שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוצים שוויון לנשים? תתחילו בהיי-טק
    למרות העלייה המתמדת בשיעור הנשים בשוק העבודה, מספרן בעולם ההיי-טק נשאר יציב - ועומד רק על כשליש מהעובדים. בין אם הסיבה היא חברתית או חינוכית, חשוב לסגור את הפער אשר מציב נשים בעמדת נחיתות בשוק ומנציח את פערי השכר בו. רות פולצ'ק מציעה כמה פתרונות למצב

    מנתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר שיעורי התעסוקה והשכר בענף ההיי-טק בשנת 2013 עולה, כי בעוד שמספר הנשים בענף עולה בהתמדה, שיעורן בקרב כלל המועסקים בהיי-טק איננו משתנה ונותר על כשליש בלבד מזה שני עשורים.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

    העובדות משתוות לגברים בגלל הרעה בשוק העבודה

    בהריון? דעו את זכויותיכן בשוק העבודה

    קלדנית ומורה: 10 מקצועות שמסכנים אתכם

    האישה הערביה חסרה בהיי-טק הישראלי. דעה

     

    כך, חלקן של הנשים בענף עמד על 36% אשתקד ועל 37% ב-2012 - השיעור הגבוה ביותר מאז 1995 - והפער בינן לבין מספר הגברים בתעשייה הצטמצם ל-1.7 לעומת פי שניים, כפי שהיה ברוב השנים.

     

    אך בחישוב רב-שנתי, המביא בחשבון את העלייה הכוללת במספר המועסקים בהיי-טק, לא נרשם שינוי בהיקף הנשים בענף והן מהוות כאמור כשליש בלבד ממספר המועסקים בו. מספר זה אף נמוך יותר אם בוחנים את שיעור הנשים העוסקות בפיתוח תכנה ולא ככלל בקרב עובדי ההייטק שהוא עומד על פחות ממחצית מכך.

     

    נחיתות בשוק התעסוקה

    הנתונים הללו משפיעים על המשק כולו, ובמיוחד על שוק העבודה. כידוע, תעשיית הטכנולוגיה העילית הינה קטר הצמיחה של המשק הישראלי והתעסוקה בתעשייה מביאה עמה לרוב שכר גבוה מיתר ענפי המשק - כמו גם אפשרות למוביליות חברתית וכלכלית, שאין דומה לה בשום ענף אחר.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לשם המחשה, בעוד שהשכר החודשי הממוצע במשק עמד ב-2013 על 9,200 שקלים לשכיר, בענף היי-טק השתכר עובד 18,700 שקלים בממוצע. שכר זה עולה אף יותר ככל שמדובר בתפקידים בצמרת המחקר והפיתוח של חברות הטכנולוגיה. אלא שדווקא שם, שיעור הנשים נמוך במיוחד.

     

    המשמעות היא, כי מיעוט הנשים בהיי-טק בכלל, בתחום פיתוח התכנה ובתפקידים הבכירים בתעשייה בפרט, מציב אותן בעמדת נחיתות בשוק התעסוקה ומנציח את פערי השכר בינן לבין הגברים. יתרה מכך: העובדה כי גם כ-20 שנים לאחר שתעשיית ההיי-טק הישראלית פרצה קדימה, שיעור הנשים בו לא השתנה, מעידה על בעיה קשה במימוש הפוטנציאל של נשים להשתלב בענף.

     

    במובן זה, נשים אינן יוצאות דופן - גם חרדים וערבים נמנים על מאגרי העובדים עם פוטנציאל בלתי-ממומש בתעשייה - אך הפער לרעת הנשים בולט מאוד, בייחוד לנוכח היותן הקבוצה הדומיננטית ביותר באוכלוסיה הכללית וכי הינן מהוות למעלה מ-50% מן האוכלוסייה.

     

    מדוע זה קורה?

    הסיבות למיעוט הנשים בהיי-טק הן רבות ומורכבות. רובן הגדול הינן הסטוריות ונובעות ממבנה החברה, מן הערכים שעליהן מושתתת החשיבה החברתית, כולל החינוך, החל מגיל צעיר.

     

    האם נשים לאחר לידה חוזרות לעבודה מהר מדי? צפו: 

    אולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ' יוגב אטיאס)

    אולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ' יוגב אטיאס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כמו כן, עידוד גברים לבחירה במקצועות מסויימים למול יחס שונה לנשים אשר אינו תומך במידה שווה בבחירותיהן. לדוגמה קיימות טענות שונות באשר לקושי לשלב בין קריירה ומשפחה, כאשר דווקא בתחום ההיי-טק קיימות בחברות רבות גמישות גבוהה המיוחד מאשר בחברות אחרות.

     

    כמו כן, שאלונים שהופצו בקרב תלמידות תיכון העלו, כי קיימת רתיעה בקרב ישראליות צעירות מהדימוי ה"גברי" של התעשייה ומשעות העבודה הארוכות. דבר הממחיש את ההשפעה החברתית, שכבר מגיל צעיר מלמד נערות כי בהיי-טק קיימת בעיה מובנית מבחינת שעות העבודה, כאשר דבר זה איננו נכון לחברות היי-טק רבות בימינו ונותר בגדר מיתוס בלבד אשר מרתיע נשים לבחור בתחום זה.

     

    כך נתגבר על החסמים

    התגברות על החסמים לתעסוקת נשים בהיי-טק חייבת להתחיל גם על ידי השפעה על מודעות ויחס החברה לכך המהווה אינטרס כלכלי וחברתי ראשון במעלה. שילוב נשים בענף הוא המפתח לצמצום פערי השכר ולמוביליות תעסוקתית גדולה יותר במשק כולו.

     

    לשם כך, על כל פרט בחברה מוטלת האחריות והיכולת לגרום לשינוי. כמו כן גם בגופים ציבוריים עולה כיום המודעות והנכונות לקחת חלק בפרוייקטים להעלאת מספר התלמידות והסטודנטיות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים – החל מבית הספר היסודי, דרך בתי ספר תיכוניים והמוסדות להשכלה גבוהה וכן בפיתוח פעילויות שונות להעשרה ולשילוב נשים בתחומי הטכנולוגיה בכל הגילאים.

     

    אין להקל ראש גם בדוגמא האישית שיכולות לתת נשים ש"עשו את זה" והצליחו. בארה"ב, למשל, 96% מהמנכ"לים בעמק הסיליקון הם אמנם גברים, אך באחרונה דיווח משרד העבודה האמריקאי, כי 60% מהמשרות שנוספו להיי-טק בשנה החולפת אוישו על-ידי נשים. חלק לא מבוטל מהמשרות הללו הן בתחומי המנהלה אך יותר ויותר נשים תופסות משרות בכירות.

     

    יש לא מעט נשים כיום המשמשות השראה לכך, דוגמת מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, ושריל סנדברג, סמנכ"לית פייסבוק. מאייר וסנדברג מרבות לייעץ, להרצות ולסייע לנשים ואף בתעשייה המקומית ישנה עלייה במודעות ונשים מובילות מתחילות לנהוג כמותן ולקחת על עצמן להוביל את שילובן של נשים בהיי-טק הישראלי.

     

    אם כן, על מנת לחולל את השינוי נדרש שינוי תפיסתי משולב של כלל החברה. החל מהנשים עצמן שיובילו את המגמה הן מתוך התעשייה והן מחוצה לה, דרך גופים ציבוריים כולל מערכת החינוך הפורמלי והא-פורמלי לעידוד נשים לחינוך טכנולוגי, בשיתוף פעולה הדוק עם חברות ההיי טק שתעודד גיוון תעסוקתי, ואשר כבר כיום מבינות את הערך הניתן להן על ידי כך. בדרך זו, אנו תקווה כי בעוד עשור נוכל לראות שינוי מגמה בתעסוקת נשים בתפקידים שונים בעולם הטכנולוגי כולל תפקידי מפתח וכתוצאה מכך ירידה באי השוויון בין נשים לגברים.

     

    הכותבת היא ראש האקסלרטור של מרכז החדשנות של סיטי ומייסדת ויו"ר ארגון she codes 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים