מבן הנשיא למנתח המוח. בורסת הרפובליקנים
אם בפריימריז הקודמים של הרפובליקנים הופיעו כמה מועמדים הזויים וקיצוניים, הפעם מקווים במפלגה לרשימה "שפויה" שתייצג את הממסד. ג'ב בוש וכריס כריסטי יכולים ללכת עד הסוף, אבל מרקו רוביו הצעיר יכול לחזור על תקדים אובמה מ-2008 ולנצח את כל הבכירים. אז מי עשוי לרוץ?
הילרי במרוץ, אך מי הדמוקרטים שיעזו מולה?
עוד חדשות בעולם :
בלי אופוזיציה: פושע המלחמה שוב נשיא
2.10 מטרים: למי יש את השיער הכי ארוך?
שיא עולם: קובייה הונגרית ב-5.25 שניות! צפו
19 חודשים נותרו לבחירות לנשיאות ארה"ב ולמועמדים השונים נותר זמן רב שבו יוכלו לבזבז כסף רב - וגם להסתבך בפליטות פה רבות. במפגש בניו המפשייר היו כמה מועמדים רפובליקנים ראויים והרבה "בעלי חלומות" שלכל היותר יספקו חומרים טובים לבדרנים בתוכניות הטלוויזיה הליליות. לכולם היה מכנה אחד משותף - מתיחת ביקורת על הילרי קלינטון. אלא שהם שכחו שלפני שאחד מהם יקבל הזדמנות לאתגר את מזכירת המדינה לשעבר הם צריכים לעבור פריימריז מפרכים בתוך המפלגה שלהם.
הפריימריז הרפובליקנים הקודמים היו לוהטים. יותר מ-20 עימותים טלוויזיונים נערכו והשתתפו בהם כמה מועמדים הזויים (הרמן קיין) וקיצוניים (מישל בקמן) שגרמו למועמד רפובליקני רציני כמו מיט רומני להצהיר שהוא יותר שמרן ממה שהוא באמת ולהתכחש לתוכנית ביטוח הבריאות שהוא עצמו הנהיג כמושל מסצ'וסטס, ושהייתה הבסיס לתוכנית ביטוח הבריאות של הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה.
בניגוד לישראל, בארה"ב לא אוהבים זגזוג עמדות
לאחר הפריימריז במפלגתו החליט רומני למתן את עמדותיו כדי למשוך יותר קולות מהמרכז במרוץ לבית הלבן מול אובמה, אבל זה היה מאוחר מדי.
בישראל, מועמד יכול לשנות את עמדתו פעמיים בתוך 48 שעות ולהרוויח מזה. באמריקה זה פשוט לא עובד.
הרפובליקנים לא רוצים לחזור על אותה טעות פעמיים ולקיים 20 עימותים טלוויזיוניים בתוך תשעה חודשים, והם יגבילו אותם ל-12 בלבד,
שלטענת פרשנים בארה"ב גם זה יותר מדי.
רשימת המועמדים הרפובליקנים שעשויים להתמודד בפריימריז נראית על פניה טובה יותר מאשר זו שלפני ארבע שנים. מישל בקמן והרמן קיין לא ישתתפו הפעם, אך מי שינסה כנראה לרוץ פעם נוספת הוא מושל טקסס לשעבר ריק פרי בן ה-65.
"אופס, שכחתי" יעשה קאמבק?
פרי הפך לאחת הבדיחות הגדולות של הפריימריז הרפובליקניים הקודמים כשניסה למנות בשידור חי בטלוויזיה שלושה משרדי ממשלה שברצונו לסגור כשהיה נשיא, אך שכח את המשרד השלישי ואמר במבוכה "אופס, שכחתי".
מושל מדינת ארקנסו לשעבר, מייק האקבי בן ה-59, גם עשוי לנסות את מזלו פעם נוספת וכך גם הסנאטור לשעבר מפנסילבניה ריק סנטורום. שניהם, אגב, אוונגליסטים אוהבי ישראל. גם המיליארדר האמריקני דונלד טראמפ עשוי להצטרף למרוץ הרפובליקני. גם אם סיכוייו לנצח נמוכים עד כדי קלושים, עצם ההשתתפות שלו יעניק לו חשיפה ציבורית גדולה שתמיד טובה לעסקים, לקידום ספר או לקבלת הזמנה לתוכנית אירוח בערוץ החדשות השמרני "פוקס". מושלת אלסקה לשעבר, שרה פיילין, עשתה מזה קריירה אחרי שהפסידה בבחירות 2008 ביחד עם הסנאטור ג'ון מקיין.
בוש מתחייב לרפורמות לא אהודות במפלגתו
בדבר אחד פעל בוש בצורה הפוכה מרומני. הוא לא התקפל מול המצביעים השמרנים והתחייב לבצע רפורמה בשני נושאים - הגירה וחינוך - באופן שלא עולה בקנה אחד עם עמדת בסיס הבוחרים של הרפובליקנים. יכול להיות שזה יעלה לו במינוי, אבל בכל מקרה הוא העריך ששום מועמד רפובליקני לא יוכל להגיע לבית הלבן בלי תמיכה מסיבית של ההיספנים ולכן החליט להמר.
הריצה של בוש פוגעת קשות בסיכוייו של מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי בן ה-52. כריסטי גם נשב למועמד אפשרי שמייצג את הממסד הרפובליקנים. בשנים האחרונות הוא הצטייר כמנהיג חזק ששולט היטב בממלכה שלו בניו ג'רזי עד שנפגע מתעלול שביצעו עוזריו - הורו לסגור בשעת השיא מסלולי נסיעה בכניסה לגשר וושינגטון, עורק תנועה עיקרי המחבר בין ניו ג'רזי לבין מנהטן. הפקק המכוון נעשה כדי לנקום בראש עיר קטנה הסמוכה לגשר שלא תמך בכריסטי בבחירות למושל. כריסטי טען שלא ידע על התעלול. בכל מקרה, בין שידע ובין שלא, הוא ניזוק מפרשת "ברידג'-גייט".
עד כה, שלושה סנאטורים צעירים שנמצאים בתקופה הכהונה הראשונה שלהם הכריזו רשמית כי יתמודדו בפריימריז הרפובליקניים. הראשון היה הסנאטור מטקסס טד קרוז בן ה-44. קרוז נחשב לאיש מבריק, אבל שמרן בדעותיו ויקיר תנועת "מסיבת התה" שהוביל את הרפובליקנים בסנאט להשבתה כושלת של המשק האמריקני. הוא ידיד גדול של ישראל, אבל בסופו של דבר אינו מועמד רציני לנשיאות ארה"ב מהקליבר של בוש או כריסטי.
בן המהגרים הרפובליקני שהולך בעקבות אובמה
הרפובליקני השני להכריז על ריצתו לנשיאות היה ראנד פול בן ה-52. פול הוא סנאטור מקנטקי ורופא לשעבר. המדיניות שלו בדלנית והוא תומך בהתנתקות מהעולם והפסקת סיוע החוץ (גם לישראל). באחרונה מיתן במעט את עמדותיו בנושאי חוץ בשל השינויים הרבים שעוברים על המזרח התיכון בעת האחרונה. הוא ביקר בישראל ועושה הכל כדי להצטייר כידידה, אבל ספק אם יש עתיד במפלגה הרפובליקנית למועמד בדלני.
לעומת קרוז ופול, דווקא מרקו רוביו בן ה-43 נחשב למועמד רציני בפריימריז הרפובליקניים, רוביו, סנאטור מפלורידה שנחשב לידיד ישראל, החליט לקפוץ למים העמוקים דווקא מול מורהו הרוחני ג'ב בוש. רוביו הוא פוליטיקאי מצוין וניחן בכושר דיבור מעולה - ממש כמו הנשיא אובמה. וכמו אובמה, גם הוא סנאטור שנמצא בתקופה כהונתו הראשונה, אך רוצה להתמודד לנשיאות תוך התעלמות מעצותיהם של בכירים במפלגה הרפובליקנית. מקיין, למשל, ייעץ לרוביו לחכות שזמנו יגיע, אך הסנאטור הצעיר דווקא חושב שעכשיו הוא הרגע המתאים להיכנס למרוץ לבית הלבן. הוא כמובן לא אוהב את ההשוואה בינו לבין אובמה אבל היא מתבקשת.
בקרב בין בוש לבין רוביו ייתכן שרוביו ירשים ויהיה חד יותר מבוש. לפי שעה, הכסף הגדול של התורמים נמצא מאחורי בוש, אבל הוא יכול להחליף ידיים במהירות אם סיכוייו של רוביו למשל לנצח את הילרי קלינטון יהיו גדולים יותר.
רפובליקני נוסף שעשוי להיכנס למרוץ הוא מושל ויסקונסין סקוט ווקר בן ה-47. ווקר הוא שמרן אמיתי ומנהיג בנושאי פנים, אבל חסר ידע מינימלי בנושאי חוץ. מדובר במכשלה רצינית בתקופה זו שבה הציבור האמריקני עוקב ברצינות אחרי איראן והגרעין שלה, המלחמות בעולם הערבי, המשבר האלים באוקראינה ומוקדי הטרור המתרבים כפטריות ומאיימים על אירופה ועל ארה"ב.
מי שמבין מצוין בנושאי חוץ וביטחון הוא הסנאטור לינדזי גרהאם בן ה-59. אלא שגרהאם, חבר טוב של מקיין וידיד גדול של ישראל, לא יהיה נשיא ארה"ב. גם קרלי פיורינה, מנכ"לית HP בעבר שמקווה להתמודד מול קלינטון, לא מחזיקה בסיכוי גדול לנצח במרוץ הרפובליקני. מועמדים נוספים שבודקים את השטח ומאחוריהם ניסיון ניהולי הם מושל אוהיו וציר בית הנבחרים לשעבר ג'ון קסיץ', בן 62, מושל לואיזיאנה בובי ג'ינדל, בן 43, ומושלים נוספים בעבר ובהווה.
המועמד השחור התורן בפריימריז הרפובליקניים יהיה כנראה בן קרסון בן ה-63. קרסון הוא מנתח מוח במקצועו ונחשב למומחה גדול בתחום הרפואה והמנהל הרפואי. בשנת 1987 הוא עמד בראש צוות של 70 אנשים שביצעו ניתוח שנמשך 22 שעות ובסופו הופרדו תאומים סיאמים שהיו מחוברים זה לזה בראש ובגב. הניתוח היה הראשון מסוגו בעולם. באחרונה החל קרסון להופיע בציבור וברשת "פוקס" ולהביע את עמדותיו האולטרה שמרניות-נוצריות. בנאום אחד הוא כרך במשפט אחד בין פדופילים לבין הומוסקסואלים (והתנצל) וגם טען שהומוסקסואליות היא בחירה.
לפנייה לכתב/ת 
