למה אף הומו לא רוצה לעבור את גיל 34?
אתם רואים את השרירים שלי ובוחנים את העדפותיי המיניות הרבה לפני שאתם יודעים מי אני, מה עשיתי בחיי, ממה אני מתגלגל מצחוק או מתי בכיתי בפעם האחרונה
מה אומר לכם גיל 34? עבור רובכם זה אמור להיות גיל של בשלות, יציבות, שיא של הגשמת חלומות ותחילת הנאה מפירות ההישגים אותם קטפתם בשלושת העשורים הקודמים. לא כך אצל ההומואים. בקהילה, גיל 34 הוא הגיל ממנו חוששים כולם. פשוט כי כשאתה חוצה את הקווים אל עבר גיל 35, אתה הופך לשקוף.
לטורים הקודמים של תום:
- דנקר ושמולי בחוץ. אז למה אני עדיין בארון?
- עדיין מחפש אותך, אישה שתעשה איתי ילדים
- אמא שלי עדיין לא סלחה לי על נטייתי המינית
- אמא שלי עדיין לא סלחה לי על נטייתי המינית
בואו נודה באמת הכואבת: עולם הגאווה רווי ביצרים מיניים. הם האלמנט המכריע בכל מפגש, והם אלה שיחרצו לרוב את דינו של פוטנציאל הקשר בין שני הומואים שמעולם לא פגשו זה את זה. לא ברור האם מדובר בעניין הצרוב בגנטיקה של המין הגברי - שחושב קודם כל על סקס ורק אחר כך על כל השאר, או שמא העובדה שהומואים עדיין מופלים, אינם יכולים להקים משפחה משלהם ואפילו אינם זכאים להגשים את חלום ההורות ככל אדם אחר - היא שמובילה להתבססות על הנאה רגעית, רובה בין הסדינים.
הוכחה ניצחת לכך אפשר לראות באתרי ההיכרויות להומואים, שמרביתם הפכו למוקד לסטוצים שההתאהבות בו נדירה. זה מתחיל כבר בדקה הראשונה להתכתבות: קצת אחרי ה"היי", תידרש לתת את המידע הראשוני על מבנה גופך, ולספר עד כמה אתה חתיך. הרבה לפני שישאלו אותך לשמך או מהיכן אתה, תצטרך להשיב האם אתה "מצויד" (כלומר, לשתף במידותיו של איבר המין שלך), ואחר כך תצטרך להוכיח זאת דרך שליחת תמונות גוף, עם עדיפות לכאלה שחושפות ריבועים בבטן ואם אפשר אז גם את ערוותך. שני השלבים האלה הפכו קריטיים ובלעדיהם קשה לעבור את משוכת השלב הבא של ההיכרות, פשוט כי תזכה לחסימה כשבן השיחה שלך ייעלם.
זמן האטרקטיביות שלך בקהילה מוגבל(צילום: Shutterstock)
כן, הרומנטיקה פסחה על עולם הגייז, ולא בכדי מצעד הגאווה הססגוני בתל אביב ובערים נוספות בעולם (בשונה ממצעדי הגאווה בירושלים ובחיפה המקדשים את זכויות הקהילה ואינם מנפנפים במיניות), מייצג היטב הרבה מהמתחולל אצל ההומואים כיום: גברים בחוטיני זהוב רוקדים על משאיות וחושפים את מבנה גופם המסותת.
ואז, כשהשנים חולפות ומגיע הגיל, הכל מתחיל להיגמר. סימני הזמן מתחילים להיראות על פני הגוף. השיער מתחיל להאפיר בצדעי הקרקפת, קרחת מבצבצת לה בקדמת הראש, בטן קטנה מתחילה להשתפך החוצה וקמטוטים סביב העיניים מסגירים את תום מעיין הנעורים. גיל 34 הפך לגיל המכריע, שאחריו הסיכויים למצוא זוגיות הולכים ופוחתים.
זרועות האהבה
מעבר קליל על הכרטיסים האישיים באתרי ההיכרויות, מדגים היטב את סופו של עידן: מרבית ההומואים קובעים את טווח הגילאים הרלוונטי: 25-34 ולא יום יותר. אם גדלת בשנה, אתה כבר לא רלוונטי, כבר לא "שווה", ובטח שאינך "שווה זיון". כי זהו המרכיב החשוב ביותר בהיכרות - הסקס, תאוות הבשרים, הגוף המסוקס, או בקיצור – כל מה שמתחת למוח.
אחד מחבריי שעבר לא מכבר את גיל 40 הידוע לשמצה, מנסה להתגבר על המחסום הזה שחורץ בדידות אינסופית. הוא מתאמן ללא הרף במכון הכושר, לעתים גם מרעיב את עצמו כדי שכל הריבועים בבטן יבלטו היטב, מעמיס משקלים מטורפים למרות פריצת הדיסק שהוא כבר סוחב, משזף את עורו במכוני יופי, מזריק בוטוקס, בקיצור, עושה הכל כדי להשיב את גופו לימי קדם. אפילו בכרטיס ההיכרויות הוא מפחית עשר שנים מחייו. "אני נראה צעיר מגילי", הוא אומר לי שוב ושוב. "אם ארשום יום אחד יותר מ-33 אף אחד לא יתחיל איתי, אף אחד לא ירצה להיפגש. אני אעשה הכל כדי לא להישאר בודד. גם אם צריך לשקר".
וזה עצוב. תאוות הבשרים השטחית כל כך עדיין שולטת במרבית עולם הגאווה. אתם רואים אותי כעוד כרטיס באטרף או בגריינדר. אתם רואים את השרירים שלי, את איבר המין ויודעים בדיוק מה אני אוהב או לא במיטה, הרבה לפני שאתם יודעים מי אני, מה עשיתי בחיי, איזה סרטים ראיתי לאחרונה, מה אני אוהב לאכול, ממה אני מתגלגל מצחוק או מתי בכיתי בפעם האחרונה. אתם רוצים להכיר את הגוף שלי גם אם לא תדעו מאומה עליי, על אהבותיי, על חלומותיי או על תשוקותיי.
אבל גם בגיל 40 אני עדיין קיים. החיים שלי מלאים באתגרים, הגשמת חלומות וגם הרפתקאות. גם בגיל 40 יש לי שרירים וריבועים, אבל מעבר לכך - יש בי הרבה יותר. הרומנטיקה פסחה על עולם הגאווה, אבל אני נותרתי רומנטיקן חסר תקנה, שמקווה לשוב לזרועות האהבה.
למייל של תום
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
