שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חוסר יעילות במשרד הבינוי: "זכאים מחכים שנים לדיור"

    המבקר מצא כי יותר מאלף זכאים לדיור ציבורי ממתינים זה יותר משלוש שנים, חלקם אף יותר מעשור. כמו כן נמצא כי בעוד בדירות גדולות מתגוררים מעט דיירים, נרשמת צפיפות יתרה בדירות קטנות, וכי דירות במרכז עומדות ריקות שנים ארוכות. "לתקוותם של הזכאים לדיור אין כל תוחלת ממשית"

    כמה זמן לוקח למדינה למצוא דיור מתאים לזכאי הדיור הציבורי? מסתבר שדי הרבה זמן. מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם היום (ג'), עולה כי בשנת 2014 היה זמן ההמתנה הממוצע של זכאי משרד הבינוי לקבלת דירה בדיור הציבורי כ-2.7 שנים, מכלל זכאי משרד הבינוי שעמד בשנה זו על סך של 2,570 בני אדם. 856 זכאים ממתינים יותר מ-3 שנים לדיור, כ-250 ממתינים יותר מ-7 שנים, 19 ממתינים 15-10 שנים ושניים ממתינים יותר מ-15 שנים.

     

    כתבות נוספות על דיור ציבורי בערוץ הנדל"ן :

     

    מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הזהיר בדו"ח כי "במציאות כזאת ניטעת בזכאים תקווה למימוש זכאותם, אך לנוכח היעדר מלאי דירות זמינות אין לתקווה זו כל תוחלת ממשית. אי מימוש הזכאות לדיור ציבורי וההמתנה הארוכה ללא כל תכלית עלולים לעורר בזכאים, נוסף לפגיעה בכבודם, גם תחושת תסכול ומרמור".

     

    המבקר מצביע על תופעה שבה בדירות גדולות מתגוררים מעט דיירים ואילו בדירות קטנות מתגוררות משפחות בצפיפות רבה - כאשר אף לא גורם אחד מפקח על חוסר ההיגיון הזה.

    מבנה דיור ציבורי בתל אביב. ארכיון ()
    מבנה דיור ציבורי בתל אביב. ארכיון
     

     

    "משרד הבינוי מתנהל בחוסר יעילות"

    בדו"ח נכתב כי משרד הבינוי מנהל את מאגר הדיור הציבורי בחוסר יעילות הפוגע ביכולתו להקצות דירות. מניתוח הנתונים עלה כי יותר מ-26 אלף דירות נמצאות בחזקתם של זכאים, שעל פי נוהל המשרד זכאים לדירות קטנות מאלה שהם מתגוררים בהן, ובמקרים מסוימים מדובר בזכאים שהחזיקו בדירות כפולות ששטחן המצטבר גדול מ-140 מ"ר ובהן דיירים מעטים, לעתים אף דייר אחד בלבד.

     

    המבקר הוסיף כי הסיבה השכיחה לכך היא הקיטון בגודל המשפחה הזכאית במהלך השנים. "נוהל המשרד אינו מתייחס למצב זה, והמשרד וחברות האכלוס לא נקטו פעולות להחלפת דירות הזכאים לדירות קטנות יותר המספיקות לצורכיהם ולהקצאת הדירות הגדולות לזכאים הממתינים להן", ציין המבקר.

     

    מנגד, כ-1,500 זכאים גרים בצפיפות דיור על פי הגדרת נוהלי המשרד. 223 מהם ביקשו להחליפה ונמצאו זכאים לדירה מרווחת יותר, אך לא נמצאה להם דירה מתאימה. זמן ההמתנה הממוצע להחלפת דירה קטנה לדירה מרווחת יותר הוא שלוש שנים. גם בנוגע לזכאים אלה נמצאו כאלה הממתינים שנים רבות, ובמקרים מסוימים יותר מ-10 שנים ואף 15 שנים.

     

    אבל זה לא הכול. מבקר המדינה מצא כי מאות דירות דיור ציבורי אינן מאוכלסות, חלקן במשך שנים, ורבות מהן נמצאות ביישובים במרכז הארץ ולהן ביקוש רב. לדברי המבקר, משרד הבינוי לא בחן באופן פרטני את הסיבות לכך שדירות אלה עומדות ריקות. הוא גם לא גיבש תוכנית להשבתן למצב תקין, לא בדק את התאמתן לזכאים ובמקרים נדרשים הוא לא מכר אותן בשוק החופשי כדי לרכוש במקומן דירות אחרות למאגר הדיור הציבורי. רק בדצמבר 2014 הוא קיים מכרז למכירת 36 מהדירות בשוק החופשי ומהן נמכרו 31 דירות.

     

    הקריטריון המוביל לזכאות - משפחות מרובות ילדים

    המבקר גם מצא ליקויים חמורים בתוכנית הכוללת משפחות ברוכות ילדים במסלולי רכישת דירות לנכים רתוקים לדיור הציבורי. מדובר בהחלטה של שר הבינוי והשיכון לשעבר, אריאל אטיאס, לשנות את הקריטריונים לזכאות לרכישת דירות נכסי רכישה המיועדות לנכים רתוקים, ולאפשר גם למשפחות מרובות ילדים להיכלל במסגרת זו.

     

    החלטה זו שינתה את הקריטריונים שהמשרד קבע והפכה את קריטריון מספר הילדים במשפחה לקריטריון ראשי. המבקר מצא כי בעקבות זאת עקפו אותן משפחות את שאר הממתינים שאינם נכים רתוקים ועברו לתחילת התור. בהמשך לשינוי הקריטריונים נרכשו בסך הכול 95 דירות למשפחות מרובות ילדים שנמצאו זכאיות: 19 דירות לבעלות המשפחות הזכאיות ו-76 נרכשו למאגר הדיור הציבורי. כל הדירות שנרכשו יועדו למשפחות מרובות ילדים שנמצאו זכאיות.

    מחאת הדיור הציבורי, 2013 (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    מחאת הדיור הציבורי, 2013(צילום: שאול גולן)
     

    מבקר המדינה מצא כי בסדרי קבלת ההחלטה וביישומה נמצאו ליקויים רבים ואף חמורים. ההחלטה התקבלה בלי שמשרד הבינוי קיים עבודת מטה שניתחה ואפיינה את רשימת הממתינים לדיור ציבורי ואת מצוקותיהם ובלי שגובשו חלופות לניצול התקציב לטובת זכאי הדיור הציבורי. זאת ועוד, ההחלטה התקבלה בלי שלוותה בחוות דעת משפטית ובלי שעודכן נוהל המשרד או לחילופין נקבעה הוראת שעה מיוחדת.

     

    ומה קרה בפועל? המבקר מצא כי זכאים שרכשו את הדירות לבעלותם קיבלו מענק שסייע להם ברכישתן. שיעור המענק נקבע ל-65% ממחירה החציוני של דירה באזור מגוריו של הזכאי. בשל העובדה שהמענק נקבע ללא כל תלות במחיר הדירה הנרכשת בפועל ובעצם מדובר בסכום קבוע, נוצר לכאורה תמריץ למצות את מלוא המענק ולהקטין ככל האפשר את גובה המימון העצמי מצד הרוכש.

     

    נמצא ש-8 משפחות מתוך 19 המשפחות שרכשו דירות לבעלותן (42%), רכשו דירות קטנות שאינן מותאמות למספר הנפשות בהן. המבקר העיר כי יוצא אפוא שלא רק שגובה המענק יצר תמריץ לרכישת דירות זולות ובהכרח קטנות שגרם לצפיפות דיור, אלא הדבר גם עומד בניגוד גמור להצהרת המשרד בנוגע להצדקת המבצע לרכישת הדירות, דהיינו מחסור בדירות גדולות עבור משפחות גדולות.

     

    בסיום הפרק העוסק בדיור הציבורי כתב המבקר כי "על מדינת ישראל לגבש מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח, שוויונית ושקופה שתכוון לסיוע לזכאים בדיור תוך הבטחת הקצאת המשאבים הנדרשים ליישומה. מדיניות כזאת תאפשר לאוכלוסיות המוחלשות לממש את זכותן הבסיסית לחיות בכבוד ובביטחון".

     

    תגובת משרד הבינוי: קיים מחסור במלאי

    ממשרד הבינוי נמסר בתגובה: "משרד הבינוי מסכים עם טענות מבקר המדינה כי קיים מחסור במלאי דירות הדיור הציבורי ובמתן פתרונות לזכאי הדיור הציבורי, דבר הגורר תסכול רב אשר המשרד שותף לו. בידי המשרד מידע עדכני ומפורט בכל זמן נתון, של מספר הדירות הנחוצות, מיקומן בארץ, גודלן ואפיונן. כמו כן קיים מידע עדכני ומפורט של מספר האכלוסים לפי ישוב, מאפייני הדירה (מספר חדרים, שטח, קומה) ומאפייני המתאכלסים (ותיקים או עולים, חסרי דירה או מחליפי דירה).

     

    "המשרד עוקב אחר הנתונים באופן שוטף, והם אלו שהיוו בסיס לגיבוש רשימת הדירות הצפויות להירכש מתקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי (זכויות רכישה). הפערים בין הרצוי למצוי ידועים ואף הוצגו פעמים רבות. הבעיה איננה תוכנית העבודה של המשרד, אלא מקורות תקציביים למימון רכישת אלפי דירות, שעלות רכישתן ותחזוקתן מסתכמת במיליארדי שקלים. לצורך רכישת דירות עבור זכאי הדיור הציבורי, לרבות אלו המטופלים על ידי משרד הקליטה (כ-30 אלף משקי בית) נדרשת המדינה להקצות 35 מיליארד שקל.

     

    "במסגרת המשאבים הקיימים ברשות המשרד, פעל המשרד למיפוי כלל הדירות הפנויות בכל אזורי הארץ, והורה למכור דירות פנויות באזורים שאינם אזורי ביקוש, כאשר כל התקבולים ממכירתן יועברו לרכישת דירות עבור זכאים. הנושא עוכב לבקשת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם בדיקתו, ואושר לאחר מכן על ידו. בנוסף, הסיר המשרד את כל מגבלות השיפוץ גם כשמדובר בעלויות גבוהות, כך שכיום כל דירה שיש לה ביקוש תשופץ ותאוכלס, למעט במקרים חריגים.

     

    "המשרד שותף לדעתו של המבקר כי ניתן לעשות שימוש יעיל יותר במלאי הדיור הציבורי, אך זאת תוך עירנות לקשיים הכרוכים בהעברת הדיירים מדירה לדירה, שלעתים קרובות מחייבים בנקיטת צעדים משפטיים עד כדי פסק דין לפינוי. יחד עם זאת, בתאריך 11.6.14 קיבל המשרד החלטה, לפיה דייר המתגורר בעודף שטח לאור שינוי בנתוניו האישיים, תוצע לו דירה חלופית המתאימה לנתוניו; ובמידה ויסרב, יידרש לשלם שכר דירה ריאלי בגין השטח העודף.

     

    "העלאת שכר הדירה אינה המטרה במקרה זה, אלא אמצעי לשם השגת המטרה שהיא העברת הדיירים לדירות התואמות את גודל משפחתם, ופינוי דירות גדולות למשפחות מרובות ילדים. המשרד נמצא בשלבי התארגנות מתקדמים ליישום מדיניות זו. יודגש כי המשרד לא יפנה דיירים שמשפחתם קטנה עקב נישואי ילדיהם וכו' לדירה קטנה יותר, עד שיעוגנו כלים חוקתיים לכך.

     

    "בנוסף, המשרד מפנה בהסכמה דיירים קשישים מדירות דיור ציבורי רגילות לדיור ציבורי בבית גיל הזהב, כך שהן הקשישים נהנים מדירות עם סל שירותים נרחב המיועד לאוכלוסייה זו, והן הזכאים הממתינים אשר מתפנות דירות עבורם. במקביל לאמור לעיל, המשרד ממשיך לפעול, כפי שציין המבקר לשבח, להשבת דירות של משפחות קטנות המחזיקות יותר מדירה אחת ללא הצדקה.

     

    "משרד הבינוי מקבל את עמדת המבקר, לפיה יש מקום להגביר את מיצוי הזכויות של זכאי הדיור הציבורי. לאור זאת, המשרד פרסם מכרז לחברות המטפלות בדיירי הדיור הציבורי, ושונה ממכרזי העבר בהם קיבלו החברות עמלות רק בגין מימוש הסיוע, כיום יקבלו החברות עמלות בגין הוצאת תעודת זכאות, גם ללא מימושה. תכליתו של צעד זה היא תמרוץ החברות לאתר זכאים חדשים ולמצות את זכויותיהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בניין המיועד לדיור ציבורי בדרום תל אביב
    מומלצים