שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השיטות שיגרמו לתינוק לישון לילה שלם
    אם הזאטוט לא ישן טוב אפשר לעזור לו לשנות הרגלים ולגרום לשינה רצופה כבר מגיל שלושה חודשים. הנה דברים שלא ידעתם על עולם השינה הקסום של הילד שלכם, וכל הטריקים שיעזרו לו להירדם בקלות ולישון כל הלילה

    הבטיחו לכם שזה יעבור אחרי כמה חודשים, אבל הבייבי שלכם הופך את הלילות שלכם ללבנים. הוא ממאן להירדם, הוא מתעורר בחמש לפנות בוקר, והתוצאה: אתם טרוטי שינה, מותשים וחסרי סבלנות.

     

    עוד בנושא:

    שינה עם ההורים: הרגל מסוכן או הכרח לתינוק?

    רוצים שהוא יישן כל הלילה? תורידו לו את החיתול 

    בלי להשתגע: איך להימנע ממאבקי כוחות בשעת השינה

     

    אבל מסתבר שבמרבית המקרים, הבנה של תהליכי השינה העוברים על הפעוט שלכם, ושינוי קטן בהרגלים שלכם, יכולים לחולל פלאים. בסיועה של הפסיכולוגית ויועצת השינה יוליה טמיר, והפרופ' גיורא פילר, מומחה לרפואת שינה בילדים, הנה כמה דברים שלא ידעתם על עולם השינה המופלא של הזאטוטים:

     

    צילום: ליאור פז

    צילום: ליאור פז

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כשליש מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה התנהגותיות. מבנה השינה מושפע מתהליך ההתגבשות של השעון הביולוגי. ברחם, נמצא העובר בסביבה חשוכה, ללא מחזוריות של יום ולילה ורק לקראת הטרימסטר השלישי, מתחילה פעילות של שינה.

     

    לאחר יציאת העובר לאוויר העולם, הוא אמנם נחשף לאור, אבל השעון הביולוגי שלו עדיין לא מגובש. במהלך כל היממה הוא אוכל, מפריש את צרכיו, ישן וער בשעות שונות של היממה ללא סדר וקשר ליום ולילה.

     

    החל מהשבוע השישי לחיים ובמשך 3 החודשים הראשונים, קיים תהליך מואץ של התגבשות השעון הביולוגי, ובתום 14 שבועות מהלידה קיים כבר שעון ביולוגי המפריש את ההורמון מלטונין. הורמון זה ניתן לאתר בבדיקות שתן.

     

    ואכן, בדגימות חיתולים שנלקחו מדי שעה במהלך שעות היממה, ניתן היה להבחין ברמת המלטונין ההולכת ונעלמת בשעות האור ועולה לקראת החשיכה ולאורך הלילה. בגיל 3 חודשים, השעון הביולוגי מגיע כבר להתפתחות משמעותית, ובשלב זה לתינוק יש פוטנציאל לישון שנת לילה רצופה.

     

    מחזורי השינה של התינוק

    בניגוד למיתוס לפיו הנקה לכאורה פוגמת בשינה בהשוואה לתינוקות שניזונים מפורמולה, גילו מחקרים (כולל מישראל) את ההיפך: תינוקות שניזונים מהנקה מלאה, מגבשים שעון ביולוגי מוקדם יותר ומצליחים לישון ברציפות כבר בגיל 3 חודשים. חשוב לציין כי בניגוד לתחליפי חלב, בחלב אם יש מלטונין בלילה וההנקה עוזרת להתגבשות השעון הביולוגי.

     

    אבל שינה רציפה אינה תמיד קורית בפועל: במהלך הלילה, מבנה השינה כולל יקיצות ספונטניות, ככל הנראה מבסיס הישרדותי שכביכול גורם לנו להתעורר ולבדוק שהכל כשורה. אם תינוק נרדם במקום אחר מהמקום הטבעי, כמו בערסל, בהנקה, עם בקבוק, בידיים, על הספה או במיטת ההורים, הוא עבר לתנאים אחרים ולסביבה משתנה. התנאים מתחלפים, הוא מבוהל או מתוסכל, וההעברה הזו, כך מאמינים חוקרים, היא הבסיס לבעיות שינה ולהתעוררויות.

     

    מחזורי השינה, אותם פרקי זמן של שינה המסתיימים ביקיצה קצרה, הולכים ומתארכים בהדרגה. בגיל שלושה חודשים עד שנה משך מחזור שינה נמשך 45 דקות לערך, אחר כך הוא מתארך בהדרגה לשעה, ומגיל עשר כל מחזור שינה נמשך כ-90 דקות.

     

    שינת תינוקות מורכבת בעיקר משנת NREM שיחסית קשה להעיר ממנה וחשובה להתפתחות המוטורית והלמידה המוטורית, ומשנת חלום – REM ("שינה פעילה") – שינת תנועות עיניים מהירות החשובה להתגבשות הזיכרון והלמידה. לתינוקות ופעוטות כמעט ואין שינה שטחית שלנו המבוגרים, אותה שינה קלה שקל להקיץ ממנה. מסיבה זו, הם מסוגלים להירדם היטב גם על הידיים שלכם, ברכב, או כשדלת חדרם פתוחה ואתם צופים בטלויזיה בווליום גבוה.

      

    קושי להירדם: חרדה מסיומו של הסיוע

    תינוק עד גיל שנתיים שאינו מצליח להירדם או מתעורר מספר פעמים בלילה, חווה בזמן ההתעוררויות שמשהו חסר לו, משתנה או נעלם. זה עשוי להיות מוצץ, בקבוק, נוכחות של ההורה, או מיקום שונה כאשר הוא נרדם במקום אחד או מתעורר במקום אחר. זה יכול להיות תנועה, נידנוד של המיטה כאשר הוא נרדם וכשהוא מקיץ המיטה אינה זזה, או כאשר שמים מוסיקה כדי להירדם, המוסיקה באה לסיומה ושקט שולט בחדר.

     

    מתברר שהתינוקות נמצאים במתח לקראת ההירדמות, כיוון שהם יודעים שמה שעזר להם להירדם עומד להסתיים, ומסיבה זו הם מתקשים להירדם. כך למשל, הם יודעים שעוד מעט יורידו אותם מהידייים למיטה, או שאוטוטו המובייל עם המוסיקה ייגמר.

     

    כלומר, התינוקות מנסים "להחזיק עצמם" ערים, כיוון שאם יירדמו, הסיוע יסתיים. זו אחת הסיבות המרכזיות לקושי להירדם, והסיבה להתעוררויות, לאזעקות, לבכי בלילה – אותו הגילוי שאכן מה שמסייע להם להירדם – יסתיים וייעלם. מסיבה זו, מומלץ תמיד להשכיב את הילד אחרי אמבטיה וחיתול במיטה, ללא אף גורם מסייע שמוגש לילד.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    אסון שנת הצהריים

    מעל גיל שנתיים וחצי-שלוש, צצה בעיית שינה נפוצה: שינת הצהריים מתחילה לנגוס בפוטנציאל להירדם בשעה סבירה בלילה. הילד ישן בגן שעתיים בשעות הצהריים, ואז אינו נרדם לפני השעה עשר וחצי בלילה, אף שההורים משתדלים להקנות לו הרגלי שינה טובים.

     

    לקראת גיל 4 זקוק הילד לאותה כמות של שעות שינה ביממה, אולם הלילה חייב להיות ארוך ללא שינה בשעות היום. מחקרים הראו שהתפקוד הקוגניטיבי של ילדים בשעות היום הופך מיטבי אחרי שנת לילה ארוכה, בלי שנת צהריים, זאת בהשוואה לשנת לילה קצרה יחסית עם השלמת שעות שינה בצהריים.

     

    לכן הפתרון הוא להימנע משנת צהריים החל בגיל שבו הילד אינו מצליח להירדם אחרי 20 דקות עד 20:00 לערך ושנתו מתאחרת, פירושו של דבר שהוא ישן יותר מדי בצהריים. על ההורים לשוחח עם הגננת ולקצר ואף לבטל כליל את שנת הצהריים.

     

    פחדי לילה

    תופעה המתרחשת מגיל שנה-שנתיים ויכולה להמשך לתוך הילדות המאוחרת. הפחדים קשורים בדרך כלל לפחדי נטישה ולהקניית הרגלי שינה לא נכונים. ילד שרגיל להרדם עם העזרה של ההורה, לא מקבל את המיומנות להרדם לבד, ואז בגיל מאוחר יותר, כשהילד כבר מסוגל לדבר ולתת לעצמו הסברים להתנהגויות של עצמו, הוא מייחס את הקושי שלו להירדם לפחדים.

