שתף קטע נבחר

אף פעם לא ידעתי להיות ביץ'

לאורך חיי ניהלתי מערכות יחסים של שנאה-קנאה עם אותן נשים. שנאתי אותן כי הייתה להן את היכולת המעצבנת להעכיר את האווירה עם הרוע שלהן, אך קינאתי בהן על כך שהן מסוגלות לעשות זאת מבלי שיהיה אכפת להן מה יחשבו ואם יאהבו אותן או לא

לא יודעת להיות ביץ'. עדי רם (צילום: אוסף פרטי) (צילום: אוסף פרטי)
לא יודעת להיות ביץ'. עדי רם(צילום: אוסף פרטי)

 

אף פעם לא ידעתי להיות ביץ', ואחרי שלושים שנה שאני חיה כאן, כנראה שאף פעם גם לא אדע. וזה לא שלא ניסיתי, באמת שניסיתי. אבל גם אז זה תמיד יצא מעפן כזה, לא מדויק ומתאמץ מדי. זה כמו שאנסה להיות גבוהה ושחומה כשבמציאות אני ג'ינג'ית לבנה שנושקת בימים טובים עם עזרתו של סטילטו למטר שישים. יש דברים שהם פשוט לא.

 

עוד בנושא:

למה גברים אוהבים ביצ'יות?

לא רוצה? לא צריך. אבל למה להיות כלבה?

 

וסלחו לי על השפה, אבל יש נשים שהן וואחד ביצ'יות. אולי אתם מברי המזל שלא נתקלו בהן, אבל אני חוויתי ונכוויתי מהן בסיטואציות רבות בחיי, וכנראה שלא במקרה, היו אלה תמיד נשים בעמדות כוח – בוסיות, בעלות דירה או סתם עוברות אורח כאלה ואחרות, שייתכן ובזכות אותה תכונה שלהן יש ולי אין, הגיעו למקומות הללו מלכתחילה.

 

ולפני שאני עוברת לינץ' קבל עם וטוקבקים מאחיותיי הנשים, חשוב לי להבהיר: ברור שלא כל הנשים ביצ'יות. וגם לא כל הנשים בעמדות כוח הן כאלה, ולמען הסר ספק, איני משייכת את היכולת להיות רעות לנשים בלבד - הרי ברור שיש גם גברים מניאקים. אבל יצא לי להיתקל בלא מעט נשים שידעו להיות ה"ביץ'" הרעה כשהמציאות הצדיקה את זה, ומה לעשות, אבל בגילי המופלג כבר הספקתי ללמוד שלעיתים ואפילו די קרובות בחיים, צריך גם ללמוד להיות ביצ'ית.

 

לאורך חיי ניהלתי מערכת יחסים של שנאה-קנאה עם אותן נשים. שנאתי אותן כי הן הצליחו לדרוך עליי, וקינאתי בהן על כך שהצליחו לעשות את זה. שנאתי אותן כי הייתה להן את היכולת המעצבנת להעכיר את האווירה עם הרוע שלהן, אך קינאתי בהן על כך שהן מסוגלות לעשות זאת בלי שיהיה אכפת להן מה יחשבו ואם יאהבו אותן או לא.

 

הביץ' תמיד תעשה כל מה שבא לה ולא תדפוק חשבון (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
הביץ' תמיד תעשה כל מה שבא לה ולא תדפוק חשבון(צילום: Shutterstock)

 

הרי כאן בדיוק עובר הגבול הדק בין להיות אסרטיבית ובין להיות ביץ': הביץ' תמיד תוסיף עוד איזה עקיצה, ניצוץ של רוע, משהו שיעצבן את כולם ואף פעם לא תישאר חייבת. אף אחד לא שונא מישהי על היותה אסרטיבית, אלא על התוספת הזאת שהיה אפשר גם בלעדיה, זאת שגורמת לאנשים למלמל "ביץ'!" מתחת לשפם בשנייה שהיא יוצאת מהחדר. מצד שני, אף אחד לא מעז להתעסק עם אישה כזאת. נכון, הן פחות אהובות משוחרות שלום רכרוכיות כמוני שמנסות לשמור על כולם מרוצים, אבל אף אחד לא מעז לדרוך עליהן והן תמיד מקבלות את מה שהן רוצות. ותקראו לי אמביצ'ס, אבל הייתי מתה שתהיה לי את היכולת הזאת לעמוד על שלי בלי שיהיה אכפת לי מכלום.

 

גברים אוהבים ביצ'יות?

אוכלוסייה נוספת שהרוויחה לא מעט מרכרוכיות היתר שלי הם הגברים. טוב, לא כל הגברים. בעיקר כאלו שרצו ממני דברים. ולא, ראשים כחולים שכמוכם – לא רק סקס, גם מערכות היחסים שלי איתם פעמים רבות התנהלו לרעתי, כי לא הייתי קשוחה מספיק בשביל לדרוש את מה שמגיע לי.

 

 

כשיצא הספר המפורסם "למה גברים אוהבים ביצ'יות", ידעתי בדיוק למה. כי הן ידעו להעמיד אותם על מקומם, לדרוש את מה שמגיע להן ולא להישאר חייבות, בזמן שאני, שתמיד ניסיתי לרצות אותם ולהשאיר את האווירה טובה גם אם במחיר של ויתורים עצמיים, דווקא זכיתי לפחות כבוד, הערכה וחיזור. לא היה לי נעים לזרוק אותם, לא היה לי נעים לסרב להם לסקס או להתעקש על קונדום. לא היה לי נעים להגיד להם לא, ואלו דברים שאפילו לא חייבים להיות ממש "ביץ'" בשביל לעשות. בסך הכול לעמוד על שלך. אבל אותו רצון להימנע מעימותים תמיד גבר על היכולת שלי לעשות את זה.

 

עם השנים למדתי איך להתמודד עם הסיטואציות האלו טוב יותר. למדתי שאפשר להגיד לא או לעמוד על שלי גם בלי להיות רעה או להעכיר את האווירה. אני עדיין לא אשפית בזה, מדי פעם איזה ביץ' רנדומלית עדיין מצליחה לדרוך עליי כשהיא ממש רוצה, אך ברגעים כאלה אני מתנחמת בעובדה שאני יכולה למלמל מתחת לשפם "ביץ'!" בשנייה שהיא יוצאת מהחדר. ביץ'!

 

 

לדף הפייסבוק של עדי רם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
ביצ'יות רק רוצות ליהנות
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים