רבני אלפא: קווים לדמותם של צדיקים
הם זכרים עתירי טסוטסטרון, שנוהים אחר עוצמה - ועושים כל שביכולתם לדכא את המערכת החיסונית הספקנית. לבי על הנשים התמימות שנוצלו, אך ברור כי אין זה המקרה האחרון. מי שחונך שלא להרהר אחר מעשי הצדיקים, ימשיך ליפול לבור שחת, וגורלו נחרץ לצפות בסרטי ההמשך של 'מלך העריות'
לעדרי ג'מוסים וללהקות גיבונים מספר מאפיינים משותפים עם קבוצות אנושיות, דוגמת מועדוני אוהדים או גרעינים תורניים. אחד מן המאפיינים הללו הוא אותו "זכר האלפא" המנהיג אותם. מי שיתבונן בעין אנתרופולוגית בציבור התורני, יבחין כי מתהווה בו תת-ז'אנר ייחודי של זכרים מובילים הנקראים "רבני אלפא".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רבני האלפא הם למעשה אותם זכרים עתירי טסטוסטרון המנהיגים את הלהקה המאמינה בכריזמטיות, בדומיננטיות, בסמכות אין קץ. שררתם אינה תלויה בניביהם החדים או במסת שריר מפותחת, אלא בלשונם החלקה ובכושרם הרטורי לנאום בביטחון מלא על כל עניין.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- ביטאון ש"ס פרסם תנועת נשים - ונאלץ להתנצל
- לידיעת השר אזולאי: הרפורמים לא הולכים לשום מקום/ רוחמה וייס
בניגוד לשמועות, מטרתה של הדת היא אחת: לתת את כוח הרבים ביד מעטים. עיקרון זה מביא לליבלובם המשגשג של זכרי אלפלפא בקהילות המאמינים המוריקות. על מצע תורני פורה שכזה, כל ניסיון לביקורת או לרגולציה נתקל באש כבדה מצד חסידים משולהבים, והמבקרים כמובן הופכים למלשינים, "מויסרים" ושאר אנשי קריות.
גם נשים ב"רשימת הקניות" שלהם
כיצד מזהים רב אלפא שכזה? פשוט: לרוב תשמעו עליו כי "הוא מדבר מאוד יפה". הרי עבור העדרים,
לתוכן עצמו אין כל משמעות ואין להם כל כלים לבחון את תכלית הדברים עצמם. המשמעות העמוקה תימצא בהבעות הפנים העמוקות של כבוד האלפא, בתנועות הידיים ההחלטיות, בפאוזות רבות המשמעות - ובאופן כללי, בדרמה הנשגבת שסביבו.
רבני אלפא גם ייטו להבין בכל עניין, להיכנס לסדר יומם של הפרטים בלהקתם - ולסמן את הטריטוריה שלהם בעלוני שבת מטעמם ובפשקווילים נגד רבנים מתחרים.
המניע העומד בבסיס העשייה הכריזמטית של מנהיגים בכלל ושל רבני אלפא בפרט, הוא הרצון לעוצמה. וכן, גם נשים נמצאות ברשימת הקניות, תשאלו את דוד המלך. לא מעט מהאמביציה הגברית, האגרסיביות וההישגיות המביאה זכרים לעמוד בראש הלהקה, נעוצה ברמת טסטוסטרון גבוהה.
מותר הרציונליסט מן הבהמה
בניגוד לזברות ולתנינים הגדולים, בבן האדם אמורה להימצא תכונה שבכוחה למתן את השפעתו של המנהיג הכריזמטי, והיא הרציונליות. הספקנות והביקורתיות נובעות מאותה רציונליות, והן מסייעות לאדם להגיב בצורה פחות אינטואיטיבית למניירות ולדמגוגיה, לבחינה ספקנית של הצעות דוגמת "אני המשיח, רוצה לעלות אלי לקפה?"
נדמה שאפילו בציבור האמוני עלו על יתרונותיה המסויימים של התבונה. הנה בהקשר לפרשה האחרונה מצפת, הפציר אחד מבכירי הרבנים בציונות הדתית בנשים להתגונן ו"להשתמש בשכל הישר". סירייסלי? קהילה המושתתת על דרש, רמז וסוד? על מקובלים ועל אמונה בצדיקים, זו תחל כעת להתבסס את פעולותיה על החשיבה הרציונלית?
שנים של ניוון של אותו "שכל ישר" עושות את שלהן. הרי רבני האלפא עושים כל שביכולתם לדכא את המערכת החיסונית הספקנית. ככל שהחברה "תורנית" יותר, כך מגונה הרציונליזם בעיני הפרטים שבה. האמונה העיוורת, ה"השקפה", "תורת הנסתר" ו"הרמה הרוחנית" מדבירים ביעילות כל ביקורתיות ואינדיבידואליות.
לבי על הנשים התמימות שנוצלו ועל יתר קורבנות הפרשה. אך ברור לי כי בדיוק באותה המידה שאין מדובר במקרה הראשון, אין מדובר גם במקרה האחרון. מי שחונך שלא להרהר אחר מעשי הצדיקים, ימשיך ליפול לבורות שחת. מי שאילף את תלמידיו לכבות את שכלם, לנהות אחר רבני אלפא ולשתות בסימאון את דברם – גוזר על קהילותיו את הופעתם של ממזרים חסרי כבוד. גורלו נחרץ לצפות שוב ושוב בסרטי ההמשך של "מלך העריות".