     

    בשלב כזה, יאמר הילד שהוא פוחד לישון לבד, ארגומנט שעשוי להופיע בגיל שלוש ולהימשך אל תוך גילאי בית הספר. במקרים כאלה, הילד קם והולך לישון במיטת ההורים עד הבוקר, או מבקש מהוריו שישבו איתו בחדר במהלך הלילה.

     

    לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו

     

    הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. כאשר מלמדים תינוקות מגיל מוקדם להירדם בכוחות עצמם בלי צורך בנוכחות מבוגר, פחדי לילה מתרחשים הרבה פחות. לעיתים פחדי לילה הינם רק העצמה של פחדי יום, חרדות נטישה, או פחדים על רקע אחר, ואז דורשים טיפול רגשי מתאים. לעיתים נוכחות של דובי או בובה כזו או אחרת (חפץ מעבר – transitional object) עוזרת לילד (בגיל שנה והלאה) להפחית פחדי לילה.

     

    ביעותי לילה

    פראסומניות אלו הן הפרעות שינה עם מרכיב גנטי שמתרחשות בזמן השינה העמוקה וכוללות ביעותי לילה, הליכה מתוך שינה והתעוררויות במצב בלבולי. תופעות אלה עשויות להופיע בכל גיל, אולם שיאן מגיל שנתיים עד שמונה שנים ומתרחשות בחצי הראשון של הלילה, כששיאן סביב השעה 23:00 בלילה.

     

    במהלך ביעותי הלילה עובר הילד התקף חרדה: הוא עשוי לצרוח, או שלא להגיב לסובב אותו, מתנדנד, צורח, בוהה בחשיכה, אינו מגיב לנסיונות לגעת בו. הוא עשוי להשתולל, להרביץ ולא להבין את המתרחש סביבו. פעמים רבות העיניים פקוחות, האישונים רחבים, והתופעה מלווה בהזעה, דופק מהיר, וקצב נשימות מהיר.

     

    במקרה כזה ההמלצה היא לעמוד בחדר, להביט על הילד, לא לגעת בו לא לנסות "להוציא את הדיבוק מהראש". לא לתת מים, לא להרימו, ולא לשטוף את הפנים אלא לחכות 20 עד 30 דקות עד שההתקף יחלוף. הילד לא יסבול מטראומה, ולא יזכור את האירוע בבוקר.

     

    הסתבר שתופעת ביעותי לילה שכיחה יותר בנוכחות שני גורמי סיכון עקריים: כאשר קיים חסך שינה (הילד אינו ישן מספיק שעות לגילו) או כאשר הילד בסטרס. מסיבה זו יש לדאוג לשעות שינה מספיקות לגילו כדי להפחית את תדירות התופעה, ולהשתדל להפחית סטרס (מריבות, כעסים, סרטים מפחידים).

     

    הביטוי של פאראסומניה זו בגיל צעיר הינו בביעותי לילה, ובגיל מבוגר יותר בהליכה מתוך שינה (סהרוריות), כאשר הבסיס להפרעה הינו דומה, והוא התעוררות בלתי שלמה מתוך שינה עמוקה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    סיוטי לילה

    פאראסומניה זו מופיעה דווקא בשנת חלום, ומבטאת חלום רע. היות שמרבית החלימה הינה בחציו השני של הלילה, ושיאם של סיוטי לילה הינם סביב ארבע לפנות בוקר. הילד מתעורר, בוכה, ער לחלוטין (בניגוד לביעותי לילה), מתקשר עם הסביבה ומדווח מה קרה בחלום.

     

    הסיוטים מופיעים בצורה אקראית במקבצים של מספר לילות, בעקבות חוויה לא נעימה, לרוב סרטי בעתה, תוכניות טלויזיה מפחידות או אירוע מבהיל ומאיים. סיוטים עלולים לחזור על עצמם והמחשבה היא שמדובר בעיבוד של הטראומה. כאשר סיוטים מופיעים באופן חוזר ונשנה מידי לילה יש לברר את מצוקת הילד לעומק, ולעיתים להתערב באמצעות טיפול רגשי.

     

    יקיצה מוקדמת

    בעיה השכיחה בכל הגילאים. לרוב מדובר בתלונה של ההורים הממסכת אלמנט התנהגותי. משאלונים שממלאים הורים המגיעים לייעוץ שינה, עולה שהילדים מושכבים לישון מוקדם מדי. כך למשל, אם ילד אמור לישון רצוף כעשר שעות והוריו משכיבים אותו לישון בשבע, סביר שיקום כבר בחמש בבוקר.

     

    בעיית היקיצה המוקדמת שכיחה גם אצל הורים המעניקים סיוע לילד להירדם מחדש כשהוא מתעורר בשעה מוקדמת. כך למשל, מקבל הילד בקבוק בלילה אף שנגמל ממנו. במצב כזה, שעת היקיצה שלו לבקבוק תלך ותתקצר, והילד עשוי להתעורר כבר בארבע לפנות בוקר.

     

    מה לעשות: ההמלצה הבסיסית היא לאחר את שעת ההשכבה של הילד. הסיכוי של הזאטוט להתעורר בשש בבוקר יפחת, אם יושכב לישון בשעה מאוחרת יותר. בנוסף, מומלץ שלא לתת לילד חיזוק או תמריץ לישון, כאשר הוא מתעורר.

     

    עשרת הדיברות לשינה נכונה בתינוקות וילדים

    1. תינוק וילד צריכים סביבת הירדמות נאותה, שכוללת רמת תאורה קבועה ונמוכה, ורעש רקע קבוע – או שקט או רעש לבן (מאוורר למשל שממסך רעשי סביבה).

     

    2. אל תרדימו באמצע הסלון: הילד צריך להירדם בסביבה שקטה ונעימה.

     

    3. שינה במקום אחד: הורים רבים מסתובבים עם העריסה ברחבי הבית, בשל הפחד ממוות בעריסה. וכך, התינוק נרדם במטבח, ממשיך לישון בסלון, ומועבר לחדר השינה. מומלץ להשכיב את התינוק לישון בחדר אחד, ולא להסתובב איתו בעריסה ברחבי הבית. ניתן להשתמש באינטרקום בו תוכלו לצפות בילד.

     

    4. שגרת ערב קבועה חשובה לתינוקות: התקשורת של תינוק איננה מילולית. הוא יודע לנבא מה הולך לקרות רק לפי התרחשות מוכרת. רצף אירועים שחוזר על עצמו באופן קבוע מאפשר לתינוק לנבא מהו הצעד הבא, ואלמנט זה מרגיע אותו. אי וודאות מנקודת המבט של התינוק והילד הופך אותו ללא רגוע. לכן השגרה המומלצת היא של אוכל, אמבטיה, החתלה ושינה.

     

    5. המנעו מלהניח במיטתו של התינוק צעצועים מנגנים או מאירים כמו מוביילים או מנורות צבעוניות. כל אלה מפריעים לתינוק להירדם בתחילה ולאחר שהוא תלוי בהם, הופכים להיות "הכרחיים" להרדמות מחודשת לאחר כל התעוררות.

     

    6. הניחו את הילד תמיד ער במיטתו ולא ישן.

     

    7. הימנעו מלספק לילד עזרים להירדמות שעלולים להעלם לו לאחר שנרדם.

     

    8. אם שומעים את הילד מתעורר – כדאי לחכות תמיד מספר דקות לפני שניגשים אליו. תמיד יש סיכוי שמדובר בקולות מתוך שינה והילד יחזור לישון בעצמו ללא התערבות.

     

    9. השתדלו להשכיב את הילד לישון בשעה מתאימה, כך שהוא צפוי להירדם בפרק זמן שלא עולה על 20 דקות. אם, למשל, שמים לב שבאופן קבוע לוקח לילד מעל חצי שעה להירדם, מומלץ לאחר את שעת ההשכבה בחצי שעה.

     

    10. אין קשר ישיר בין כמות האוכל או סמיכות המזון שלפני השינה לבין איכות השינה ורציפותה- וזאת מפני שאין התעוררות של רעב בלילה. שום דייסה או תרכובת מזון כזו או אחרת אינה עדיפה יותר או פחות לצורך שינה.

     

    הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet.

     

    ייעוץ מקצועי: פרופ' גיורא פילר, מומחה לרפואת ילדים ורפואת שינה בילדים, מנהל ביה"ח לילדים "כרמל", ויוליה טמיר, פסיכולוגית ויועצת שינה.

     







     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים