בגלל שינוי בכשרות: "הבשר הקפוא יתייקר"

"במקום שיהיו 35 צוותים בחו"ל יש שם כרגע 8-7 צוותים. זה אומר ש-80% מהבשר לא יגיע לארץ. גם אם יצאו צוותים עכשיו, תוך שבועיים-שלושה יהיה מחסור בחגים. כבר המחירים קפצו ב-10%-15%. אם המצב יימשך, המחירים לצרכן יעלו במאות אחוזים". כך אמר לנו ייבואן גדול של בשר קפוא, לאור סכסוך חריף שנוצר בין השוחטים לרבנות ומשפיע על ענף שלם.

שמתם לב להתייקרויות של מוצרים? כיתבו לנו >>

• חדש בסופר: בשר טרי מארגנטינה. זול?
• עליות מחירים: הבשר והפירות היבשים התייקרו
• מחסור בביצים: "הצרכן ירגיש בזה בקרוב"
  

הסיבה לכך, היא שבית-הדין לעבודה קבע לאחרונה כי אכן היתה פה פגיעה בחופש העיסוק של השוחטים, אך כרגע נראה שהרבנות מתכוונת לערער על פסק-הדין והמצב מוקפא. אחרי פסיקת בית-הדין לעבודה לטובת השוחטים, נעשה נסיון להוציא צוותים לברזיל וארגנטינה, אך היבואנים טוענים: הרבנות אינה מאפשרת זאת. הייבואנים הגישו עתירה לבג"ץ וזה אישר לרבנות להמשיך בנוהל החדש למשך שנה, שבסיומה תיבחן יעילותו.

(צילום: איי פי)

הרבנות טוענת: "ניגוד עניינים"

ברבנות מסבירים את הרפורמה שהנהיגו, בכך שעד לפני כמה חודשים, יבואן בשר היה בוחר בעצמו את צוות הכשרות המצטרף אליו לארצות השחיטה. לאחרונה, עדכנה הרבנות הראשית את הנהלים וקבעה כי תיערך הגרלה בין הצוותים וכך ישודך כל אחד מהם באופן אקראי ליבואן.

ברבנות טוענים כי המצב הקודם גרם לניגוד עניינים, כאשר היקף עבודת השוחטים והמשגיחים ושכרם מושפעים ישירות על ידי הגוף המפוקח, שגם משלם בעצמו את משכורתם ומקיים עימם יחסי עובד-מעביד. החשש היה כי תלות שכזו בין האחראים על הכשרות ליבואנים עלולה לגרום לרבנים מסויימים להעלים עין מליקויי כשרות שאותם הם אמורים למנוע – זאת כדי שלא להימנע מפגיעה כלכלית ביבואן המעסיק אותם. 

"אני זה שמעסיק את השוחטים. אם ככה, שהרבנות תשלם שכר לשוחטים"

"זה מתנהל כך 50 שנה, השוחטים הם מועסקים שלנו, לא של הרבנות, אנחנו משלמים את שכרם ולא ברור מה תועיל הרפורמה הזאת", אמר ל-ynet גורם בענף. עוד טוענים בענף כי אם הרבנות רוצה "לשלוט" כך בשוחטים, הפתרון פשוט: עליה להעסיק אותם בעצמה, בדיוק כמו שמשרד החקלאות מעסיק וטרינרים, אך "כנראה שהרבנות חוששת שזה יוציא לאור את העלויות הגבוהות של הכשרות".

חוששים שהשוחטים מעגלים פינות? שהרבנות תשלול להם הרישיון

יבואן אחר אמר ל-ynet: "זה חסר כל היגיון. לא ברור איזו בעיה יש בכך שהחברות המעסיקות את השוחטים יבחרו בשוחטים שעובדים אצלן. יש לחברה המשלמת את שכר השוחט זכות לבחור את הצוותים שלה. בנוסף, בית-הדין קבע שיש פגיעה בחופש העיסוק של השוחטים, שכן זכותם גם לבחור במידה מסוימת אצל מי לעבוד. 

"אם מישהו שלא רציתי בו יגרום לי נזק - הרבנות תפצה אותי?"

יבואן נוסף שדיבר עם ynet טוען: "השוחטים מקבלים שכר מאיתנו. אז אני צריך לבחור את האנשים שלדעתי מתאימים לי לעבודה. זה גם לא פשוט להרכיב צוות, לא כל הצוותים עובדים טוב ביחד, לא כל האנשים מתאימים להיות ראשי צוות ובנוסף – אם מישהו יגרום לי נזק למפעל, כי הוא לא מתאים ובכל זאת 'עלה בהגרלה', הרבנות תפצה אותי? לא, אז למה היא מחליטה מי עובד אצלי? שוחט זה לא כמו משגיח כשרות, זו עבודה שאני משלם עליה".

"זה נכון, רק שמנסיון, ברגע שיש מחסור, צרכנים ובתי עסק בדרך כלל קונים בכל מחיר. המחיר תלוי בהיצע וביקוש. כשיש ביקוש אדיר המחירים עולים באופן טבעי".

היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, אמר בתגובה כי "כדי להבטיח את כשרות הבשר, הרבנות הראשית לישראל תמשיך לפעול לצמצום הזיקה בין חברי צוותי השחיטה המופקדים על כשרות הבשר, לבין היבואנים, שמטבע הדברים הם בעלי אינטרס מסחרי-כלכלי שאינו מתיישב בהכרח עם האינטרס ההלכתי".