שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם האינטרנט יצר שוק חופשי באמת?
    האם השוק הכלכלי באמת חופשי באופן מלא? ברור שלא. למשטר הקפיטליסטי שלנו אפשר לקרוא בשם "קפיטליזם מנוהל", שהרי המדינה מתערבת בו כל הזמן. אולם עידן האינטרנט יצר משהו חדש: רשת ענקית של בני אדם שמאפשרת לנו לנהל את עצמנו

    פעם לפני שנים רבות, ככה מספרת לנו אגדה פילוסופית, חיו בני אדם ללא מדינה. הם חיו במעין "מצב טבעי". לא שלטו בהם אנשים ולא התקיימו חוקים. ואיך הם התנהלו? ובכן, הטבע שלהם הוא שניהל אותם. ובפועל מה היה שם? ואיך זה קשור לחכמת המונים? בואו נתחיל.

     

    לטורים האחרונים של אושי שהם-קראוס :

    חכמת המונים: האם אתם הטיפוס שמביט לאחור?

    חכמת המונים: איך קן הנמלים מתנהל מעצמו?

    לרילוקיישן בהודו דרוש: מומחה אנרגיה ומחשבים, רצוי ידע בהינדי

     

    על איש ולווייתן

    בימי מלחמת האזרחים הבריטית שהתנהלה במאה ה-17 נכתב אחד הספרים החשובים בהגות הפוליטית. שמו של הספר הוא "לווייתן" וכתב אותו הפילוסוף החשוב, תומס הובס.

     

    הובס חושב שבני האדם הם לא יצורים חברתיים מטבעם. בניגוד לנמלים, דבורים וזאבים, בני אדם לא נועדו לחיים משותפים. אם כך, אנחנו שואלים אותו, איך התהפך המצב הזה? הרי אנחנו, בני האדם, חיים במדינות ובתוך חברה מפותחת.

     

    לכך, יענה לנו הובס, יש סיבות היסטוריות והגיוניות. הובס מספר לנו על המצב הטבעי שבו חיים בני האדם בלי כל ניהול ובלי שיתוף. רגע, אנחנו עוצרים, למה אתה מספר לנו על כך? אנחנו שואלים אותו. כי באמצעות הסיפור הזה, תבינו למה חשובה מדינה ואיך בכל זאת הפכו בני האדם ליצורים שחיים בחברה – הוא עונה.

     

    ובכן, הוא ממשיך, החיים במצב הטבעי היו קשים מאוד וזה מפני שהטבע שלנו לא ממש חיובי. אנחנו בעלי חיים אגואיסטיים ששואפים להשיג כמה שיותר מכל דבר. היות שבעולם אין מספיק לכולם, אנחנו נמצאים במלחמה מתמדת.

     

    וככה נראה המצב הטבעי שלנו, החופשי מחוקים. מישהו שותל - אחרים גונבים את הצמחים. אחד בונה - השני הורס. אחד יולד ושני הורג את המוליד. החיים האלה הם חיים איומים.

     

    הנה, אנחנו כבר מתחילים להבין, אם פעם היה מצב כזה שבו חיינו חיים חופשיים לפי הטבע שלנו והיה לנו כל כך רע, כנראה שהעדפנו חוקים ושליטה. נכון, הובס יגיד לנו. בני האדם באגדה שלי, הוא ממשיך, הבינו שהם לא מצליחים למלא אחר השאיפות שלהם. הם רצו הרבה מכל דבר וקיבלו חיים מרים וקצרים של מלחמה מתמדת.

     

    הבינו? אנחנו שואלים. כן, עונה לנו הובס. כי בני האדם הם לא רק אגואיסטים מטבעם. הם אמנם בעלי חיים, אבל בעלי חיים מסוג מיוחד. הם רציונליים; תבוניים. לכן, כולם החליטו, בבת אחת, לוותר על הזכות שלהם לאלימות.

     

    הם החליטו שעדיף להם לוותר על החופש שלהם ועל החיים הפראיים לפי הטבע שלהם ומינו מישהו אחד מתוכם שיהיה לשליט, והשליט הזה יצר ספר חוקים וכמו הקים את החברה האנושית המאורגנת.

     

    איך מתנהלים החיים במדינה של הובס? פשוט! צריך לעשות מה שהשליט מצווה. אין מקום לדיונים. אין מקום לחילוקי דעות ואין מרידות. זוכרים? השליט יזכיר לנו, אם תתחילו לעשות בעיות, כל החברה המאורגנת שלנו תקרוס ונחזור לחיות חיים נוראיים. עדיף לכם, יגיד השליט בשם הובס, שאמשיך לרדות בכם. ככה לפחות תחיו באופן סביר. תחיו!

     

    פרופסור סקוטי מוזר לפילוסופיה

    בואו נלך עם הראש של הובס ונחשוב: איזו מדיניות כלכלית יכולה להתאים לצורת חשיבה כזו? התשובה שלי היא שוק או כלכלה המתוכננים מלמעלה. צווים, חוקים ומכסים. השליט ויועציו רוצים לשלוט בהכל. הם לא משאירים שום דבר ליד המקרה או לרצון הטוב של האזרחים. וכך מתנהלת אירופה תחת משטר שמכונה "מרקנטיליזם"; משטר שמבוסס בדיוק על עקרונות כאלה של התערבות.

     

    אבל אז מגיע פרופסור סקוטי מוזר שמלמד בכלל פילוסופיה של המוסר. והפרופסור הזה; אדם סמית שמו, גילה פטנט מעניין. נכון, הוא מסכים עם הובס, בני האדם הם באמת אגואיסטים. הם פועלים כדי למקסם את הרווחים שלהם.

    ונכון, הוא מסכים עם הובס, הם באמת תבוניים. אבל יש להם עוד תכונה: הם חובבי החלפות. הם סוחרים מטבעם.

     

    לכן, יגיד אדם סמית, הובס טעה. הסיפור שלו לא מוצלח. אם ניקח, יגיד לנו אדם סמית, קבוצה של אגואיסטים רציונליים בעלי נטיה להחליף בינהם דברים, ונוריד מהם את השליט. ניתן להם חופש מוחלט לפעול לטובת האינטרסים שלהם, דווקא אז תווצר מערכת פורחת, חופשית ומוצלחת. זו מערכת השוק החופשי.

     

    אנחנו בחצי הדרך

    מה שאדם סמית גילה הוא שאוסף של אלפי מיקרו פעולות; פעולות אישיות "בקטנה" של אנשים שונים - פעולות אגואיסטיות, חכמות וחופשיות, יוצרות באופן ספונטני עולם מאורגן של מאקרו, את השוק החופשי.

     

    והנה, ההמון מצליח לנהל את עצמו באופן כמעט עיוור. כמו קן הנמלים שמתנהל מתוך עצמו ללא שליטה, וכמו להקת הדגים שיודעת להסתובב ביחד ללא שליט עליון. הובס כנראה טעה.

     

    ועכשיו הסתייגויות: האם השוק באמת חופשי באופן מלא? ברור שלא. למשטר הקפיטליסטי שלנו אפשר לקרוא בשם "קפיטליזם מנוהל", שהרי המדינה מתערבת בו כל הזמן.

     

    דבר שני, האם השוק באמת מתנהל בצורה מוצלחת? ובכן, לפעמים כן ולפעמים לא. אבל הוא מצליח לסחוב לפחות חלק משמעותי מהאנושות לכיוון של חיים טובים יותר. האם זו סוף הדרך? גם לא.

     

    צילום יוגב אטיאס ניר כהן

    צילום יוגב אטיאס ניר כהן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הומו סוציאליס

    אצל תומס הובס החוקים מונחתים עלינו מלמעלה למטה. מהסמכות ועד לפרט. בחברה שאדם סמית מתאר, החופש מייצר התארגנות חלקית ללא חוקים. ועכשיו הזמן להמשיך הלאה.

     

    הסוציולוג דירק הלבינג (שאותו אנחנו לומדים בטורים האחרונים) טוען שזה הזמן לשדרג את אדם סמית. גם אדם סמית (בדומה להובס), דירק הלבינג יגיד, מדבר על בני אדם פרטיים, אינדיבידואליים שחיים כל אחד לעצמו ומנסים למקסם את הרווחים שלהם. אבל המצב בימינו, הלבינג טוען, השתנה לגמרי.

     

    אנחנו כבר לא כדורי ביליארד בודדים שנוגעים זה בזה, בשנים האחרונות התהוותה פה רשת ענק של בני אדם שמחוברים זה לזה. והרשת הזאת משנה את כללי המשחק. והרשת הזו היא שתאפשר לנו; המוני בני האדם, לנהל את עצמנו לגמרי מתוך עצמנו.

     

    הדבר ראשון שכדאי לנו להבין; אנחנו לא רק אגואיסטים. כדאי לנו, יותר ויותר, לחשוב גם על הזולת. נמשיך בשבוע הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב " המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים