שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "מקומות אפלים": יותר מדי אור בחושך

    אחרי הצלחת "נעלמת", היה ברור כי עלילות המתח של הסופרת ג'יליאן פלין עובדות גם בקולנוע. כזה הוא "מקומות אפלים", אלא שהעיבוד שלו משתמש בקלישאות מסרטים אחרים מעקר את כל המסתורין מהספר. התעלומה הכי גדולה שאנחנו נותרים איתה: מה מסתתר מתחת לכובע של שרליז ת'רון?

     

    "מקומות אפלים" הוא סרט מתח שנשען על באז של סרט אחר. בשנה שעברה יצא לאקרנים "נעלמת" של דיוויד פינצ'ר לפי תסריט של ג'יליאן פלין, שגם כתבה את הספר באותו שם. אותה פלין כתבה גם את הספר עליו מבוסס "מקומות אפלים", ששרליז ת'רון משחקת בו את התפקיד הראשי, והיא גם אחת מהמפיקות שלו.

     

    עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:

     

    מדובר ברומן קצת יותר מוקדם של פלין, אבל בהסתמך על ההצלחה של "נעלמת", אפשר היה לצפות לסרט עם תעלומה מתחכמת במרכזו, טוויסטים בעלילה ודמויות מתוסבכות מכאן ועד להודעה חדשה. ואם אפשר, גם קצת ביקורת על התרבות האמריקאית.

     

    התוצאה מכוונת לשם, אבל משהו בעיבוד הקולנועי בבימוי ותסריט של ז'יל פאקה-ברנר ("המפתח של שרה") יצר מהלך עניינים פשטני מדי. הסרט מכיר לנו את ליבי דיי (ת'רון), אישה בתחילת שנות ה-30 לחייה שמעולם לא התאוששה מטרגדיה מחרידה שהתרחשה כשהיתה בת שבע. אמה ושתי אחיותיה נרצחו בברוטאליות באמצע הלילה בבית החווה שלהן בקנזס, והיא היחידה שהצליחה להימלט מזירת הרצח. אחיה הגדול - בן (קורי סטול, "אנטמן") הואשם ברצח, ועל סמך עדותה הורשע ומרצה עונש מאסר מאז.

     

     

    25 שנים לאחר מכן, וליבי היא לא ממש מבוגרת מתפקדת. היא מאופיינת ככזו כי היא הולכת כל הזמן עם כובע מצחייה מכוער (באמת, הוא לא יורד מראשה כמעט כל הסרט) והיא לא מאוד נחמדה לאנשים. כשהכסף שקיבלה כילדה מאזרחים מודאגים מתחיל לאזול, היא מסכימה לשתף פעולה עם "מועדון רצח" - חבורה של חוקרים מטעם עצמם שנהנים לחפור בפרשות פשע אמיתיות ולנסות לפענח אותן. היא מצטרפת לבחור הכי פחות מקריפ בקבוצה, לייל (ניקולס הולט, שכיכב לאחרונה לצד ת'רון ב"מקס הזועם: כביש הזעם") והוא מנסה לשכנע אותה לחטט ברצח של משפחתה.

     

    הטענה של המועדון היא שהחקירה בזמנו היתה - איך לומר את זה בעדינות - לא ממש יסודית, וגם העדה המרכזית, ליבי בעצמה, היתה מבולבלת ולא ברור מה היא באמת ראתה ושמעה, ומה היא הונחתה להגיד. כך יוצא שליבי מנהלת חקירה חדשה בעל כורחה, כשהיא מתמודדת בבת אחת עם שדים מהעבר, וייסורי מצפון פוטנציאליים מההווה.

     

    כדי לגלות בשלבים מה קרה בלילה ההוא הסרט משתמש במבנה דומה לזה של הספר: קטעים מהחקירה המתנהלת עכשיו לצד פלאשבקים של היום האחרון ב-1985 שבו כל משפחת דיי עדיין היתה בחיים. שרשרת האירועים באותו יום שהובילו בסופו של דבר לרצח המשולש נחשפים בהדרגה, כשאנחנו כצופים אמורים להתלבט בין חשודים פוטנציאליים, לנסות להבין אם בן מההווה יושב בכלא בצדק, או שהנער המסוגר שהיה בעבר (טיי שרידן) מסתיר סיפור קצת יותר מורכב.

     

    בפלאשבקים פוגשים את פאטי (כריסטינה הנדריקס), אם המשפחה שמנסה להחזיק חווה שקועה בחובות, לגדל ארבעה ילדים ולהתמודד עם בעל שיכור שעוזב וחוזר רק כדי לבקש ממנה כסף. העבר מסתבך והולך ומערב גם את החברה העשירה והמעצבנת של בן, דיאונדרה (קלואי גרייס מוריץ), סוחר הימורים אינדיאני, סמים קלים יותר ופחות, שמועות על התעללות מינית וקלישאות על כת השטן.

     

    טיי שרידן וקלואי גרייס מורץ ב"מקומות אפלים" ()
    טיי שרידן וקלואי גרייס מורץ ב"מקומות אפלים"

    המיש-מש הזה מצליח להיות די צפוי בכל הנוגע לשאלה "מי עשה את זה?", מה שמחליש את הסרט. גם סצנת הרצח שחוזרת כמה פעמים כהבזקים בראשה של ליבי שהיתה יכולה להיות מאיימת ולבלבל או לסייע לפענח מה קרה, היא סתם שחור לבן גרעיני שלא מבהיל ולא מוסיף כלום.

     

    כמוה, הטון הכללי לא עובד בסרט כולו. לייל, שאמור להיות חנון מוזר עם אובססיה מטרידה, עובר כבחור די נחמד, וקצת משעמם. ליבי מנהלת את כל החקירה המחודשת הזו טוב, קצת טוב מדי יחסית למישהי שאמורה להיות בפוסט טראומה שמונעת ממנה להחזיק עבודה, חברים או כל דבר שמתקרב לחיים נורמליים.

     

    שרליז ת'רון וניקולס הולט ב"מקומות אפלים" ()
    שרליז ת'רון וניקולס הולט ב"מקומות אפלים"
     

    אם לציין נקודה אחת מיני רבות ששונתה בסרט מהספר, היא אולי אומרת שיש בה דחפים אלימים וכאוטיים ושהיא מאמינה שבעורקי המשפחה שלה זורם דם רע, אבל שום דבר שהיא עושה לא מרמז על כך. היא לא קולנית, לא עצבנית ממש, סתם שקטה וממורמרת. כך גם הסצנות שבהן היא נפגשת מחדש או מנסה לאתר קרובי משפחה שלא ראתה שנים כמו אביה ובן שיושב בכלא - הן נראות פרקטיות, יבשות.

     

    השיחות בינה לבין אחיה הכלוא, מקור למתח ולהצפת רגשות, לא מעלות שום תחושה. הדיאלוגים בנאליים, צפויים ולא מפתיעים וגם לא מתפתחים לשום שיא דרמטי. בן עצמו כן מעניין כמבוגר שנראה שלא ממש מתלהב מהעובדה שפתאום מתעניינים בו ובמשפט שלו שוב. הוא אמין, אבל לא רואים מספיק ממנו בשביל ליהנות מכך.

     

    קורי סטול ב"מקומות אפלים" ()
    קורי סטול ב"מקומות אפלים"
     

    גם ההתנהלות בעבר לא מספקת. כמעט כל הדמויות מתנהלות בצורה צפויה, כאילו לקחו אותן מאיזשהו קטלוג של דמויות באזור כפרי בקנזס. הנער המופנם והעני שלא מבינים אותו, הנערה העשירה אך הזנוחה שעושה דרמות מכל דבר ומניפולציות מכל דבר שני, האמא הענייה והנואשת, הילדה הקטנה והחטטנית לעומת הילדה הקטנה שמחבבת את אחיה השתקן, האב האלכוהוליסט. מוזיקת המטאל והבגדים השחורים שברצינות מסמלים משהו שלילי. משמים.

     

    ולקינוח, ליבי אמנם מצליחה לחקור לבד, אבל היא לא עומדת לבד על הרגליים כדמות מעניינת או מעוררת הזדהות, למרות כל מה שהיא עברה. יותר מדי פעמים במהלך הסרט היא נעזרת בגורמים חיצוניים או בלייל כדי שהעלילה תסתדר, מה שרק מחליש אותה עוד יותר והופך אותה לכלי להנעת העלילה, במקום לגיבורה. הצפייה בגלל כל אלה מתנהלת בעצלתיים, ובאופן די מפוהק. לא מה שהייתם רוצים מסרט מתח מצמרר.

     

    "מקומות אפלים" (ארצות הברית) - במאי: ז'יל פאקה-ברנר. שחקנים ראשיים: שרליז ת'רון, ניקולס הולט, טיי שרידן, קלואי גרייס מורץ, כריסטינה הנדריקס וקורי סטול. אורך הסרט: 113 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שרליז ת'רון ב"מקומות אפלים"
    לאתר ההטבות
    מומלצים