב ראשוני" לא נידונו להתפתח ולגדול ולמעשה אינם מסכנים את הנושאים אותם.

     

    "לגבי סרטן הערמונית, למשל, התגלה כבר לפני שנים שברבים מהמקרים הוא לא מתפתח ולא הופך למסוכן", אומר פרופ' אבירם. "בשנים האחרונות עלתה הנחה שזה גם המקרה בחלק מסרטני השד".

     

    מי נמצא בסיכון: עובדים במקומות עבודה שאחת מההטבות שהם מעניקים לעובדיהם היא רשימת בדיקות סקר ארוכה ומקיפה – שמלבד בדיקות דם כוללת גם צילום חזה, תפקודי ריאות, אק"ג ועוד בדיקות הכרוכות בקרינה או שהן פולשניות.

     

    אז איפה עובר הגבול: "בדיקות צריך לערוך על פי הצורך, בהתאם לגורמי הסיכון, למצב הגופני ולתסמינים", קובע פרופ' אבירם. "אם תבקרו אצל רופא, סביר שהוא ישלח אתכם לבדיקות הנחוצות לכם, ולא ירשום לכם סדרת בדיקות ארוכה ובלתי מותאמת אישית".

     

    רוצים להיות בטוחים איזו בדיקה צריך ואיזו לא? האתר choosing wisely, שהוקם במיוחד כדי להילחם בתופעת אבחון וטיפול היתר, מספק מידע לגבי רשימה ארוכה של בדיקות - כולל למי כדאי לבצע אותן ומתי.

     

    מש' הבריאות נגד בדיקות סקר שנתיות: הן מטעות

     

    יותר מדי תוספי תזונה

    נזק אפשרי: "אוברדוז" של חומרים פעילים - במצבים של חסר תזונתי בוויטמין או מינרל נטילת תוספים נחוצה, מועילה ובריאה, כמו למשל נטילת תוסף B12 כשמדובר בצמחונים או בטבעונים, או במצבים מסוימים כמו היריון.

     

    "מחקרים הראו שנטילת חומצה פולית ומולטי ויטמין ייעודי בהריון מקטינה את הסיכון למומים מולדים, לידה מוקדמת ולרעלת היריון", אומרת לימור בן-חיים, דיאטנית קלינית החברה בעמותת עתיד, "כמו כן, הוכח שתוסף ייעודי המכיל נוגדי חמצון כמו לוטאין במינון מסוים מפחית את הסיכון למחלות ניווניות של הרשתית, ויש דוגמאות נוספות".

     

    אבל מאחר שתוספי התזונה מכילים חומרים פעילים בדיוק כמו תרופות, נטילה מוגזמת או מיותרת שלהם ללא המלצה רפואית, יכולה להזיק מבחינה בריאותית.

     

    מתי זה יותר מדי תוספים? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מתי זה יותר מדי תוספים?(צילום: shutterstock)

     

    איך זה יכול להזיק: ישנן הוכחות לכך שבמקרים מסוימים שימוש לא מושכל בתוספי תזונה עלול אפילו להגביר את הסיכון לסרטן. כך למשל, במחקר שבו ניתנו לאנשים עם סיכון לסרטן ריאות (מעשנים וכאלה שנחשפו לאזבסט) ויטמין A יחד עם בטא קרוטן (חומר מוצא של ויטמין A), נמצא שהסיכון שלהם לסרטן עלה.

     

    תוצאות דומות עלו גם מבדיקת השפעתם של הוויטמינים האלה, וגם של ויטמין C וסלניום, על הסיכון לסרטן הקיבה.

     

    "מדובר בנוגדי חמצון, והם בריאים כל עוד יש חומרים מחמצנים שהם יכולים לנגוד אותם", מסבירה אסנת בובורוב, דיאטנית קלינית החברה בעמותת עתיד ומרצה במכללה האקדמית תל חי. "כשאין להם את מה לנגוד - הם עצמם הופכים למחמצנים".

     

    מי נמצא בסיכון: לרוב שוחרי בריאות שמנסים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע מחלה. קבוצה אחרת היא אנשים שנמצאים בסיכון למחלה כלשהי ומנסים לעשות מאמץ למנוע אותה, "אלא שחלקם מקשיבים לעצות ואוספים מידע מהרבה מקורות, ולא מנהלים את השימוש בו באופן מספיק קפדני, ולעתים קורה שהם מוצאים את עצמם לוקחים תוספים שונים עם אותו חומר פעיל", אומרת בן חיים.

     

    "לדוגמה: אנשים שלוקחים תוסף לבעיות זיכרון ותוסף לבעיות לב שבשניהם יש אומגה 3, או כאלה שנוטלים במקביל תוסף למניעת סרטן הערמונית, תוסף סידן המכיל ויטמין D וטיפות של ויטמין D ומעמיסים על גופם כמויות אדירות של ויטמין D".

     

    אז איפה עובר הגבול: הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ עם איש מקצוע, שיראה את התמונה הכוללת ויאבחן אם אתם נמצאים בעודף של ויטמין או מינרל מסוים. בכל מקרה חשוב לדעת שוויטמינים A, E ו-D עלולים להצטבר בגוף ולכן אסור לקחת אותם ללא היוועצות עם רופא, וגם ברזל אין לקחת ללא בדיקות דם שמצביעות על חסר.

     

    איך לבחור תוספי תזונה יעילים ובטוחים? מדריך

     

    יותר מדי היגיינה

    נזק אפשרי: מחלות אוטואימוניות, דלקתיות ואלרגיות.

     

    אין ספק שהרגלי היגיינה בסיסיים, כמו שטיפת ידיים ביציאה מהשירותים ושטיפת ירקות ופירות לפני האכילה חשובים.

     

    כשאנו מרחיקים מאיתנו חיידקים ונגיפים אנחנו מפחיתים את הסיכון ללקות בשפעת, מחלות מעיים, התקררויות ועוד. אבל ייתכן שאנשים שלא מעבירים שתייה או אוכל "מפה לפה", מרתיחים את המוצץ של התינוק אם הוא נגע במקרה בעגלה ולא יוצאים מהבית בלי ג'ל חיטוי מזיקים לבריאותם.

     

    איך זה יכול להזיק: על פי הדוגלים בתיאוריית ההיגיינה, חלק גדול מהתחלואה המודרנית נובע מחיסונים ומהיגיינת יתר, שמונעים ממערכת החיסון חשיפה למחוללי מחלות ותרגול קבוע של התמודדות איתם.

     

    הוכחה לכך שאותה הקפדה על היגיינה מפחיתה מחד את הסיכון למחלות זיהומיות ומעלה את הסיכון ללקות במחלות אחרות מאידך, נמצאה במחקר שנעשה ב-1989 ופורסם בכתב העת BMJ.

     

    "לפי אותו מחקר, יש קורלציה הפוכה בין מחלות זיהומיות לבין מחלות דלקתיות, אוטואימוניות ואלרגיות", אומר פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים במרכז הרפואי שערי צדק.

     

    במילים פשוטות, המחקר הזה רומז על דרך ההקצנה שייתכן שבכל פעם שאנו שוטפים מהידיים, מהמוצץ ומהמזון חיידקים, אנחנו מגבירים את הסיכון של ילדינו לחלות בקרוהן, קוליטיס, אסתמה, אטופיק דרמטיטיס, צליאק ועוד.

     

    העובדה שבאפריקה מוכת הזיהומים לא שמעו על מחלות כמו קרוהן וקוליטיס תומכת בתאוריה הזו, וכך גם מחקר שנעשה על ילדי חוואים בגרמניה, שמצא כי ילדים הגדלים ליד רפש סוסים ופרות לא נוטים ללקות במחלות אלרגיות.

     

    וזה עוד לא הכל. מחקרים רבים מראים ששינוי אוכלוסיית החיידקים המתגוררת במעי שלנו (מיקרוביום) משפיע לרעה על בריאותנו. "הפרת האיזון באוכלוסיית החיידקים שבמעי מגבירה את הסיכון למגוון מחלות", אומר מסביר פרופ' טרנר.

     

    "ומדובר כנראה לא רק על מחלות מעי דלקתיות ומעי רגיז - אלא ייתכן שגם על מצבים אחרים כמו השמנת יתר ואפילו דיכאון. עם זאת, יש לזכור שאוכלוסיית החיידקים במעי נקבעת על ידי גורמים רבים, שההיגיינה היא רק אחד מהם".

     

    יותר מדי היגיינה עלולהלהוביל לאלרגיה (צילום: index open) (צילום: index open)
    יותר מדי היגיינה עלולהלהוביל לאלרגיה(צילום: index open)

     

    מי נמצא בסיכון: אמנם אין הוכחות חותכות לכך שתינוקות להורים סטריליים יפתחו בעתיד אלרגיה או מחלות אוטואימונית, אך הסברה היא שיש קשר בין מחלות אלה להיגיינת יתר.

     

    אז איפה עובר הגבול: קשה לשרטט את הגבול בין שמירה מועילה על היגיינה לשמירה מוגזמת ומזיקה, אבל מחקרים שבדקו איך משפיעה ההיגיינה הקפדנית על מערכת החיסון המתהווה בינקות, יכולים להצביע על כמה צעדים מרחיקי לכת ומקרבי מחלות.

     

    הרתחת המוצץ בכל פעם שנפל הוא אחד מהם. כך עולה ממחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת היוקרתי Pediatrics ולפיו ילדים של הורים שמסתפקים בלמצוץ את המוצץ בעצמם ולא להרתיח אותו לאחר שנפל, נוטים פחות לחלות באקזמה ובאסתמה.

     

    גם להוציא את חיית המחמד מהבית או להיבהל מעצם המחשבה לאמץ אחת, זה כנראה מוגזם. במחקר אחר, שפורסם גם הוא ב- Pediatrics ב-2012, נמצא שתינוקות שגדלים עם חתולים וכלבים נוטים פחות להתקררויות ושיעול.

     

    והחתול, כך מסתבר, יכול להועיל עוד יותר מהכלב. כך לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Clinical & Experimental Allergy ב-2011, ובו נמצא שנוכחות חתול בבית מפחיתה ב-50% את הסיכון של תינוקות ממין זכר ללקות באלרגיה בגיל ההתבגרות.

     

    גם שימוש בסבונים ובג'לים מחטאים ואיסור על הילד לזחול על קרקע הגן הציבורי או חלילה ללקק אחר כך את הידיים, נמצאים כנראה בצד היותר מדי. לפי ד"ר מרי רובש, מומחית לתיאוריית ההיגיינה ומחברת הספר Why Dirt is Good, עם זאת, שגרת שטיפת ידיים בסבון רגיל לפני האוכל ואחרי השירותים, נחשבת מועילה ומומלצת.

     

    45 דרכים להתמודד עם אלרגיה

     

    הקפדה רבה מדי על מזון בריא

    נזק אפשרי: תת תזונה.

     

    הקפדה על תזונה בריאה היא דבר נהדר. לוותר על בורקס, עוגות קצפת וסטייק ברוטב הולנדייז, זה ברור מאליו, וגם ההחלטה לוותר על מזונות המכילים קמח לבן או סוכר לכל סוגיו נראית סבירה.

     

    אבל יש כאלה שלא עוצרים כאן ומוסיפים ל"רשימה השחורה" שורה ארוכה של מזונות. הם נמנעים ממזונות מעובדים, כאלה המכילים חומרים משמרים, ירקות שעברו ריסוס, ירקות ופירות שיש חשש שגודלו באדמה המכילה שיירים רדיואקטיביים, מזונות שבושלו, מזונות שקוררו או ששונעו בדרך ארוכה.

     

    למעשה, הם שואפים להסתפק רק במזון שהגיע לפיהם היישר מהפרדס או מהשדה.

     

    זה נשמע בריא, טהור וטבעי. אבל למעשה הדוגלים בתפיסה הזו מוצאים את עצמם אוכלים רק חסה צר ומי לחץ, ועוסקים 24 שעות ביממה באוכל. הספרות המקצועית רואה בהימנעות מרשימה כל כך ארוכה של מזונות סוג של הפרעת אכילה בשם אורתורקסיה.

     

    איך זה יכול להזיק: האורתורקסיה גורמת לנזקים בשתי רמות. הראשונה היא הפגיעה ביכולת לחיות חיים נורמליים. "אורתורקסים אדוקים נמנעים מארוחות משפחתיות וממסיבות שיש בהם אוכל; הם מתקשים לצאת לחופש.

     

    הם מתכננים את הארוחות שלהם כמה ימים מראש; וכשהם נוגסים באבוקדו שהמטע בו גדל רוסס, או במרק שבושל, הם מרגישים רגשי אשמה כבדים שמובילים אותם לשקול שטיפת קיבה", מסבירה בובורוב. "ישנה גם פגיעה בריאותית. אין ספק שהתנזרות מכל כך הרבה מוצרי מזון עלולה להוביל לתת תזונה, ובפרט למחסור בברזל, בסידן, בחלבונים, בשומן ובקלוריות".

     

    מי נמצא בסיכון: אנשים שמתנזרים ממזון מבושל ומעובד, מגבינות, בשר, ביצים, לחם, ואפילו מטחינה ומשמן זית. אבל לא מדובר רק בלקטים או טבעונאים קיצוניים - מספיק לשלב טבעונות עם הימנעות מגלוטן או לדבוק באורגני עם התנזרות מסוכר וחלב, כדי להתקרב לגבול הדק שבין תזונה בריאה להגזמה הכרוכה בסיכון.

     

    אז איפה עובר הגבול: כל עוד אינכם מוצאים את עצמכם מתכננים את חייכם כדי להתאים לעקרונות התזונה שלכם, ואתם מסוגלים למצוא מה לאכול בכל מקום שאליו אתם מזדמנים, אתם כנראה מקפידים בתבונה על המשקל והבריאות.

     

    אם לעומת זאת אתם משקיעים המון זמן בתכנון הארוחות; מוצאים את עצמכם נמנעים מארוחות משפחתיות ואירועים במסעדות; וסובלים מרגשי אשם קיצוניים אחרי ביס של עוגה ייתכן שאתם נמצאים בסכנה לפתח אורתורקסיה.

     

     





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    יותר מדי כושר ותזונה בריאה - עלולים להיות מסוכנים
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים